פרופסור דוד כאהן עומד בראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן ועוסק כ-35 שנה באנרגיה סולארית ובחקר תאים פוטו-וולטאיים בפרט. כאהן מתמחה במחקר מדעי בסיסי של הכימיה והפיסיקה של תאים פוטו וולטאים לא קונבנציונאליים כמו תאים פוטו-אלקטרוכימיים, תאים מבוססי שכבות דקות ותאים מרוגשי צבע והוא אחד החוקרים המובילים בתחום בישראל ובעולם.

פרופסור דוד כאהן, ראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן – צילום: יניב פילדסט

בין משעולי השבילים הפסטורלים של מתחם בית דניאל בזכרון יעקב נפתח אתמול כנס הסטודנטים הראשון לאנרגיה סולארית. הכנס אורגן ע"י סטודנטים העוסקים בלימודי אנרגיה סולארית בישראל לתואר שני ושלישי ויתקיים במשך ארבעה ימים – 26-29 אפריל 2010 , בכנס התאספו יחד מדענים צעירים מכל המוסדות האקדמיים בישראל החולקים עניין משותף בתחומי ייצור ואחסון אנרגיה סולארית והוא נערך בחסות מכון ויצמן ובשיתוף מספר מוסדות אקדמאים, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן וגופים נוספים.

פרופסור דוד כאהן עומד בראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן ועוסק כ-35 שנה באנרגיה סולארית ובחקר תאים פוטו-וולטאיים בפרט. כאהן מתמחה במחקר מדעי בסיסי של הכימיה והפיסיקה של תאים פוטו וולטאים לא קונבנציונאליים כמו תאים פוטו-אלקטרוכימיים, תאים מבוססי שכבות דקות ותאים מרוגשי צבע והוא אחד החוקרים המובילים בתחום בישראל ובעולם.

פרופ' כאהן הוא המנהל המדעי של היוזמה לאנרגיה מתחדשת בת קיימא במכון ויצמן שהוקמה לפני חמש שנים ביוזמה של ההנהלה והתורם יוסי הולנדר ומכיר לעומק את התחומים השונים של אנרגיה מתחדשת. במסגרת היוזמה מנסה פרופ' כאהן לעודד את יצירת דור העתיד של חוקרי אנרגיית השמש בארץ כדי להחזיר לישראל את מובילותה בחקר אנרגיה סולארית, מובילות אותה איבדה לדבריו למדינות אחרות בעקבות השקעה לא מספקת באנרגיה מתחדשת.

מהי היוזמה לאנרגיה מתחדשת בת קיימא במכון ויצמן?

"במסגרת היוזמה לאנרגיה מתחדשת אנחנו מנסים לעודד את המחקר בתחומים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת ומאוד חשוב לנו לעודד יצירת קאדר צעיר של מדענים בשטח הזה, קאדר שחסר כעת כי החל מהשנים 1983-4 כשכל הנושא של אנרגיה מתחדשת התחיל לדעוך גם האפשרויות בשביל אלו שהיו מעונינים בלימודים בתחום מאוד הוגבלו כיון שהיו מעט מאוד קבוצות שעסקו בהם.

כאחת מהיוזמות לפני כמה שנים עם פרופסור אריה צבן יזמתי כנס הרבה יותר גדול בו לקחנו את הסטודנטים המצטיינים שמסיימים דוקטורט והעברנו להם קורס מזורז באנרגיה מתחדשת. הפעם הסטודנטים ארגנו את הכנס של כל המוסדות בארץ בנושא ספציפי באנרגיה מתחדשת – אנרגיית שמש. היוזמה שלנו תמכה בהפקת הכנס אך כל האוניברסיטאות התגייסו לעזור".

שמעתי שהכנס היה רעיון שלך והסטודנטים הרימו את הכפפה..

"נכון, אבל מנסיוני לא כל סטודנט מרים כפפה כזו, מה שיותר חשוב זה שיש סטודנט שלי שהקדיש שעות רבות לארגון הכנס ולא הרגשתי בירידה של הביצועים המחקריים שלו שזה מבורך. יש עוד סטודנט שעבד איתי בשנה השנייה והשלישית בפיזיקה באוניברסיטת ת"א שכבר פרסם באופן עצמאי מאמר אקדמי, אמרתי כרגע לבנימינין קורץ מברייסטורס שהוא בשטח הנכון כיוון שברור שיש כאן את החבר'ה שיכולים לקחת התחום הזה קדימה".

יש עלייה בביקוש לתארים מתקדמים בתחומי האנרגיה מתחדשת?

"יש עליה עצומה, הבעיה היא שאין מספיק קבוצות מחקר לאנרגיה מתחדשת בהם יש מקומות פנויים, מספר קבוצות המחקר עדיין מוגבל. אני מקווה שחלק מן הסטודנטים כאן ימשיכו להוראה באקדמיה ולא רק לחברות אנרגיה מתחדשת כמו אורמת או בריסטורס היות ואנו זקוקים לקבוצות נוספות באקדמיה שיספקו את האנשים שיעבדו בתעשייה"

איפה ישראל ממוקמת יחסית לעולם במחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות?

"תלוי, יש תחומים בהם אנחנו מפגרים בצורה איומה. יש תחומים אחרים כמו אנרגיית שמש מרוכזת בהם אנחנו בין המובילים".

מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב?

"אני מגיע ממכון ויצמן כך שיש לי תשובה אחת. לתמוך במחקר בסיסי בצורה הרחבה ביותר. אין ברירה, אם אתה חותך במחקר אתה חותך את הענף שאתה יושב עליו. יש כבר כמה החלטות ממשלה, עכשיו צריך רק לבצע אותן, אם הממשלה גם תבצע את ההחלטות שהיא קיבלה זה יהיה טוב מאוד. מבחינת סטרטאפים לישראל אין בעיה, מה שצריך לדאוג הוא שלא יהיו סטרטאפים עם אקזיט מהיר משום שאנחנו רוצים את התעשיות פה" .

אפשר לפתח תעשיית אנרגיה מתחדשת בישראל?

"זה יכול לקרות, אבל יש עוד דרך ארוכה ללכת, למשל עכשיו קרסה אחת החברות המבטיחות בתחום של תאי שמש בירושליים 3G SOLAR, נורא חבל, הם היו טכנולוגית מובילים בעולם בשטח שלהם. אבל המשקיעים רצו החזר מהיר מאוד של ההשקעות שלהם. צריך להבין שלא מדובר בתחום כזה כמו בהייטק. כבר היינו בסרט הזה בתחומים אחרים כמו באופטיקה למשל. היות ומדובר במקרו אלקטרוניקה ולא במיקרו אלקטרוניקה יש הרבה "ברזלים" ועבודה מאומצת. צריך לכסות שטחים גדולים בין אם מדובר בשמש, ברוח, ביומסה או ביו דלקים.התהליך לוקח זמן ומשקיע לא יכול לצפות שתוך שנתיים הוא יחזיר את ההשקעה".

יש עבודה בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל לסטודנטים שמסיימים ללמוד?

"היום כן, אבל בשטח הכי פופולרי של תאי שמש כמעט ואין. וזו בעיה כי כמו שאמרתי יש אי-איזון, יש שטחים בהם אנחנו יוצאים מן הכלל ועובדים יפה מאוד ויש הרבה אופציות ובשטחים אחרים לא. חוסר האיזון הוא לא בריא, במיוחד למדינת ישראל שנמצאת במצב לא בריא מבחינת מקורות האנרגיה שלה".

המרכז הטכנולוגי לפיתוח אנרגיות מתחדשות שעומד לקום בנגב יכול לעזור?

"יש כבר מרכז טכנולוגי בנגב, בשדה בוקר, והמנהלים שלו יגידו לך שאין להם תקציב מובטח. כמו להבדיל זוג שעובר טיפולי פוריות ומצליח להביא ילדים ואז לא נותנים לילד לאכול. זה לצערי מה שקורה ואני מפחד שזה יקרה עוד פעם. לכן צריך תוכנית לטווח ארוך, אם אתה מתחיל משהו צריך להבטיח את ההמשכיות שלו לתקופה ארוכה כדי להבטיח שהטובים והמוכשרים ביותר ילכו לכיוון הזה. אחרת אין לנו לאן ללכת".

"יש החלטת ממשלה גם בנושא הזה ואנחנו מנסים לתרגם אותה למציאות, לדעתי מדובר באחד הדברים הכי חשובים במיוחד בשביל מדינת ישראל. כאן בכנס העיסוק הוא בחשמל שהוא תחום חשוב מאוד אבל החשיבות הגיאו פוליטית של תחליפי דלק היא הרבה יותר גדולה. כרגע אין הרבה עבודה בתחום בארץ אבל יש את הידע הבסיסי ואת המוחות. עכשיו צריך למצוא דרך לרכז אותם, לשכנע את אלו שלא עובדים בשטח הזה ויכולים לתרום לו שכדאי להם, לעודד חברות לפתח ולהשקיע בכיוון הזה ולהקים חברות חדשות.

התוכנית כפי שאני מכיר אותה תמליץ על השקעה של לא פחות מעשר שנים. ופה יש בעיה, אנחנו חיים בארץ דמוקרטית וממשלות כאן לא שורדות אפילו ארבע שנים., המדינה היחידה שאני מכיר שיכולה להתחייב לעשר שנים זאת סין. אבל עשינו דברים גדולים בעבר ושינינו את המציאות אז אולי גם הפעם".

מה דעתך על הקמת תחנת כוח גרעינית בנגב?

"כרגע זה בעייתי, אני יודע שיש גם תוכניות גדולות בירדן אך כל עוד המצב הגיאו פוליטי נשאר כפי שהוא זו בעיה גדולה. בשביל שאר העולם ברור שאנרגיה גרעינית היא חלק מהתערובת של מקורות אנרגיה. בנוסף לבעיה הגיאופוליטית יש לנו את הבעיה של מיקום התחנה המתוכננת קרוב לשבר הסורי-אפריקאי. בעתיד כשיהיה שלום אפשר להקים תחנות כוח גרעיניות כחלק מפתרון כולל".

אם היית ממונה על התקציבים לפיתוח משק החשמל לאן היית מפנה את הכסף?

"בטווח הקצר להתייעלות אנרגטית, אין דבר יותר חשוב, חיסכון בצורה מסיבית, להתחיל בחינוך מגיל צעיר זו הדרך שלנו להשפיע. בטווח הבינוני פיתוח של מה שיש לנו כרגע כולל לנסות להפיק דלקים מפחם ואם יש לנו מזל ויש שלום אז לפתח אנרגיה גרעינית. בטווח הארוך בו אני עוסק פיתוח תאי שמש זולים מאוד, צבע סולארי הוא האידאל. ופיתוח פוטוסינטזה מלאכותית שתעשה את מה שהצמחים עושים כמו שקורה היום בתעשיית הכימיה. לקחת את ה-CO2 יחד עם מים ולהפיק דלק."

מדובר בכנס שיתקיים כל שנה? מה עם שיתופי פעולה בין לאומיים?

"נראה, צריך את הסטודנטים שיתאימו לזה. כרגע יש כאן רביעיה יוצאת מן הכלל. אני בקשר עם האקדמיה בגרמניה, בינתיים התשובה היא שלילית ואני עדיין בקשר איתם ואדווח להם על ההצלחה כאן. יש הצעה אחרת של מדענים ישראלים ערבים ואירנים שנפגשים כל שנתיים במקומות שונים בעולם. הועלתה הצעה לקיים כנס סטודנטים בינלאומי והעברתי את ההצעה לקולגה שלי שהוא ראש מחלקת פיזיקה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, עכשיו נראה אם אפשר להתקדם"

יש שיתופי פעולה אקדמים עם מדענים אירנים לפיתוח אנרגיה מתחדשת?

"שיתופי פעולה לא, אבל אנשים נפגשים היות ומדע היא שפה בין לאומית. בימים הכי קשים של המלחמה הקרה התקיימה סדרת מפגשים אקדמים בין ארה"ב לרוסיה יחד עם האנגלים והצרפתים. כך שהכנס הזה מתקיים משנת 2003 ובנושא הזה יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. אין ספק שמכל המדינות הערביות אנחנו מוצאים את השפה המשותפת הטובה ביותר עם האירנים היות והם ברמה מתקדמת. זה טוב וזה רע…".