בכנס הרצליה שהתקיים בשבוע שעבר עסקו חלק מהדיונים בתכנון האסטרטגי של משק החשמל והדרכים להתמודד עם התלות בנפט המזהם. ביקשנו לשמוע את דעתה של ד"ר מרים הרן לשעבר מדענית ראשית ומנכלי"ת המשרד להגנת הסביבה העוסקת כיום בייעוץ למדינות שונות בעולם בנושאי איכות הסביבה. על הצורך בתחנה פחמית נוספת, התייעלות אנרגטית, הענף הסולארי המושבת וסיכויי הקלינטק הישראלי בעולם.
ד"ר מרים הרן – צילום: ארנון מעוז
בכנס הרצליה שהתקיים בשבוע שעבר עסקו חלק מהדיונים בתכנון האסטרטגי של משק החשמל והדרכים להתמודד עם התלות בנפט המזהם. ביקשנו לשמוע את דעתה של ד"ר מרים הרן לשעבר מדענית ראשית ומנכלי"ת המשרד להגנת הסביבה העוסקת כיום בייעוץ למדינות שונות בעולם בנושאי איכות הסביבה. על הצורך בתחנה פחמית נוספת, התייעלות אנרגטית, הענף הסולארי המושבת וסיכויי הקלינטק הישראלי בעולם.
אפשר להתבסס על ייצור חשמל מגז טבעי במקום להקים את התחנה הפחמית?
"אני מאלו שהתנגדו לפרויקט D (התחנה הפחמית באשקלון) כבר לפני עשר שנים, היות ולא קרה כלום עד היום כנראה שבאמת היה אפשר להתקיים בלי תחנה פחמית נוספת. אבל המצב הזה לא יכול להמשך לעולם.
כל התחום של אנרגיה דורש תכנון מהתחלה עד הסוף, קודם כל חיסכון כדי שנדע באמת כמה חשמל אנחנו אמורים וצריכים לצרוך, כמה אנרגיה חלופית אפשר לייצר ובכמה גז אפשר להשתמש לפי הכמות שעומדת לרשותנו, יכול להיות שבשנים הקרובות תתפתח הטכנולוגיה של הפיכת פחם לגז שכבר התקדמה אך לא ברמה שישראל יכולה להשתמש בה כרגע".
מה לגבי התחום הסולארי בו החברות מפסידות מיליונים מהשבתת השוק?
"קודם כל כשעושים דבר כזה צריך לתכנן אותו כמו שצריך. לא לגרום לאנשים להפסיד כסף כי זה לא הרעיון, התכנון לקוי ומישהו לא חשב עד הסוף על מה שהולך להיות. כשמסתכלים על משק האנרגיה של מדינת ישראל בהשוואה למים, יש הרבה מאוד מקום לחיסכון, כלומר לא רק לשים עוד ועוד פאנלים סולאריים כדי להרוויח כסף, שזה טוב ואני בפירוש בעד.
קודם כל ולפני הכל צריך את החיסכון באנרגיה, אם אתה משווה את פליטת גזי החממה לנפש או את צריכת החשמל במגה-ואט לנפש אנחנו בזבזנים. בניגוד למשק המים שם כמעט אין איפה לחסוך יותר. לכן הכיוון צריך להיות משולב, אי אפשר להתבסס רק על פאנלים סולאריים. צריך שיהיה תמריץ להתייעלות אנרגטית במקום הראשון ואח"כ לתמרץ את ייצור האנרגיה הסולארית. יש עוד הרבה פוטנציאל לאנרגיה סולארית בישראל וצריך לנצל אותו עד תומו. אין שום בעיה שעל כל גג פנוי בישראל יהיו פאנלים סולאריים.
אנחנו רואים את ההקבלה גם במתקני ההתפלה, דחו את הקמת המתקנים בהתחלה כי המחיר היה גבוה מדי ולא היה טעם להתפיל מים במחיר כזה, אבל כאשר תמכו בזה המחיר ירד והוא כבר דומה למחיר הובלת המים מהכינרת. צריך לחכות לדבר הזה גם באנרגיה סולארית, ייתכן וצריך להגביל את הכמות עד שהמחיר יהיה נכון. צריך לתת כסף ותמיכה בעיקר למי שמפתח את המוצר הבא שייצר חשמל נקי במחיר בו יהיה שווה להתקין על כל גג פאנל פוטו וולטאי.
אני נמצאת היום בעמדת ייעוץ למדינות באפריקה, שם אין סיבה שבמקומות בהם אין רשת חשמל לא יהיו פאנלים פוטו וולטאים וטכנולוגיות פוטוולטאיות או תרמו סולאריות".
יש לך ביקורת כלפי התנהלות הרשויות בנושא המכסות?
"בצד החיובי אף אחד לא תכנן שתהיה כזו התלהבות להקמת מערכות סולאריות. בצד השלילי מישהו לא חשב ותכנן עד הסוף. לא יכול להיות מצב שפתאום יום אחד מודיעים לכולם שנגמרה המכסה לאחר שאנשים השקיעו ופתחו חברות. ההסדרה צריכה להיות מתוכננת בצורה יותר נכונה מראש אבל העיקרון הוא נכון".
איך את רואה את שוק האנרגיה בישראל בשנת 2020?
"כל הגגות מכוסים בפאנלים סולאריים בטכנולוגיה ישראלית, מה יכול להיות יותר טוב מזה?".
לפי המדיניות של משרד התשתיות לא נראה שזה הולך לקרות..
"כמובן שיש הרבה מקום לשיפור. אבל אם תסתכל על מה היה לפני 10 שנים המצב הרבה יותר טוב, יש הרבה יותר מודעות, הרבה יותר הבנה לתחום הזה, הרבה יותר שרים מתייחסים לאיכות הסביבה. אני עוד זוכרת את הזמנים בהם פעילי איכות הסביבה נחשבו למחבקי עצים שלא מבינים כלום בשום דבר, מה הם מבינים בתחנת כוח פחמית ובאנרגיה?
לאזרח הפשוט התחום של איכות הסביבה, בריאות, האנרגיה שהוא משתמש בה ואיכות החיים הכללית הרבה יותר חשובה לו מאם הפלסטינים יקבלו חלק כזה או אחר, העולם כבר צועד בכיוון הזה ואם ישראל רוצה להיות חלק מהעולם היא חייבת להיכנס לתוך התחרות הזאת".
מה דעתך על מה שקורה במשק הישראלי בתחום הקלינטק?
"בתחום הקלינטק יש תמיד התפתחויות מפתיעות, זה תמיד טוב וגם לא מפתיע, הישראלים הם יזמים במהות ובאופי שלהם, יכול להיות שבתחום הקלינטק הם צריכים יותר עזרה מהממשלה כי מדובר בתשתיות ולא בהייטק.
בתחום הקלינטק צריך להתנהל מול רשויות מקומיות ומדינות המשתמשות במוצר ולא מול חברות פרטיות, לכן קשה יותר להכניס מוצרים חדשים לשוק וצריך את העניין של "בטא סייטס" כלומר מקום בו מי שיש לו רעיון יכול לנסות אותו, להעביר אותו במסלול אישור או רישום".
ישראל יכולה להוביל את עולם הקלינטק כמו שקרה עם ההייטק?
"אתה יכול לראות איך כל ההייטק זז לכיוון של הקלינטק ויש השקעות אדירות בנושא של מים וחשמל. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, הצרכים שלה למים ואנרגיה הולכים וגדלים, מיליארדי אנשים במדינות המפותחות רוצים לשפר את רמת החיים שלהם, לנסוע במכונית, לצרוך אוכל יותר טוב, להשתמש במים. אלו שווקים שחייבים להשתלב בהם וחייבים להשתלב בהם נכון. ומי שיביא את הפתרונות הנכונים יהיה חלק מהעולם הזה ואני מניחה שאנחנו נהיה שם".
את מאמינה לנתוני המדענים על התחממות גלובלית?
"בוודאי, היום כבר אין משמעות למקור של גזי החממה, אנחנו יודעים כמה co2 (דו תחמוצת הפחמן) נפלטים כתוצאה משריפת דלקים ולכן רצוי מאוד להוריד את התוספת הזו. גם אם כדור הארץ מתחמם בגלל סיבות נוספות שאינם בשליטתנו".
מה דעתך על חזון בן גוריון לפיתוח הנגב ?
"לגבי הנגב צריך להשאיר חלק ממנו פתוח, זה המקום היחיד בישראל בו ניתן לעמוד בנקודה מסוימת ולא לראות שום יישוב מסביב. אנחנו כבר אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי אז כדאי שנשאיר לעצמנו קצת שטחים פתוחים. צריך לפתח ולעבות את היישובים הקיימים. תכנון נכון, חינוך, תחבורה נוחה יסייעו לפיתוח הנגב, יהיה קשה להמשיך לחיות בין חדרה לגדרה".
src="https://www.tashtiot.co.il/wp-content/uploads/2009/12/sticker-egod2.jpg" alt="" width="450" height="179" />
