המפגש בין הנחל לעיר טומן בחובו סתירות מהותיות, ולכן החיבור בין אלמנטים אלו מהווה אתגר מיוחד למתכננים, כיצד ניתן לגשר בין אופיו הזורם והמפותל של הנחל, לעומת אופייה הסטטי ובעל הקווים הישרים של העיר מאמר מאת אורי מורן

עקרונות בשיקום נחלים בעיר ובשטחים הפתוחים

אורי מורן

המפגש בין הנחל לעיר טומן בחובו סתירות מהותיות, ולכן החיבור בין אלמנטים אלו מהווה אתגר מיוחד למתכננים, כיצד ניתן לגשר בין אופיו הזורם והמפותל של הנחל, לעומת אופייה הסטטי ובעל הקווים הישרים של העיר; בין הנחל ופשטי ההצפה המזינים את האקווה המקומית, לעומת העיר האוטמת את המגע בינה לאדמה; בין הנחל כמערכת אקולוגית המעוצבת ומתקיימת ע"י גורמים אקלימיים (קרינת השמש, משקעים), לעומת העיר המתגוננת מתנודות האקלים; בין הנחל המשלב בתוכו תנועה של סחיפה, גזירה, הרבדה והשקעה לעומת העיר השומרת על יציבות פיזית. דומה שבחינת הסתירות בין שתי המערכות מבשרת את הצורך באיחודן לכדי מערכת אחת המשלבת עירוניות ואקולוגיה ומייצרת את המערכת האקולוגית של העיר המעניקה לתושביה איכות חיים וחוסן כמערכת ברת קיימא.

נפרט להלן מה נדרש על מנת להפוך נתיב המשמש לניקוז בלבד, למערכת אקולוגית בריאה התומכת בחיי העיר ומספקת את שירותיה לתושבים תוך שמירה על תפקודה הבסיסי.

שינוי בתפישה

התכלית המקובלת בתפישת הניקוז בשטחים העירוניים היא הרחקת מפגע המים מהעיר, מניעת הצפה ואפשרות של פגיעה ברכוש. לצורך כך הועמקו ערוצים, נשפכו סוללות וחופו גדות על מנת לייעל את מהירות הסעת המים מהאזור העירוני אל האזור הפתוח או הים. תפישה זו גרמה להפיכת ערוצי הנחלים לאתרי פסולת שנסחפה, לנתיבי פינוי מי שפכים, ולמטרד סביבתי שעל מנת למגרו נדרשו משאבים רבים.

בעשורים האחרונים התגברה תשומת הלב להידרדרות במגוון הביולוגי, ובמיוחד בבתי הגידול הלחים, זיהום מקווי מים לאור הגידול בשטח ובמספר התושבים של הערים בעולם, משבר בעירוניות (זיהום האוויר והמים בעיר, העתקת מגורים לפרברים, ירידה בערך הקהילה, מיעוט של שטחים פתוחים איכותיים). התפתחות מושג טביעת הרגל האקולוגית של העיר, והדיון המתעורר בנושא שירותי המערכת האקולוגית, הניעו שינוי בתפישת ייעודם של הנחלים בעיר ובמטרופולין, כמערכות אקולוגיות המשולבות במתווה העירוני המתחדש.

ברחבי העולם החלו להתפתח דוגמאות לשילוב בין הנחלים/נהרות והשטח העירוני, המבטאים הבנה ודו-שיח בין צרכי הנחל כמערכת אקולוגית מתפקדת לבין צרכי הקהילה והתשתית העירונית. כך ניתן לראות כדוגמא בערים בורדו, לונדון, אמשר, סן אנטוניו בטקסס, פורט קולינס בקולורדו, מלבורן, לייפציג, ובסיאול. השינוי בתפישה הפך את מי-הנגר וערוצי הנחלים למשאב המשמש את העיר לצרכיה האקולוגיים, לאספקת מים להורקת שטחים ציבוריים, להעשרת אזורים מוצלים, לטיהור תשטיפי כבישים, להגדלת מגוון המינים בעיר, לפיתוח ריאות ירוקות ולצמצום אפקט אי-החום העירוני, ולפיתוח קישוריות עבור בעלי חיים ועבור תושבי העיר באמצעות הרשת ההידרולוגית בין חלקי העיר ובין השטחים הפתוחים.

מרכיבים בתכנון השבת התפקוד האקולוגי לנחלים בעיר

התייחסות אל אגן הניקוז של הנחל במרחב האורבאני היא מרכיב מרכזי בתכנון זרימות מי-הנגר אל הנחל. התייחסות מושכלת על אופן זרימת מי הנגר, ספיקתם, איכותם, ושילוב נופי של תוואי הזרימה במרחב העירוני, ישפיעו באופן ישיר על בריאותה של המערכת האקולוגית בנחל.

יצירת רצועת נחל משמעותית ברוחבה, הכוללת את רצועת האפיק ומשני צדדיה רצועות חייץ הממוקמות בין האזור העירוני האינטנסיבי לבין האזור הטבעי, יהוו את אזור הוויסות הטבעי של זרימות שיטפוניות בנחל, ישמשו כמרחב בעל פוטנציאל טבעי להגדלת הביטוי האקולוגי של מערכת הנחל, וכאזור לפעילות פנאי ונופש במרחב הפתוח.

העשרת המגוון הביולוגי שהינו גורם התומך בתפקודה וביציבותה של המערכת האקולוגית, ע"י יצירת מורכבות טופוגראפית בחתך הנחל המשוקם, ומגוון בתי גידול לאורגניזמים שונים.

מניעת אפשרות להפרה של המערכת האקולוגית בנחל, כדוגמת כניסת נקזים עירוניים במיוחד מאזורי תעשייה, גלישות שפכים לא מטופלים ממכוני טיפול וממערכות הובלה, פעפוע של דשן חקלאי.

שיקום צומח הנחל לרבות הצומח הטבול, המזדקר מהמים, צומח הגדות ובפשט ההצפה. מגוון מינים מקומיים של צומח יגרמו להעשרת בתי הגידול במזון, מקומות מסתור, יגרמו לעצירה של חומרי הזנה הנעים בסחף, יאטו את מהירות הזרימה, יפחיתו את כוחות הגזירה, ובכך יפחיתו במאוד את הוצאות התחזוקה של מערכות הניקוז, ויתמכו בשימור הקרקע. שיקום הצומח, יתבסס על סקר בוטאני מקדים באגן ההיקוות, ועל איסוף מידע מהספרות המתאר את מצאי הפלורה המקומית בתקופות עבר.

החלפת אדמת הכיסוי של הגדות במידת הצורך, והסרתם של מינים גרים ופולשים מסביבות גדות הנחל (כדוגמת עצי אקליפטוס) מאפשרת גם התפתחות של מינים רבים רדומים, הנמצאים תקופות ארוכות כמאגר גנטי (בנק זרעים) שמקורו מתקופות בהן המערכת האקולוגית היתה מופרת פחות.

ביצוע עבודת תחזוקה במשך כחמש שנים של אזור הפרויקט המשוקם באמצעות כח אדם המתמחה בבוטניקה של צומח הנחלים.

והחשוב מכל, השבת המים לנחלים, במידת האפשר ע"י שחרור אחיזת מעיינות, או באמצעות הזרמת קולחים מטופלים ברמה גבוהה.

דוגמאות מישראל

ההתייחסות לנגר העירוני ולשילוב הנחלים במתווה העירוני כמערכות אקולוגיות, קיבלה קידום משמעותי בעקבות מחקרם ארוך השנים של פרופ' אורי שמיר ונעמי כרמון מהטכניון, ממדריך למתכנן שחובר ע"י משרד השיכון, ומהתייחסות רעננה של מוסדות התכנון במסגרת תכניות מתאר ארציות, תכניות אב לנחלים שונים, ותכניות ניקוז חדשות לערים (כדוגמת תל אביב ובאר שבע).

דוגמה לשילוב הגישה מתבטאת בימים אלו בפרויקט שמקודם ע"י רשות הטבע והגנים ורשות נחל הירקון יחד עם חברות קדישא של ת"א ופ"ת, ובו יתבצע שילוב של נחל הירקון ורצועת הנחל שלו, יחד עם בית העלמין ירקון על מרחבי הקבורה בקומות המתוכננים להיבנות בו. הפרויקט יאחד בין צרכי המערכת האקולוגית של הנחל, צרכי האוכלוסייה הכמהה לשטחים פתוחים ולגישה לנחל ולצרכיו הגדלים של בית העלמין למקומות קבורה (תכנון אורי מורן)

מרכיבי הפרויקט:

-יצירת פשטי הצפה לנחל הירקון לזרימות בהסתברות של 10%
-מיתון ספיקות שיא ונפחי גאויות באגן הניקוז
-יצירת מגוון בתי גידול לחים ויבשתיים
-שיקום צומח בתי הגידול הלחים
-בנייה של רצועת קברים בקומות בתחום רצועת הנחל
-חיבור פיזי בין רצועת הנחל לקברי הקומות
-חיבור נופי ואקולוגי של רצועת הנחל ובית הקברות
-הכנה של תשתית פנאי ונופש באזור הפרויקט
-שילוב מוקדי חינוך ומחקר בפרויקט

דוגמאות לפרויקטים נוספים בהם קיים ביטוי לשילוב בין מערכת אקולוגית אקווטית לבין אזורי פנאי ובילוי בתוך התחום העירוני: פארק ראש ציפור – (תכנון משרד גדעון שריג), בריכת מגוון המינים בפארק אריאל שרון (תכנון משרד ברוידה מעוז), אגם בוהו בנתיבות (תכנון ברמן-ברוט), פארק נחל הדר (תכנון ארז וטל לוטן) , בריכות אקולוגיות בכיכר רבין בטבריה (תכנון דרמן ורבקל).

סיכום

השבת התפקוד האקולוגי לנחלים בשטחים הפתוחים ובעיר, תומכת במגמה של עירוניות מתחדשת, ובהפיכת העיר למרחב בר-קיימא המשלב באופן מאוזן בין הצרכים הפיזיים והתרבותיים של העיר לבין צרכי המערכת האקולוגית המהווה חלק אינטגרלי מהעיר.

* אורי מורן "מורן ייעוץ ופיתוח"– אקוהדרולוג העוסק בשיקום מערכות אקולוגיות , ומתכנן של פרויקט השילוב בין נחל ירקון ורצועת הקברים בקומות בבית העלמין ירקון

זמן לקיים- הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף

אורי מורן ירצה בנושא במסגרת הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף בתאריך 29-30 באוקטובר באוניברסיטת תל אביב.
הכנס יעסוק באתגרים העומדים לפתחם של אדריכלי הנוף בעידן של מציאות סביבתית משתנה, דילול משאבים והגדלת העומסים על הסביבה. שינויים אקלימיים וסביבתיים מציבים אתגרים בפני עולם התכנון שחייב להתאים את עצמו באמצעות פתרונות טבעיים/ נופיים של ״תשתיות בנות קיימא״, להתמודד ולהכיל את המצב החדש והמשתנה של העירוניות בת ימינו.