מאת:ארנון מעוז-מערכת תשתיות

בימים אלו בהם מתפרסמים נתונים קשים אודות תחלואה בקרב ילדים עקב זיהום אוויר,וחסמים בירוקרטיים גורמים לכך שישראל מדשדשת הרחק מאחור בכל הקשור ליישום החלטות הממשלה בנוגע לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. התאגדו קבוצה של יזמים והקימו קופראטיב לשינוי בתחום הפחתת גזי החממה.

הקופארטיב הישראלי לאנרגיות מתחדשות פתוח לכל אזרח באשר הוא אשר מעוניין להיות שותף לשינוי הסביבתי. זהו ניצן של יוזמה אזרחית אשר משקיעה כסף פרטי בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ולא ממתינה להחלטות הממשלה. יו"ר הקואופרטיב הוא ד"ר שחר דולב – ראש תחום מחקר בפורום הישראלי לאנרגיה.

במה עוסק המיזם של קואופרטיב האנרגיה?

"קואופרטיב האנרגיה בא למלא חלל מסוים בציבור הישראלי בתחום של אנרגיות מתחדשות ואיכות הסביבה. המטרה היא לקדם פעילות של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית לצימצום פליטות גזי חממה וגזים רעילים. הבעיה היא שכרגע השוק הזה לא זז ואנו מעוניינים להניע את התהליך על ידי השקעות בתהליכי מפתח בעזרת כסף של החברים בקואופרטיב".

"יש כאן שני דברים, מצד אחד החברים ישימו כסף ויזכו בתשואה מסוימת ומצד שני החברה תזכה בתשואה מכיוון שהיא תקדם מיזמים שמצמצמים פליטות. כך ניתן גם לעשות כסף וגם לעזור לסביבה ולחברה. צריך לדייק, אנו כרגע בשלבי הקמה וכדי להבטיח תשואה לחברים שלנו אנו חייבים לעשות תשקיף ולהציג אותו לרשות לניירות ערך. כרגע אנו לא יכולים להבטיח תשואה. כרגע זה מיזם לתועלת הציבור."

מהן הפעולות הנדרשות כדי להבטיח תשואה לחברי הקואופרטיב?

"זה קשור לנושא השקיפות, משהו דומה לתשקיף המבוצע לפני הנפקה של חברה, כי בעצם כאשר אנו מבטיחים תשואה זה דומה להנפקה של מניות. לפי החוק היבש אנו צריכים לעשות תשקיף, שזה תהליך מורכב וקצת יקר ואנו לא מעוניינים כרגע להוציא על זה את הכסף. יש דרכים נוספות לעשות את זה ואנו דנים בכך בימים אלו. אין ספק שבעוד כמה חודשים נהיה חייבים לעשות את זה".

כמה חברים מונה הקואופרטיב?

"כרגע יש לנו פרוייקט ראשון ואנו מגייסים חברים לטובתו. אנו לא מעוניינים לגייס כסף ללא מטרה, אלא רק לטובת פרוייקט מסוים. כרגע אנו מגייסים כסף לפרוייקט הראשון ויש לנו כ-50 חברים, כ-60 אלף שקל, כל מניה עולה 1000 ₪ וחלק מהחברים רכשו יותר ממניה אחת. היעד שלנו היא לגייס 100 אלף שקל לפרוייקט הראשון שיהווה פיילוט. הפרוייקטים שאנו מעוניינים בהם בשלב זה הם בסדרי גודל של 100 אלף עד מיליון שקל. אנחנו לא מתכוונים להשקיע עכשיו בחוות טורבינות בהשקעה של מאות מיליונים. פרוייקטים בינוניים של כמה מאות אלפים זה התחום שאנחנו מעוניינים לקדם".

באיזה תחום של מניעת פליטת גזי חממה אתם מעורבים?

"קודם כל, מה שכמובן מתבקש מדובר בפרוייקטים של אנרגיות מתחדשות. טורבינות רוח בפרוייקטים באירופה וקנדה קמים פעמים רבות על ידי קואופרטיבים כמו שלנו. תאגידים בדרך כלל דורשים תשואה גבוהה מדי ולא מעוניינים לקחת את הסיכון. מה שקורה בפועל בקואופרטיב כזה הוא שאנשים פרטיים מחליטים לשים את הכסף דרך קואופרטיב וכך נכנסים לפרוייקט. בישראל נושא הרוח הוא בעייתי, אין לנו מספיק רוח והתהליכים הרגולטורים מאד בעייתיים, זו הסיבה שבארץ כרגע יש פרוייקט משמעותי אחד בלבד ואנו ניאלץ לסלול את הדרך. הגענו כרגע למסקנה שזה מודל שאינו מתאים לפרוייקט ראשון".

"המודל הבא הוא בתחום אנרגיית שמש. גם כאן אנחנו לא מעוניינים בפרויקט הראשון ללכת לכיוון של תרמו סולארי שמאופיינים בסדרי גודל גדולים מאד לכל פרויקט ומעדיפים להתחיל בפוטוולטאי. בחישובים שעשינו בעבר גילינו שלא ניתן לגזור רווח משמעותי לחברים וגם ראינו שמאז ניתנו הפרמיות ליצרני חשמל פוטוולטאי, יש שוק גדול מאד הכולל הרבה יזמים, חברות, דרישה ולכן כרגע אין צורך שניכנס לתחום זה, התחום כבר רץ קדימה ולכן אין ממש צורך בנו".

"החלטנו לבחון את התחום של התייעלות אנרגטית. כלומר, במקום לנצל חשמל באמצעות שמש או רוח, פשוט לא מבזבזים את החשמל, זאת אומרת שממשיכים לעשות את אותם הדברים שאנו רגילים לעשות תוך צריכה נמוכה יותר של חשמל ובכך אנו חוסכים פליטות".

באיזו טכנולוגייה אתם משקיעים?

"למשל יש מוצר שנקרא משאבת חום, זהו מכשיר שהוא כמו מזגן המעביר חום ממקום למקום ובעזרתו מחממת ומקררת את החדר. משאבות חום יכולות לחמם מים, לקרר מקררים וכו'. באופן ספציפי יצרנו קשר עם קיבוץ שעד היום עשה שימוש במים חמים רבים המחוממים על ידי גז, התקנו שם משאבת חום. היתרון במשאבת חום הוא שברגע שמייצרים את החום מחשמל ולא מזיזים את החשמל, יעילות המערכת היא פי 3-4 משימוש רגיל בחשמל לצורך חימום. על כל ק"ו שעה שאנחנו משקיעים מהרשת אנו מזיזים 4 ק"ו שעה חום מהחוץ אל המים".

"בגדול אפשר ברבע מהסכום או רבע מפליטות החממה לתת את אותה תפוקה. במציאות זה אף פעם לא מגיע ליעילות הכתובה בספרים, בתנאי יום יום זה קצת יותר נמוך. תחשיבים ראשונים שלנו מראים שאנחנו פי 2.5 או פי 3 יותר יעילים ומה שזה אומר זה שבמקום לשרוף גז על מנת לייצר את החום אנו מזיזים את החום על ידי החשמל עם שליש מכמות החשמל, שליש מכמות האנרגיה ושליש מכמות הפליטות. פליטות אלו יש להן שתי פנים. 1. ההתחממות הגלובאלית. 2. פליטת מזהמים כמו חנקן, גופרית הפוגעים בבריאותינו".

פתאום קם אדם בבוקר ומקים קואופרטיב?

"לא, ממש לא, זה היה תהליך ארוך. את הרעיון לקואופרטיב אנרגיה מקדם עופר בן דור כבר מספר שנים. יש לו חברה העוסקת בייעוץ סביבתי ומספר שנים שהוא מנסה לדחוף את הרעיון. לפני כמה שנים נפגשנו כמה חברה וניסינו לבחון את האפשריות לעשות משהו יותר טוב לטובת החברה והסביבה והגענו למסקנה שזו הפעולה הנכונה. לקח כשנה להתמקד לאחר שבחנו מבחינה טכנית וכלכלית מספר רעיונות בתחום התייעלות אנרגטית ולקח עוד זמן להתמקד בפרוייקט. עכשיו הפרוייקט יוצא לדרך".

מה יש לך להגיד לציבור הרחב?

"הקואופרטיב הוא הזדמנות לכל אחד לתרום לסביבה ולבריאותינו ובאותו זמן להניב תשואה יפה להשקעה. אנחנו אולי לא יכולים להבטיח תשואות של 20% כמו בבורסה, אבל בהחלט התחשיב שלנו מראה 6-7% שזה יותר טוב מפק"מ בבנק. דבר חשוב נוסף הוא שאנו עובדים רק לטווח ארוך, אין אפשרות לסחור במניות אלו, כל חבר קונה מניה שמית שאינה ניתנת להעברה ואם הוא ירצה לקבל את הכסף הוא מחזיר את המניה לקואופרטיב ומקבל את שוויה בכסף במחיר שיחושב מעת לעת. אנו נותנים הזדמנות לכל אחד לעשות טוב בסוג של תוכנית חיסכון".

איפה אתם בחזונכם?

"החזון הוא להקים טחנת אנרגיית רוח כאשר כל חברי הקואופרטיב יגיעו למפגש שייערך פעם בשנה שיכלול הוואי, חברה ואופי גם משפחתי וגם סביבתי. כרגע הפרוייקט הראשון כפי שציינתי הוא בתחום התייעלות אנרגטית, אנו בוחנים את הפרוייקטים הבאים שלנו שסיכוי גבוה שיהיה גם בתחום זה אם כי אנו בוחנים גם אפשרויות כניסה לפרוייקטים סולריים".

למה אתם לא מתמודדים במכרזים לתחנות כוח סולארית בנגב?

"הרעיון שלנו גם סביבתי וגם חברתי. אנו לא מעוניינים במשקיעים גדולים שירכשו נתח נכבד מהפעילות. הרעיון של קואופרטיב הוא גם שלכל בעל מניות זכות הצבעה של אצבע אחת גם אם הוא רכש 10 מניות (שהם המקסימום שאנו מאפשרים). החברים מקבלים החלטות ביחד ושלא כמו בחברה שבה אם מישהו קנה 100 מניות אז יש לו 100 אצבעות, כאן זה עובד אחרת וזה בעצם החלק החברתי".

"אנו רוצים לאפשר לאזרח הפשוט לעשות מעשה ולכן אנו רואים אותנו בעתיד מגייסים 1000-1500 חברים לגיוס כמה מיליונים להקמת חוות טורבינות רוח בנגב. כרגע אנו משמנים את המערכת, בונים את המנגנונים. כשיהיו לנו 2-3 פרויקטים בסדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים נהיה מוכנים לקפיצת המדרגה ולפרוייקטים של מיליוני שקלים".

זה מקום שכלכלה ואידיאולוגיה נפגשים?

"בהחלט, הבעיה היא שהשווקים האלו מעניינים ורווחיים אבל לא זזים בגלל כשלי שוק. הרעיון שלנו הוא לטפל בכשלי השוק ולהקטין סיכונים. המערכת הפיננסית תלא יודעת היום להעריך סיכונים בתחום של התייעלות אנרגטית של אנרגיות מתחדשות. ברגע שיהיו כמה פרוייקטים שירוצו ויתוקשרו, אפשר יהיה להראות שהסיכונים כאן הם סבירים, אפשריויות ההכנסה והרווח הן טובות וזה יכניס את העסק להילוך יותר גבוה ונראה אנשים משקיעים בזה. היום התחום בחיתוליו והבעיות הקיימות משמעותיות".

מה דעתך על מהלכיו של עוזי לנדאו שר התשתיות?

"באופן כללי השר צועד בכיוון הנכון חוץ מאשר בנושא התחנה הפחמית שבו אנו חלוקים עליו וחושבים שהמיליארדים המושקעים בתחנה יכולים היו להיות מושקעים בצורה הרבה יותר טובה בהתיעלות אנרגטית, כלומר במקום לייצר את החשמל הזה, לדאוג שלא יצרכו אותו. היום אנו יודעים שיש אפשרות וכלים לעשות את זה אבל צריך הרבה חזון והעזה. מעבר לזה הוא מקדם תהליכים של התייעלות אנרגטית והמשרד שלו מנסה לקדם את מכרזי התחנות הסולריות בנגב, את נושא הרוח שזה מבורך. התהליכים האלו הם אמיתיים כי הבירוקרטיה הזו מאד סבוכה".

איפה אתה רואה את הקואופרטיב עוד 10 שנים?

"כפי שאמרתי, פיקניק פעם בשנה מתחת לטורבינה בנגב, כמה גגות מכוסים בפנלים סולרים שיש לנו, פרוייקטים של התייעלות אנרגטית במפעלים, מוסדות ציבור, קיבוצים, מושבים, כל המקומות האלו צריכים ויש בהם פוטנציאל של התייעלות אנרגטית. בספרות יש הרבה מידה שמדבר על זה וצריך רק למצוא את המקומות ולהשקיע במקומות האלו על מנת ליצור שינוי לטובה בסביבה בישראל".

האם אתם שואפים להיות גוף שעושה שינוי במדינה?

"יש לנו שתי מטרות, הראשונה היא חברתית ולכן בחרנו באופן התאגדות כקואופרטיב ולא חברה בע"מ. בקואופרטיב יש אופי של שיתופיות וזה חלק מהמטרה שלנו. אנו לא רוצים שאנשים ישימו כסף וילכו הביתה, אנו רוצים שאנשים יהיו חלק וירגישו שהם משנים. זו גם הסיבה שאנו מתמקדים בשווקים שבהם יש צורך בהנעה ובדחיפה של העסק. זו הסיבה שאנו לא רוצים להיכנס לתחום של תחנות סולריות גדולות, בתחנות סולריות פוטוולטאיות אנו לא מעוניינים להיכנס אבל אולי בעתיד נחליט שכן".

תשקלו פנייה לבג"צ?

גם זה לא, אנו רוצים להוכיח לציבור שפעילות בתחום התייעלות אנרגטית היא דבר נכון, מתפתח, כלכלי, ואנו רוצים להגיע לציבור על ידי דוגמה אישית, השוק והיזמים יגיעו אחרינו.

למידע נוסף

אתר הקואופרטיב הישראלי לאנרגיות מתחדשות