בעולם נחשב תחום אנרגיית הרוח למקור אנרגיה נקייה המייצר חשמל במחירים המתקרבים לעלויות ייצור חשמל מפחם. בישראל שטופת השמש אנרגיית הרוח נמצאת בעדיפות משנית בין היתר בשל עלויות גבוהות להקמת חוות רוח והצורך בנתוני מדידה מדויקים לאורך זמן

חנן עינב לוי מהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – צילום: ארנון מעוז

בעולם נחשב תחום אנרגיית הרוח למקור אנרגיה נקייה המספק חשמל במחירים המתקרבים לעלויות ייצור חשמל מפחם. בישראל שטופת השמש אנרגיית הרוח נמצאת בעדיפות משנית בין היתר בשל עלויות גבוהות להקמת חוות רוח והצורך בנתוני מדידה מדויקים לאורך זמן.

במסגרת כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת שהתקיים בשבוע שעבר התקיימה סדנת אנרגיית רוח בה נדונו הדרכים לבצע מדידות רוח כדי למקם את טורבינות הרוח במקומות הנכונים להבטחת תפוקת חשמל מקסימלית. בסדנה נדונה גם הבעייתיות בהשגת נתוני מדידות מדוייקים מהשירות המטאורולוגי שאינם זמינים לציבור. שם פגשנו את חנן עינב לוי מהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות המקדם את תחום אנרגיית הרוח במסגרת הקואופרטיב.

באיזה תחומים של אנרגיות מתחדשות אתה עוסק?

"אני חבר קואופרטיב האנרגיות המתחדשות. עוסק בתחום אנרגיות מתחדשות, רוח ואנרגיה סולארית בעיקר במשך העשור האחרון, גם חוקר וגם מנסה לקדם את השימוש בהם בישראל".

מה אתה מנסה לקדם בתחום אנרגיית הרוח?

"יש היום תעריף לניצול אנרגיית רוח, אבל מדידות של הרבה גופים שנעשו בכספי משלם המיסים אינן זמינות לציבור. אם אנו רוצים לקדם את נושא אנרגיית רוח, צריך ליצור מודל דומה למדינות אחרות שיצרו מודלים כמו מודל הנובל של אנגליה או אוניברסיטת טקסס המאגדות נתונים שיהיו זמינים לציבור, כל אחד יוכל לדעת אם יש סיכוי לרוח באיזור מסויים או לא. בכל מקום שבו מתכוונים להציב טורבינת רוח צריך כמובן לבצע מדידה, אבל כיוון התחלתי הוא משהו שמשנה לגמרי את תמונת החיפושים".

האם לא ניתן להסתמך על שירות המדידה של המכון המטאורולוגי?

"בפירוש אפשר, אבל המדידות שלהן לא תמיד נעשו לטובת ייצור אנרגיית רוח ויש גם הרבה מדידות ישנות שנעשו בגבהים של 3.5 מטרים שהם אינם מספיקים. צריך לעשות מדידות עם תחנות חדשות בגבהים הנכונים. בכל מקרה, גם הנתונים של המכון המטאורולוגי צריכים להיות זמינים לציבור כדי לעשות בעצמנו את האנליזה".

אם משקיע רוצה עכשיו לבוא ולבנות, יש לו את כל הנתונים?

"התשובה היא לא. הוא צריך ללכת דרך הרבה מאד גופים ובפירוש לא נוח לו לקבל את כל הנתונים. דווקא ליזמים בדרך כלל יש את הכסף והם יכולים להרשות לעצמם לעשות את הפרוצדורה הזו, אבל אם אנחנו מדברים על כל אדם מן השורה שמעוניין להקים טורבינה פרטית, הוא לא יודע בכלל אם יש לו רוח מספקת ולא ירצה לשלם על מדידות".

"בשורה התחתונה, התמריץ הניתן על ידי המדינה של 1.65 ש"ח לכל קילווואט שעה המיוצר באמצעות אנרגיית רוח הוא חלקי ללא המדידות. אם לא נעשה עבודה כנה ומהירה כדי לסדר את המצב הזה, לא נגיע למימוש אמיתי של הפוטנציאל הגלום באנרגיה זו ולא נגיע ליעדים של 30 מגה-ואט בקצב שצפו".

במה עוסק הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות?

"קואופרטיב הוא התאגדות של אנשים, סוג של חברה דמוקרטית הנשלטת על ידי כל מי שחבר בה. לכל חבר בקואופרטיב זכות הצבעה שווה ללא קשר למספר המניות שרכש כל אחד בקואופרטיב. זהו מודל שהשתמשו בו כבר בעולם כדי להקים טורבינות רוח. אנחנו הקמנו בארץ את הקואופרטיב במטרה להקים פרוייקטים של התייעלות אנרגטית. הרעיון הוא שרוכשים מניה של הקואופרטיב, הכסף משמש להקים את הפרויקטים ועל פי שווי המניה כך ההחזרים".

אז הציבור צריך לרוץ ולהשקיע?

"בשלב זה אנחנו עדיין מנסים להבין איפה אנחנו עומדים מבחינת הרשויות, אנחנו לא מבטיחים כרגע לאף אחד תשואות. היום הפרוייקט הזה הוא פיילוט והכספים נשארים בתוך הקואופרטיב. אנחנו שואפים להשתמש במודל שכבר נבנה בעולם כמו פרוייקטים של טורבינות רוח בהולנד למשל. אין כרגע תשואה בקואופרטיב עד שלא נסדיר את כל מה שצריך אל מול הרשויות".