אין חולק על היות האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בנות קיימא ו"ירוקות" למהדרין. אך מסתבר שהדרישה לשטחים להתקנת פאנלים סולאריים יוצרת התנגשות עם הירוק של הטבע והתקנת טורבינות הרוח יוצרות התנגשות עם שימור המינים לנוכח הסכנה האורבת לבעלי הכנף מלהבי טורבינות הרוח. ואולי אין צורך בתחנות סולאריות גדולות ועדיף שהתושבים ידאגו לייצור חשמל ליד הבית?

מאת: מרלן-אביבה גרינפטר – אפוק טיימס

אין חולק על היות האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בנות קיימא ו"ירוקות" למהדרין. אך מסתבר שהדרישה לשטחים להתקנת פאנלים סולאריים יוצרת התנגשות עם הירוק של הטבע והתקנת טורבינות הרוח יוצרות התנגשות עם שימור המינים לנוכח הסכנה האורבת לבעלי הכנף מלהבי טורבינות הרוח. ואולי אין צורך בתחנות סולאריות גדולות ועדיף שהתושבים ידאגו לייצור חשמל ליד הבית? תחנות כוח תרמו-סולאריות, פאנלים על הגג וטורבינות רוח קטנות יכולים להיות פתרונות ידידותיים יותר לסביבה. גם הרכבת היא אמצעי תחבורה להמונים המומלץ על ידי הארגונים הירוקים, אך לא תמיד תוואי הרכבת מבטיח שמירה על פנינות חמד בטבע שבדרך נס עדיין קיימות בארץ.

אנרגיית השמש – שטחים נרחבים

שלא כמו מערכות סולריות קטנות שניתן להתקינן על גגות, תחנות כוח סולריות זקוקות לשטחים נרחבים לשם התקנת פאנלים סולאריים. מצוקת הקרקעות במדינה יוצרת ניגוד אינטרסים בין בחירת אתרים להתקנת תחנות סולאריות לבין ערכי הטבע שיש לשמרם, לדעת הארגונים הירוקים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס לכך בכנס כלכלה ירוקה שהתקיים לפני מספר חודשים, בהצהירו שהוא בחר בירוק האנרגטי, קרי, פיתוח אנרגיות מתחדשות קודם לשמירה על שטחים פתוחים. יחד עם זאת הסביר ארדן שהצהרתו אינה גורפת: "לא חייבים להתקין פנלים סולאריים דווקא בפינות חמד בעלות ערכי הטבע והנוף היפים ביותר", אמר ארדן והבטיח שכל מקרה ייבדק לגופו.

פגיעה נוספת היא פסולת הפאנלים הסולאריים. אף כי פאנלים אמורים להחזיק עשרות שנים יש הדואגים כבר היום למה שיקרה לפסולת הפוטו-וולטאית בעוד עשרות שנים. בתום השימוש, אומרים חובבי סביבה, הפאנלים עלולים להפוך למפגע סביבתי. על פי העיקרון "מעריסה לעריסה" יש לדעת לגבי תהליך הייצור של כל מוצר מה בדיוק תהייה "הטביעה האקולוגית" שישאיר על הסביבה, גם אם מדובר בשנים רבות קדימה. ארגון "PV CYCLE" קם בשנת 2007 כדי לטפל בבעיה זו בדרך של אחריות תאגידית מצד יצרניות הפנלים הסולריים. היצרניות המצטרפות לארגון מתחייבות לאסוף למחזור את הפנלים הסולריים שהן ייצרו, לאחר סיום השימוש בהם. עד היום הצטרפו לארגון 49 חברות לייצור פאנלים סולריים בעיקר מאירופה, יפן ואמריקה. חברת ET Solar המשווקת פאנלים פוטו-וולטאים בארץ אף היא הצטרפה לארגון "PV CYCLE".

אנרגיית הרוח מסכנת את הציפורים

ככל שעולים בגובה, כך חזקה יותר הרוח וניתנת יותר לניצול בחוות הרוח, אך בצדק נטען כי חוות הרוח שהוקמו על רכסים גבוהים מכערות את הנוף. לאחרונה מרבית חוות הרוח הגדולות מוקמות בלב ים, במרחק של 20-15 ק"מ מהחוף, ומיקום זה פותר את תפיסת השטחים הפתוחים ביבשה, אך לא בהכרח את בעיית הפגיעה בציפורים על ידי להבי הטורבינות הכבדים והחדים המסתובבים במהירות גדולה ביותר ברוח חזקה. ד"ר לורנזו בסטיטי, מרצה אורח באוניברסיטת תל אביב, ממליץ לבחון היטב את השטח היבשתי או הימי לפני ההחלטה על התקנת חוות רוח. בין היתר, אומר בסטיטי, צריך לבדוק את בתי הגידול ואת הקרבה לאגמי מים עם אוכלוסיית עופות מים, וכן לערוך בחינה של מסלולי הנדידה של הציפורים. לדעתו, על ידי תכנון חכם ובחירה נכונה של מיקום החווה ניתן להפחית את הפגיעה בבעלי הכנף.

הרכבת עולה לירושלים

את נחל יתלה כבר הכניסו לרשימת "הבכייה לדורות": על פי ההחלטה האחרונה נראה שהרכבת לא תעבור מתחת למקום היפה כל כך ואת הנוף הנדיר והלא מופר יחסום גשר ענק שעליו תעבור הרכבת כשתצא ברעש ושאון ממנהרה אחת כדי להיכנס למנהרה אחרת.

בנוסף, בניית הרכבת גורמת למטרד סביבתי: מה עושים עם ערמות העפר שיוצרת חפירת המנהרות? אלכס וינרב, סגן ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות דווקא מצפה לקו המהיר של הרכבת לירושלים: "לכאורה זה נפלא מכל בחינה ובמיוחד הסביבתית: ברגע שקו הרכבת המהירה תל-אביב-ירושלים ייכנס לפעולה, עשרות אלפי מכוניות יפסיקו לנוע על הכבישים בין שתי הערים, קרי פחות זיהום אוויר, פחות תאונות דרכים ופחות פקקים מעצבנים", הוא אומר. אך מר וינרב מכיר בקיום הבעיה. לדבריו, בבנייה של קו הרכבת A1 (אחד הקטעים של מסלול הרכבת לירושלים), לא נתנו המתכננים דעתם לפתרון מושלם לעודפי העפר העצומים שייווצרו בעקבות כריית מנהרות ארוכות בתוך ההרים. וינרב מגלה לנו שמתוכננים להיבנות "הרי עפר מלאכותיים" בתוך עמק איילון, כדרך להיפטר מעודפי החומרים שייחצבו בפרויקט המנהור של הרכבת. הוא קיבל הסבר שכנראה ייעשה שימוש בחלק מהחומר, אך לדעתו עדיין יהיו כמויות אדירות של עפר וחומר שאין בהן שימוש ואין מה לעשות עמן. לדברי וינרב עודפי העפר שיוערמו יביאו להרס שטחים פתוחים נדירים ביופיים ובחשיבותם ההיסטורית.