משרד התשתיות הלאומיות ממליץ לאפשר הקמת מתקנים סולאריים על קרקעות תעשייתיות בפריפריה ללא הגבלה, ולהקל על הקמת תחנות כוח סולאריות בקרקע חקלאית – כך עולה ממסמך המדיניות שגיבש המשרד לתכנון מתקנים סולאריים. משרד התשתיות מציע להקל את הקמתן של תחנות כוח סולאריות על קרקע חקלאית ולאפשר הקמת תחנות בינוניות באישור ועדה מקומית.

מתוכן המסמך שהגיע לידי TheMarker עולה עוד כי המשרד מאמץ את עמדת מינהל התכנון לעידוד התקנת מערכות סולאריות על גגות, וממליץ לאשר ב"מסלול ירוק" מערכות סולאריות על גגות ללא מגבלת היקף ייצור. המסמך הופץ אתמול למשרדי הממשלה, וישמש בסיס לרגולציה הסטטוטורית של קידום ייצור החשמל מאנרגיית השמש בישראל.

המסמך נשען בחלקו על עמדת מינהל התכנון אשר גובשה באחרונה בידי אפריים שלאין ("דו"ח שלאין"), אשר העניק עדיפות להתקנת המערכות הסולאריות על גגות מבנים, תוך ריסון מהותי של הקמת תחנות כוח על פני הקרקע. משרד התשתיות ממליץ אף הוא לתת עדיפות ותמריצים להקמת מתקנים סולאריים על גגות מבנים קיימים במסגרת "מסלול ירוק" (היתר עבודה מצומצמת). העדיפות תינתן גם למערכות בינוניות וגדולות (מעל 51 קילו-ואט), וללא מגבלת הספק או גודל. כן ממליץ המשרד להרחיב בעתיד את הגדרת המבנים אשר על גגותיהם תותר הקמת מערכות אלה. לעומת עמדת מינהל התכנון, ממליץ משרד התשתיות לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו הקמת מערכות סולאריות בינוניות (עד 100 דונם) על קרקעות תעשייתיות, באישור ועדות תכנון מקומיות בלבד (ולא מחוזיות), וכן לפטור הקמת תחנות כוח שכאלה על קרקעות חקלאיות מאישור הולקחש"פ (הוועדה לשמירה על קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים). עד לתיקוני חקיקה אלה, ממליץ המשרד לאשר תחנות כוח בינוניות במסגרת היתר בנייה בוועדות המחוזיות, מבלי לחייבן בתוכנית מתאר ארצית (תמ"א).

משרד הפנים מעכב את הדיון בנושא המדיניות

הגיבוש של עמדת ממשלה מוסכמת בנושא המדיניות הקרקעית של הקמת תחנות הכוח הסולאריות הבינוניות מעוכב זה כמה חודשים, בשל "התחמקות" משרד הפנים מדיון משותף עם משרד התשתיות בעניין. אתמול פנה מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, במכתב אל עמיתו במשרד הפנים, גבריאל מימון, וביקש ממנו לקיים את הדיון בהקדם.

באשר לקרקעות תעשייתיות, ובניגוד לדו"ח שלאין אשר הטיל מגבלה של הקצאת 30% משטח התעשייה בדרום לאנרגיות מתחדשות ו-10% בשאר האזורים, מציע משרד התשתיות כי לא תהיה הגבלה לשימוש בשטחי תעשייה בפריפריה לאתרים סולאריים (וזאת לאחר התייעצות עם מהנדס הוועדה המקומית), ואלה לא יידרשו בהפקדת תוכנית. לגבי שאר האזורים, שאינם מופיעים במפת אזורי הפיתוח, מאמץ המשרד את מגבלת ה-10%.

עוד ממליץ משרד התשתיות לאפשר גמישות בעקרונות התכנון בקרקעות חקלאיות. משרד החקלאות הוציא באחרונה מסמך מדיניות משלו, בו הטיל מגבלות על היקף השטח שניתן להקצות להקמת מתקנים סולאריים – בשיעור של עד 10% משטח המשבצת החקלאית הקיימת ולכל היותר 500 דונם, תוך העדפת שטחים חקלאיים נחותים. במשרד התשתיות ממליצים לעומת זאת להגמיש את המגבלות בשטחים לא מניבים, ולאפשר הקמת מערכות סולאריות גם בשטחים שאינם צמודי דופן (בגבולות היישוב). עוד ממליץ המשרד לבחון אם שטחים חקלאיים מחוץ למשבצת החקלאית של היישוב עדיפים להקמת אתרים סולאריים, ולתת עדיפות לקידום מתקנים ביישובים שניצלו את אפשרויות ההקמה על גגות.

בהתאם לדו"ח שלאין, מאמץ המשרד את עקרונות התכנון המתעדפים הימנעות מריחוק מתשתיות הולכה קיימות, הימנעות מאזורים רגישים נופית ואקולוגית והחזרת קרקע לייעודה המקורי בתום השימוש במתקן. המשרד ממליץ עוד להסיר את מגבלות הטיסה מעל מתקנים, ובתחום המו"פ, ממליץ לתת עדיפות לטכנולוגיות היעילות יותר מבחינת נצילות השטח, קרבתו לתשתיות קיימות ובעלי תרומה מזעור עלויות. באשר לדרישות מן היזמים, ממליץ המשרד לגבש רשימת דרישות סגורה ולאפשר הגשת מסמכים מדורגת.

עמדת משרד התשתיות, אשר נערכה בידי ראש היחידה לתכנון פיסי, ירדנה פלאוט, והרכזת שירלי לוי, גובשה על רקע ההיערכות הנרחבת בישראל להקמת מתקנים סולאריים לייצור חשמל, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי והעסקי. זאת, לאור הצורך בראייה כוללת ואינטגרטיבית של הענף, ונוכח היעדר כלים תכנוניים מתאימים (בשל חדשנותו). מטרת נייר העמדה, ציינו במשרד, היא "למצוא את הדרך לאזן בין המתקנים הסולאריים הנדרשים למשק לבין השטחים הפתוחים, שטחי האש ושטחים חקלאיים הקיימים בו".