המעבר של מדינות רבות בעולם לשימוש באנרגיה ירוקה לייצור חשמל באמצעות כוחות הטבע, שמש, רוח, מים וחום האדמה מציב בעיות חדשות בפני מתכנני משק החשמל ברחבי העולם. שמש ורוח הם כוחות לא יציבים מטבעם, ביום מעונן תפיק מערכת סולארית פחות חשמל ובלילה המערכת לא מייצרת כלל. גם אנרגיית הרוח נתונה לשינויים שאינם ניתנים לשליטת האדם. אגירת החשמל בהיקפים כאלו בעזרת סוללות איטית ויקרה מדי נכון להיום.
פתרונות חדשים נולדו לאורך השנים בעקבות צרכי משק החשמל המודרני בו זמינות החשמל עומדת בראש סדר העדיפויות. כך למשל הוקמו תחנות כוח ל אגירה שאובה המנצלים את מחירי החשמל הזולים במשך הלילה לצורך שאיבת מים למאגרים גדולים, המאגרים נפתחים בשעות צריכת השיא והמים שנאגרו מוזרמים החוצה ומניעים טורבינות לייצור חשמל.
ביוטה ארה"ב מנסים כעת לאגור אנרגיה מתחדשת בעזרת אוויר דחוס, בדומה למתקני אגירה שאובה, החשמל המיוצר בעזרת טורבינות רוח או מתקנים סולאריים ישמש לדחיסת אוויר בחללי ענק של מכרה מלח נטוש, בזמן הביקוש לחשמל ישוחרר האוויר דרך שסתומים שיניעו את הטורבינות ויספקו את החשמל הנדרש. לטענת מומחים תהיה זו שיטה זולה ויעילה יותר לאגירת אנרגיה מפתרונות אחרים הקיימים כרגע.
מה הן המגבלות של אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס?
באיזה שלב פיתוח נמצאת שיטה זו?
בבקשה תענו לי דחוף
בבקשה תענו על השאלות!:(