היום תיפתח בקופנהגן ועידת האקלים העולמית, בה ידונו נציגי 192 מדינות בנסיון להגיע להסכמה חסרת תקדים על חלוקת המכסות לפליטות גזי חממה. הצלחת הועידה תלויה בנכונות של נציגי המדינות כל המדינות לשתף פעולה למען עתיד האנושות במקום לשקוע בדיונים ומריבות חסרי תועלת.
מנהיגותו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שבניגוד לקודמו ג'ורג בוש פועל למען בלימת משבר ההתחממות הגלובלית, נותנת תקווה – גם אם יעברו עוד חודשים עד שיושג הסכם. השגתו תחייב את המדינות המתועשות לסייע למדינות המתפתחות, כדי שאלה ייהנו מצמיחה כלכלית בלי להגביר את פליטת גזי חממה.
לקראת פתיחת הוועידה, הוגברה בקופנהאגן ההיערכות לקראת הכינוס, שבו ישתתפו כ-18 אלף בני אדם. המשטרה חוששת מהפגנות של פעילי שמאל רדיקלי ונערכת בכוחות מתוגברים ברחובות בירת דנמרק.
באום מביעים אופטימיות זהירה
באו"ם מביעים אופטימיות כי ועידת האקלים הבינלאומית, שתיפתח היום בקופנהאגן, תצליח ליצור הסכמה עולמית על הצעדים הדרושים כדי להיאבק בהתחממות הגלובלית. איוו דה בור, הממונה על סוגיית האקלים בארגון, שיעמוד בראש הדיונים, שיבח את העובדה כי בראשונה, סין והודו ומדינות מתפתחות אחרות, הציבו יעדים מוחשיים לצמצום פליטת גזי החממה שלהן.
"ב-17 שנים של משא ומתן סביב סוגיית האקלים (מאז ועידת ריו, א"א), מעולם לא התחייב מספר רב כל כך של מדינות לקיצוץ פליטת גזי החממה – זוהי התפתחות חסרת תקדים", אמר דה בור בראיון לרשת בי-בי-סי.
למרות זאת, הדעות חלוקות באשר לסיכויי ההצלחה, ופעילי איכות הסביבה שהגיעו לקופנהאגן למחות, מצביעים על כך שסין והודו רק הציעו להאט את קצב צמיחת פליטת הגזים, ולא לצמצמה, כפי שעשה האיחוד האירופי. במקביל, כל התחייבות של ארה"ב תהיה תלויה בבית הנבחרים האמריקאי, שם צפוי לנשיא ברק אובמה מאבק לא קל.
פרשנים העריכו גם כי המדינות המתפתחות ידרשו הקלות רבות יותר ביחס לפליטת גזי חממה, בנימוק שהמערב הוא זה שאחראי לזיהום במאות האחרונות. חלקם המכריע של הדיונים יהיה בימים האחרונים לפני ה-18 בדצמבר, אז תינעל הוועידה בטקס בהשתתפות יותר מ-100 ראשי מדינות.
בישראל לא התכוננו לועידה
ובישראל, אתמול פירסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דו"ח ולפיו ישראל לא ביצעה את הפעולות הבסיסיות הנדרשות להיערכות לטיפול במשבר האקלים, ואין לה יכולת מקצועית לעקוב אחר שינויים אקלימיים.
עם פליטת CO2 לנפש גבוהה מאשר בחלק ממדינות אירופה עדיין היו בישראל שחשבו שמצבה המיוחד צריך לפטור אותה ממחויבות לצמצום פליטת גזי החממה. למרבה הפלא, היה מי שחשב לבקש גם להתקבל לארגון ה-OECD הארגון לשיתוף פעולה והתפתחות כלכלית וגם שיתייחסו אל ישראל כמו למדינה נחשלת באפריקה.
כמו כן, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה רק שתיים מבין ארבע הצעות החוק הסביבתיות, שאותן התכוונו חברי כנסת מישראל להציג בוועידה הבינלאומית. ההצעות שאושרו הן הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, והצעה לתיקון לפקודת התעבורה לעידוד תחבורה ציבורית.
ביבי לא מעוניין במשבר האקלים
אתמול כבר הודיעה לשכת נתניהו שהוא שוקל לבטל את נסיעתו בגלל עלותם המוגזמת של חדרי המלון. ראש הממשלה גילה שהזמנה למלון בשבוע הועידה כרוכה בהזמנת במינימום של 7 לילות, ואילו המשלחת מתוכננת להישאר יומים בלבד בעיר, ביבי חשש מביקורת ציבורית לאחר פרשת ברק והסויטות בפריז, במקביל צפוי להגיע לקופנהגן מחמוד אחמדינג'ד. נשיא אירן. והוא צפוי להשתתף בגם באירוע הפתיחה שמארגן האו"ם בקופנהגן לקראת סוף השבוע הבא. כשנודע הדבר לנתניהו הוא הודיע " אני לא אשתתף באירוע שבו יהיה נוכח גם הצורר האירני"
ההתנהלות המביכה סביב נסיעת נתניהו מסמלת היטב את אוזלת היד שמאפיינת את ההכנות של ממשלת ישראל לוועידת קופנהגן. הממשלה לא קיבלה החלטה על קיצוץ בפליטות, לא הכינה תוכנית עבודה, ובאופן כללי נראה שהעובדה שהיום מתחיל בקופנהגן אירוע בעל חשיבות עולמית נחתה עליה בהפתעה.
אפשר להבין שהטיפות הראשונות של המבול כבר כאן: הפשרת הקרחונים. ההידלדלות המהירה של מקורות המים, ההיכחדות הסדרתית של בעלי החיים, התקדמות המדבר, הנחלים שהפסיקו לזרום, עלייתה המתמדת של התחלואה שנובעת ממפגעים סביבתיים.
אימרה סביבתית ותיקה אומרת "חשוב עולמי – פעל מקומי". מי שמשבר האקלים נראה לו כמו עניין רחוק ותלוש, יכול להסתפק בהפניית המבט ימינה ושמאלה. מה שיראה שם הוא סיבה מספיק טובה להחזיק אצבעות שבקופנהגן יקרה משהו טוב לעולם ולישראל.