דיוני נציגי המדינות בועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן הפכו לעימות בין נציגי המדינות המפותחות והמתפתחות. לאחר הדלפה של מסמך טיוטה בשם "הסכם קופנהגן", על-פיו מדינות מתפתחות יידרשו לקבוע מטרות להורדת פליטות הגזים ב-50% עד 2050.

נציגי המדינות המתפתחות זועמים

הטיוטה שהודלפה באופן בלתי רשמי על ידי דנמרק הרגיזה את נציגי המדינות המתפתחות הכוללות את את סין והודו. המדינות המתפתחות מתחו ביקורת חריפה על נוסח ההסכם שגובש שלדבריהם מטיב עם המדינות העשירות ומקשה על העניות.

עימות זה חושף את נקודות המחלוקת העיקריות המקשות על השיחות. העיקרית שבהן הוא הסירוב של המדינות המתפתחות הפולטות כמויות גדולות של גזי חממה להפחית את כמות הפליטות בצורה דרסטית כל עוד המדינות העשירות לא ייתחיבו להפחית לפחות 40 אחוז מרמת הפליטות ששררה ב-1990 תוך עשור שנים.

נציג סודן המייצג את מדינות G77, הכוללות גם את סין והודו, זועם על כותבי טיוטת המסמך. "הטיוטה היא הפרה שמאיימת על הצלחת השיחות ותהליך המשא ומתן, חברי הקבוצה לא יעזבו את השיחות בשלב כה מאוחר משום שאיננו יכולים להרשות לעצמנו כישלון בקופנהגן".

עם זאת הבהיר שהמדינות המתפתחות לא יחתמו על ההסכם. "איננו יכולים לקבל הסכם שגוזר על 80 אחוז מאוכלוסיית העולם המשך סבל וחוסר צדק".

אנטוניו היל, נציג ארגון הסיוע הבריטי אוקספם, מתח גם הוא ביקורת קשה  על הטיוטה ואמר: "המדינות המתפתחות הן כמו נמלים קטנות בחדר של פילים, ויש חשש שהן יימחצו במהלך שיחות האקלים בקופנהגן".

מארגני הועידה: מדובר במסמך עמדה בלבד

הטיוטה הדנית קובעת כי המדינות המשתתפות בועידת האקלים שותפות לנחיצות האטת התחממות כדור הארץ לרמה מירבית של 2 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה של עידן המהפכה התעשייתית.

אין בטיוטה שהודלפה מחוייבות מספרית להפחתת פליטות אך היא מציבה שנת יעד בה אמורות המדינות המתפתחות הפולטות כמות גדולה של גזי חממה, להגיע לנקודת איזון והפחתה בפליטות.

איבו דה-בר, ראש מזכירות האקלים של האו"ם , וקוני הדגארד, נשיאת הוועידה, ניסו להרגיע את הרוחות הסוערות, בטענה שהטיוטה הדנית נחשפה כבר בסוף החודש שעבר באופן בלתי רשמי, וכל מטרתה היא להביע את עמדת דנמרק.

לדברי הדגארד, "זו בשום אופן אינה 'טיוטה דנית סודית' להסכם אקלים חדש. אין טקסט כזה". היא הדגישה כי מסמכים שונים יוצגו במהלך דיוני הועידה "כדי לבחון עמדות שונות".

ארווין ג'קסון, ראש המוסד האוסטרלי לאקלים, טוען כי הטיוטה יכולה לספק את הבסיס להסכם שאפתני במידה ותזכה לתמיכה רחבה. "הדאגה העיקרית היא שהתוכן לא מספק ציר זמן לגיבוש סופי של הסכם למניעת שינוי אקלים מסוכן, ולביצוע השקעות חדשות ויצירת מקומות תעסוקה בכלכלה של אנרגיה נקייה. אוסטרליה צריכה לוודא שיש לנו מנדט ברור להסכם חדש עד אמצע 2010", אמר.