כמה מכם הגיעו לכאן ברכב? שאל היועץ הסביבתי אלכס וינרב את המשתתפים בכנס בנייה ירוקה שנערך במסגרת תערוכת "אופק ירוק". עשרות ידים הורמו באולם, חושפות את כמות הזיהום שיוצרה כדי להגיע לכנס הירוק. פחות מעשרה משתתפים הגיעו ברכבת ורק צדיק אחד הגיע באוטובוס.

"שינוי התנהגותי של כל אחד מאיתנו הוא הבסיס לשינוי ירוק משמעותי" טוען היועץ הסביבתי

אלכס וינרב – צילום: יניב פילדסט

כמה מכם הגיעו לכאן ברכב? שאל היועץ הסביבתי אלכס וינרב את המשתתפים בכנס בנייה ירוקה שנערך במסגרת תערוכת "אופק ירוק". עשרות ידים הורמו באולם, חושפות את כמות הזיהום שיוצרה כדי להגיע לכנס הירוק. פחות מעשרה משתתפים הגיעו ברכבת ורק צדיק אחד הגיע באוטובוס.

אלכס וינרב, יועץ סביבתי המנהל ומלווה פרויקטים סביבתיים ברשויות ובעסקים פרס בפני המשתתפים את הדרכים בהם יכולות הרשויות המקומיות לחסוך במשאבים ולהפחית את פליטות גזי החממה מבלי להיכנס להוצאות גדולות. במקביל, הדגיש וינרב את הצורך בשינוי התנהגותי של כל אחד מאיתנו בפרטים הקטנים שיוצרים את השינוי הגדול. את הרצאתו סיים בהצגת מדריך לשימוש במים אפורים מתקופת הצנע שיכול להיות שימושי גם בימינו.

איפה מתחיל השינוי?

"שינוי התנהגותי אצל כל אחד ואחד מאיתנו, צריך לדעת במה מדובר, יש משאבים שאנו מחסלים בצריכה בלתי מבוקרת וצריך לדעת לייעל את הצרכנות שלנו, לצרוך בצורה נבונה. עשו זאת בעבר וצריך לחזור ולעשות את זה גם היום. לרכוש רק את מה שצריך, לא לרכוש את מה שלא צריך. לנהוג בכלי רכב יותר ידידותיים לסביבה ופחות מזהמים, לאכול בכלים שלא מזהמים את הסביבה. אותו דבר בתחום המים ומשאבים אחרים. אם נעריך את מה שיש לנו ונצרוך פחות שם יקרה השינוי".

איזו חקיקה ירוקה היית רוצה לראות?

"אני מקווה שחוק מים אפורים של ניצן הורביץ וחוקים ירוקים אחרים חשובים יעברו בקרוב, אך צריך לזכור שלא מדובר בתחליף לשינוי ההתנהגותי שנדרש מכל אחד ואחד מאיתנו. שאלתי היום בהרצאה כמה אנשים הגיעו באוטובוס והרבה הרימו את היד, למה לא לבוא ברכב ידידותי יותר לסביבה כמו רכבת או אוטובוס? או לנסוע כמה אנשים יחד? למה לתרום לקו הערפיח שמופיע מעל גוש דן? זה שינוי התנהגותי שאפשר להתחיל איתו".

למה התמקדת ברשויות המקומיות?

"ברשויות המקומיות יש נצפות רבה, למשל אם אנחנו מייעלים בית ספר ומקימים מערכת סולארית על הגג, אלף ילדים רואים את זה, אלפיים הורים, זה עובר הלאה לבית והילד אומר להורים שהוא רוצה לעשות את מה שראה בבית הספר, שאבא מתקלח שיסגור את המים ולא יתן להם לזרום לחינם, ההורים מתעניינים בהקמת מערכת סולארית על הגג, עוברים לשימוש בכלים רב פעמיים, מתחילים להשתמש ב-20 ליטר של מי המזגן להשקיית הגינה. כך שאם נעשה שינוי ירוק בעיריות הוא יעבור ביעילות הלאה והשינוי יהיה יעיל יותר מאשר לנסות לחנך את הציבור הרחב. גם המשרד להגנת הסביבה למשל מתחיל ביירוק משרדי הממשלה בתקווה שהשינוי יחלחל מלמעלה למטה אל הרשויות המקומיות ומשם לכלל האוכלוסיה"

איך גורמים לעובדים בגופים גדולים לחסוך?

"אני למשל בעד לתגמל עובד עירייה בעד דלק בו הוא לא השתמש, כלומר אם העובד הגיע לעבודה בכלי רכב ציבורי או באופניים לתגמל אותו על כך. קשה למנהלי הגופים האלו לחשוב בצורה כזו, הם מוכנים לתמרץ עובדים ברכבים ובדלק לנסיעות אבל לא על חיסכון בדלק. אפשר לתמרץ עובדים שחוסכים במשאבים בצורות שונות כמו קייטנות אקולוגיות או פעילויות אחרות כך גם הסביבה מרוויחה, גם העירייה וגם העובדים".

איך עובד המודל העסקי שלך? האם הוא דומה למודל של משרד התשתיות בסקרי התייעלות אנרגטית?

"משרד התשתיות מתמקד בסקרי התייעלות אנרגטית, אני עוסק בהתייעלות סביבתית מקיימת, אם מגיעים לגוף גדול שצורך הרבה משאבים למה להתמקד רק באנרגיה? אפשר לחסוך גם בנייר, מים, דלק, הגישה שלי היא יותר הוליסטית ועוסקת בכל הספקטרום של משאבים שניתן לייעל. השיטה היא לעשות סקר ולבדוק את השיטות בהם ניתן לייעל את המשאבים כשהמימון הוא בשיטת אסקו ( Aargy Savings Company ) אנחנו בעצם בנק קטן שמממן את השינוי מהחיסכון והלקוח חוסך מבלי לשלם על התהליך".

מה החזון שלך לגבי שינוי ירוק ברשויות מקומיות והתייעלות סביבתית?

"החזון שלי הוא שהרשויות ייעלו את המשאבים שלהם בצורה כזו שתחסוך בהוצאות, תחסוך בפליטות גזי חממה ותחלחל הלאה לציבור הרחב. לדוגמא בתי הספר של הרשויות המקומיות שם קיים בזבוז אדיר של משאבים. משאירים את המזגנים דלוקים בשעות שאין צורך, האורות, המחשבים, מדובר בבזבוז של מאות שקלים ביום. אותו דבר קורה גם בתחום המים, נייר פסולת, דלק , בכל המשאבים האלו יש בזבוז אדיר.

אנחנו מתחילים בביצוע סקר התייעלות, בודקים את חשבונות החשמל, מים נייר וכ"ו, מאפיינים את המקומות בהם ניתן לחסוך, באמצעות שיטות שונות והסברה נכונה ניתן לייעל את המערכת ולחסוך כסף רב. את העלות אנחנו לוקחים מהחיסכון, אם כדי לרכוש נורות רחוב חסכוניות בחשמל עולה 300 אלף שקל והחיסכון כתוצאה מהחלפת הנורות מגיע ל-100 אלף ש"ח. אנחנו נרכוש את המוצרים על חשבון החיסכון. בשנה השלישית העירייה כבר חוסכת ללא עלות ובאמצעות החיסכון ניתן לממן את הפעילויות השונות ולשמור על הסביבה. מדובר במודל של win-win קלאסי.