מנהיגי העולם שהגיעו אתמול והיום לקופנהגן נמצאים במירוץ מול השעון לחתימת הסכם מחייב להפחתת פליטות גזי חממה.

ועידת קופנהגן תינעל היום ( ו' ), כשמנהיגי העולם ובהם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, יתאספו לדיון אחרון ומכריע לקראת טקס הנעילה וחתימת המסמך הרשמי. אר יבהיר את השאלה האם מדובר בנקודת תפנית במאבק העולמי בהתחממות הגלובלית או בהצהרה ריקה מתוכן.

לאחר ימים ארוכים של מחלוקות ומשברים שכללו הפסקות של השיחות לכמה שעות, נדמה שהלילה חל מפנה. בתום דיונים ליליים ארוכים של המשלחות, ושל כ-25 מנהיגים בולטים שכללו את מנהיגי המעצמות המתפתחות הודו סין וברזיל, משתתפי ועידת קופנהגן אופטימים יותר.

ועדיין, שעות ספורות לפני הדיון המכריע עדיין לא הושגה הסכמה רחבה על הסעיפים העיקריים, והמסמך שיובא לדיון המנהיגים אינו נטול מחלוקות. שר הסביבה השבדי, המייצג את עמדת האיחוד האירופי, האשים מפורשות את ארה"ב וסין בכך שאין הסכם סגור, ואמר: "כעת יצטרכו המנהיגים להחליט".

אחת מסוגיות המפתח שנותרו פתוחות הוא מנגנון השקיפות שיאמת את העמידה של המדינות בהתחייבויות, סין, שסרבה עד כה בתוקף לכל סוג של פיקוח חיצוני על משק האנרגיה והתעשייה שלה. אותתה כי היא מוכנה להתפשר בסוגיה זו ולנהל דיאלוג עם האו"ם "כל עוד שיתוף הפעולה לא יהיה פולשני ולא יפר את ריבונותה של סין"

הסיוע למדינות המתפתחות: 100 מיליארד דולר כל שנה

בינתיים התחייבו המדינות העשירות לסיוע בקנה מידה נרחב למדינות העניות. המדינות העשירות התחייבו על תרומה של 100 מליארד דולר עד שנת 2020, כדי לסייע בהתמודדות עם נזקי משבר האקלים.

המחלוקת העיקרית שמנעה עד כה הסכם היא בין המדינות המתועשות למתפתחות הכוללות את סין הייתה סביב פליטות גזי החממה מתעשייה, תחבורה ויצור חשמל. המדינות המפותחות טוענות כי בשנים הבאות עיקר הפליטות לאטמוספירה יגיעו ממעצמות מתפתחות כמו סין, הודו וברזיל, ולכן הן צריכות לקבל על עצמן הגבלת פליטות גזי חממה. מנגד טענו המדינות המתפתחות כי המדינות העשירות פלטו כמויות עצומות של גזי חממה במשך שנים ולכן עליו מוטלת האחריות לתיקן המצב. ובזמן שהן עוברות תהליך תיעוש מואץ אין זה הוגן לשנות את הכללים ולדרוש מהן להגביל את הפליטות שימנעו את הצמיחה הצפויה.

המדינות העניות יותר, שהן הראשונות לספוג את נזקי האקלים אינן יכולות להגביל את הפליטות בכוחות עצמן. ומבקשות סיוע מהמדינות העשירות במימון כדי שיוכלו להקים תשתית תחבורה נקיה ולוותר על תעשיות מזהמות.

הטיוטה האחרונה שהופצה מדברת על הפחתת מחצית פליטות גזי החממה של כל מדינות העולם עד לשנת 2050. או לחילופין חיוב המדינות המפותחות להפחית את הפליטות שלהן ב-25% עד 40% עד לשנת 2020. ההחלטה על חלוקת מכסות לפליטות גזי חממה היא העומדת בלב המחלוקת בין המדינות וזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים עליו ידונו המנהיגים היום.

מנהיגי העולם: כישלון לא בא בחשבון

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, קרא למנהיגי העולם לחתור להסכם מחייב נוכח הזמן ההולך ואוזל. "בואו נפסיק להתחפר בעמדות. כישלון בקופנהגן יהיה קטסטרופה לכל אחד ואחד מאיתנו". קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה: אם כל אחד מאיתנו יתן קצת יותר, נוכל לעשות זאת". הנציג הבכיר הסיני לשיחות, יו קינגטאי, אמר ש"קופנהגן חשובה מדי מכדי להיכשל".

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, יצא מוושינגטון וינאם בפני משתתפי הועידה. בעולם מצפים לנאומו הצפוי להבהיר האם ארה"ב שהיא המזהמת הגדולה בעולם, מוכנה לצעוד לקראת הפחתה משמעותית של גזי חממה, נציגי ארה"ב מנסים להנמיך ציפיות ומבהירים כי הנשיא לא יוכל להתחייב על צעדים מרחיקי לכת מעבר למה שמאפשרים לו המחוקקים בוושינגטון. "אנחנו לא רוצים להבטיח משהו שאין לנו", אמר טוד סטרן, ראש המשלחת האמריקאית.

נעילת הועידה עומדת בצל מסמך שהודלף עורר וסערה, המסמך רומז כי ייתכן שכל המאמצים הם בסופו של דבר לשווא, היות ויתכן כי התחממות מסוכנת של כדור הארץ היא בלתי נמנעת במצב הנוכחי. המסמך מגלה כי גם אם ימלאו כל המדינות את התחייבותן להפחית פליטות, עדיין תיפלט כמות גדולה מדי של גזי חממה והטמפרטורה העולמית תעלה ביותר מ-2 מעלות -הרף העליון אותו הגדירו המדענים כמסוכן לאקלים כדור הארץ.