ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת קיימה דיון בנושא קידום הטכנולוגיות במבנה משק מבוזר

צילום: נובל אנרג'י

יו"ר וועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) פתחה את הדיון וציינה כי "היום פורסם כי שנת 2015 היא השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות לפני 150 שנה, ככה היה בכל שנה בעשור האחרון. זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, לכן הוקמה הוועדה. הנושא שלנו היום נוגע למבנה ולתשתיות של משק החשמל, איך הם היום והאם ישתנו בעתיד. התשתיות לא השתנו הרבה ב-100 השנים האחרונות, ישנן הרבה מאוד טכנולוגיות שיכולות להביא לשינוי ענק במשק החשמל".

ד"ר יעל פרג כהן מינץ, בי"ס לקיימות במרכז הבינתחומי: "אנחנו רוצים יותר מערכות קטנות, מבוזרות, שיכולות לספק חלק מהצריכה העצמית, לחסוך את הבזבוזים שבהולכה, לעשות שימוש בחום, הטכנולוגיות החדשות יהיו חלק ניכר אבל לא הכל, נשען גם על מערכת חכמה שתדע לנהל את הזרימה".

צביה ברון, הוועדה הלאומית לאנרגיה: "ביזור זה חשוב קודם כל מבחינה ביטחונית, כמובן שאנחנו רואים שב-2050 יהיו כאן כ-12 מיליון איש, והמדינה עדיין תצטרך לספק להם אנרגיה במחיר זול. ככל הנראה יצטרכו לחשוב על קור גרעיני, זה גורם מספר 2 בעולם במניעת פליטות גזי חממה. אנרגיה מתחדשת תהייה חלק מהותי. לצד ניצול מים ורוח הקיימים כיום, הרצון הוא לייצר תשתיות לאומיות מרכזיות בעזרתם נוכל להקים מחקר ברמה הרבה יותר גבוה והרבה יותר מהירה לפיתוח הטכנולוגיות הבאות".

חזי חיים סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת 'גלובל פאוור': "אנו עוסקים בהקמת תחנות קטנות, ביזורי אנרגיה בחצר הלקוח. כשאתה מייצר במקום הצריכה אתה לא צריך להוליך את החשמל, אתה חוסך ככה שינוע. אנחנו מנסים לקדם זאת בתוך בניינים, זה קיים באירופה. זה קיים כמעט בכל בית חולים בעולם, בבתי מלון. איפה שאנחנו נהייה חברות הגז הטבעי יגיעו אליו, יש לזה השפעה מהותית על יוקר המחייה".

נורית גל, סמנכ"לית רשות החשמל: "רשות החשמל קיבלה את המשימה לגבש ולהמליץ למשרד האנרגיה על תוכנית אב למשק החשמל, אנו מקווים שתוך חודשים יהיה כיוון שנוכל לחלוק. מעבר לזה ישנם כמה תהליכים, הרחבנו את תוכנית 'מונה נטו' המאפשרת הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בכל רחבי ישראל גם לבתים פרטיים. עד כה זה לא היה כדאי, אנחנו מאמינים שעם ירידת העלויות בקצב מהיר יהיה גידול בשימוש זה, זה הפך נושא מאוד כדאי".

ח"כ מנואל טרכטנברג: "צריך לומר את האמת. האסימון לא ירד עדיין במדינת ישראל, זה לא נושא שמקבל את העדיפות השלטונית העליונה כדי לשלב את הטכנולוגיות החדשות. כל רגולטור בתחום עושה משהו קטן, אין חזון או הובלה".

יובל זוהר, מרשות החשמל ציין כי "כמעט 50 אחוז ממשק האנרגיה המתחדשת הוא במערכות קטנות, הביזור הוא חלק מהפתרון אך לא כל הפתרון".

יצחק קהלי, התאחדות התעשיינים: "הצורה המהירה ביותר והזולה זה לבזר דרך הקמת תחנות כוח קטנות בפריפריה, זה יקרב את הנחת קווי הגז בצורה טובה יותר. אבן יסוד זה ייצור מקומי קטן, אם ניקח את התקנים מחו"ל, יהיה אפשר להקים פה תחנות הרבה יותר מהר והרבה יותר פשוט".

לשאלת יו"ר וועדת המשנה ציין קונסטנטין בלוז, סגן מנהל רשות הגז כי "החל מחודש מיוני הגענו לשיא האספקה והמיצוי של תמר, היא מספקת את היכולת המקסימלית השעתית שלה. כל יום אנו משתמשים בגז טבעי נוזלי בהיקפים משמעותיים. יש שעות שאנחנו נמצאים בשיא האספקה של גז טבעי נוזלי. יש לנו צורך מהותי בהבאת גז נוסף, שדות נוספים. למשק יש צורך אמיתי בזה".

בלוז הוסיף לצד כך כי "החל מעוד חודשיים מערכת ההולכה תוכל לתת את כל המענה למשק הישראלי. נפתח את הלולאה של הקו הימי והקו היבשתי, נכפיל את יכולת ההולכה בישראל. יהיו גם קווי יצוא". יחד עם זאת ציין בלוז כי מבחינת ההולכה במרכזי האוכלוסייה והתעשייה במרכז ובצפון הארץ המצב מורכב וכי יש צורך בהנגשת הקווים, "אנו פועלים לסייע לחברות" ציין והוסיף כי לגבי מפרץ חיפה הוא מקווה שתוך שנתיים תהייה זרימת גז לאזור.

על הדברים ציינה יו"ר הוועדה: "בסופו של דבר לא נתקדם לעולם אם נחכה שחברות פרטיות יועילו להקים את צינורות הגז, זה עניין של ביצה ותרנגולת".

ח"כ כהן פארן סיכמה את הדיון: "מצד אחד אנחנו שומעים כאן שדברים נבחנים ונבדקים ונעשים אך מחוץ לחדר הזה מתקיים עולם מקביל שהוא כנראה יותר אמיתי, בו תחנות נשארות לשרוף פחם לעוד 20 שנה. אני שואלת איפה החיבור לאנרגיות החדשות עם ההנחה שרק ערמות של פחם זה הביטחון האנרגי של ישראל? אם המדינה לא תתלה על תחנת חשמל או קו גז אחד שטיל יכול גם לפגוע בהם, אז דווקא המבוזר והאנרגיה המתחדשת זה הרבה יותר ביטחון אנרגטי. אני מבקשת מכולכם לבחון איך אנחנו מכניסים את התפיסה הזו".