רשות החשמל שינתה את אופן חישוב ההספק המותקן במתקני ייצור חשמל באמצעות מערכת פוטו-וולטאית או באמצעות טורבינת רוח מגישה של הגבלת צד ה-DC להגבלת צד ה-AC. על פי החלטה זו במקום להגביל את הספק הפאנלים במערכת הסולארית ההגבלה היא על הספק ממיר המתח המזרים את החשמל המיוצר אל רשת החשמל.

בלעדי: פגיעה ביעילות המערכות הסולאריות העסקיות כתוצאה מהגבלת רשות החשמל על הספק הממירים

רשות החשמל שינתה את אופן חישוב ההספק המותקן במתקני ייצור חשמל באמצעות מערכת פוטו-וולטאית או באמצעות טורבינת רוח מגישה של הגבלת צד ה-DC להגבלת צד ה-AC. על פי החלטה זו במקום להגביל את הספק הפאנלים במערכת הסולארית העסקית (עד 50 קילווואט) ההגבלה היא על הספק ממיר המתח המזרים את החשמל המיוצר אל רשת החשמל.

החלטה זו אינה מובנת שכן הגבלה של הגנרטור הפוטו-וולטאי (PV Generator) יוצרת מניעה של ייצור מעל להספק המותר על פי ההסדרה ומספקת הגנה מפני חריגה מהספק זה. ככלל, מערכת סולארית לרוב אינה מייצרת חשמל במקסימום האפשרי שכן ישנם גורמי מערכת המפחיתים את נצילות המערכת מסיבות של דגרדצייה לאורך זמן (פחת / הזדקנות), השפעת טמפרטורה, הפסדי כבילה ורכיבי מערכת אחרים המצמצמים את ההספק המיוצר. בנוסף לרכיבים ולמקדמים המפחיתים את תפוקת המערכת ישנה גם מגבלת יעילות של ממירים הנעה בין 92% ל 98%- כתלות באיכות הממיר, התיישנות רכיבי הממיר ותכנון נכון של המערכת. הגבלת הספק הממירים (הגבלת צד ה-AC) יוצרת התערבות ביעילות המערכת עבור הצרכן ואינה מקובלת בפרקטיקות השונות בעולם.

כמו כן ידוע כי יחס ההספק בין הגנרטור הפוטו-וולטאי לבין הממיר משפיע על נצילות הממיר. ככל שלוחצים את הממיר לגבול הייצור שלו נצילותו יורדת בשיעור שיכול להגיע עד 6% (כתלות באיכות הממיר וגילו) וכן אורך חייו מתקצרים עקב התחממות מוגברת של הרכיבים האלקטרוניים. הפרקטיקה במקומות עם מאפיינים סביבתיים הדומים לאלה הקיימים בישראל (קרינה,טמפרטורה, לחות וכדומה) היא ליצור יחס שלא יפחת מ 105%- ויכול להגיע ל- 120% בין הספק מותקן של המהפכים לבין ההספק המותקן של הגנרטור הפוטו-וולטאי. הסיבה להמלצת יצרן זו נובעת מתנאי הטמפרטורה הגבוהה בישראל וכן מחישובי אורך חיי המוצר של הממיר המגיע ליכולת ההתמרה הטובה ביותר רק בטווח של 80-95% מהספק המקסימאלי.

החשש של החברות הסולאריות הוא כי עקב זמני ההמתנה הארוכים לציוד הנגרמים בשל ביקוש גואה באירופה ומדינות אחרות יתארכו עוד יותר בעקבות הדרישה להגבלת הממירים וכאשר מדובר במכסות המוקצבות בזמן מוגבל עשויים פרוייקטים רבים לסבול מאובדן הכנסות. לדוגמא, יצרנית הממירים SMA המספקת ממירים לרוב הפרוייקטים הסולאריים בישראל נקלעה לבעייה קשה היות והיא מייצרת ממירים בהספק של 17 קילוואט כך שחיבור שלושה ממירים מתוצרת החברה למערכת סולארית עסקית (בהספק של 50 קילוואט) עומד על 51 קילוואט ואינו תואם להגבלת הרשות. כתוצאה מכך, ספקיות הציוד מתוצרת החברה יתקעו עם מלאי גדול של ממירים בשווי של עשרות מליוני שקלים שהוזמנו לקראת פתיחת המכסה למערכות העסקיות בזמן בו הביקוש לממירים בשיא וזמן ההמתנה לייבוא ציוד חלופי מחו"ל הולך ומתארך.

חברות ההתקנה הסולאריות וספקיות הממירים שלחו לאחרונה לרשות החשמל בקשות לשינוי הדרישה בטענה כי הגבלה זו אינה נכונה הן מבחינה טכנית והן מבחינה ציבורית. בין היתר טוענות החברות כי צפויה עליה בניתוקים האוטומטים של המערכות מרשת החשמל בעת עומס יתר, החלפת הממירים לעיתים קרובות יותר, פגיעה בכדאיות הכלכלית של מערכת סולארית, ואף התנערות של יצרני המהפכים מהאחריות שהם מעניקים למהפכים עקב אי שימוש לפי הגדרות היצרן. לטענתם הגבלה מסוג זה עלולה להביא לפגיעה בבעלי המתקנים וסותרת את מטרת ההסדרה להפקה של הספק מקסימאלי מהמערכות המותקנות וכי לכל הפחות על הרשות לתת לחברות תקופת הסתגלות לתקנה החדשה. עד כה לא התקבלה תגובת רשות החשמל.

לאבד הכנסות או להתמודד עם בלאי מואץ של הממירים

אבירם בר עקיבא, מהנדס חשמל ותיק ובעל משרד המספק שירותי תכנון וייעוץ בתחום הפוטו וולטאי לחברות סולאריות רבות מתריע מפני פגיעה רחבה ביעילות המערכות. לדבריו "חייבים לשמור על יחס נכון בין הספק הפנאלים להספק הממיר. החלטה זו יוצרת מצב בו עומדות בפני היזם הסולארי 2 ברירות גרועות, או להתקין פחות מחמישים קילוואט של פנאלים כדי לשמור על אורך חיי הממירים ולאבד הכנסות או להתקין את כמות הפנאלים המקסימלית ולסבול מהפרעות ובלאי מואץ של הממירים. כפי שאני מכיר את השוק בישראל החברות הסולאריות יעמיסו את הכמות המקסימלית האפשרית של פנאלים ואת המחיר הם ישלמו בהוצאות התחזוקה".

לדברי תמיר קפלינסקי, מנכ"ל חברת ההתקנות הסולארית סולאר בי יורסלף, הגבלת הממירים יוצרת בעיות טכניות קשות למתקיני המערכות  "ברמה הטכנית כאשר יש שלושה ממירים שווים ניתן לזהות כאשר יש פאנל בעייתי שמוריד את המתח בממיר אליו הוא מחובר, כאשר הממירים בהספקים שונים יכולת המעקב בעייתית. בעייה נוספת היא שבישראל בגלל השמש החזקה הממירים עובדים קשה ולאורך שנים וחובה לתת הספק יותר גבוה לממירים כדי שהמערכת תעבוד בצורה אופטימלית. דבר שלישי מבחינה טכנית הספק של 51 קילוואט מאפשר שילובים שונים של ממירים כמו למשל שלושה ממירים של 10 קילווואט ושלושה של 7 קילווואט או שלושה ממירים של 11 קילוואט ושלושה ממירים של 6 קילוואט כך שהגבלה של 50 קילוואט היא בלתי אפשרית מבחינה טכנית. בנוסף, העולם עובר לממירים תלת פאזיים של 17 קילווואט, במקום להתקדם עם שאר העולם ולעבור לדור החדש של הממירים התלת פאזיים אנחנו נשארים מאחור בעקבות תקנה זו."

"לדעתי הבעייה נוצרה היות והרשויות בישראל לא משקיעות מספיק בלמידה של השווקים במקומות אחרים בעולם בהם מתקינים מערכות בהספקים גדולים שאנו לא מתקרבים אליהם. לא מדובר כאן רק בבעייה של יצרן אחד שמחזיק יותר מחצי מהשוק העולמי אלא גם של יצרניות ממירים אחרות ובראשם היצרניות הגרמניות המובילות והאמינות. בכלל בנושא של מערכות סולאריות עסקיות היה צריך לקבוע הספק של 100 קילוואט לפחות כדי לא להגיע למצב בו אנו נמצאים היום בו קיימים גגות גדולים שעל חצי מהם מותקנת מערכת סולארית וחצי גג ריק. בצרפת ואיטליה למשל ההספק של מערכות סולאריות קטנות נקבע על 200-250 קילוואט."

אלון תמרי, מנכ"ל חברת סולארפאוור סבור גם הוא כי עמדת הרשות בעייתית "עמדתנו היא שקביעת הגבלה של 50 קילוואט לממירים היא שרירותית וניתן להגביל את כמות הפנאלים, מרבית יצרני הממירים המובילים הוציאו לאחרונה ממירים תלת פאזיים ובמרבית הממירים מהדגמים החדשים והיעילים לא ניתן להגיע בדיוק להספק של 50 קילוואט.

היתרונות בממירים אלו הם רבים:

• איזון פאזות –   כיום רוב ההתקנות מבוצעות עם ממירים חד פאזיים אשר דורשים תכנון שיאזן ביניהם, עפ"י דרישת חברת החשמל.

• יעילות גבוהה – ממירים תלת פאזיים לרוב יהיו יעילים יותר משילוב ממירים חד פאזיים. יעילות גבוהה מביאה לתפוקה גבוהה יותר.

• קלות תכנון והתקנה – ניתן להשתמש ב-3-4 ממירים, במקום ב-6 או תשעה. חוסך זמן ועלויות התקנה.

• מחיר – ממירים תלת פאזיים הינם זולים יותר.

אנו מציעים לקבוע אפשרות להתקין ממירים עד להספק של 54KW, תוך הגבלת צד ה-DC – הספק הפנלים. יודע כל מי שמבין את פעולת המערכת הסולארית, כי במוצא הממירים נראה תמיד לא יותר מכ-95% מהספק הממירים. זה נובע מיעילות הממיר, טמפ' החוץ והפסדים שונים במערכת. על כן, גם במצב קיצוני בו תותקן מערכת של 54KWp – לעולם לא נראה יותר מ-50KW."

ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל פיתוח מוצר בחברת סולאראדג' המתמחה בניטור ובקרת מערכות סולאריות מציג עמדה שונה בנושא "החלטת הרשות נובעת מהרצון למנוע הונאת מכסות, תופעה אשר נראתה במספר מדינות באירופה ונמנעה ע"י חוקים דומים. בתכנון נכון ניתן להגיע להתקנה ללא כל פגיעה בתפוקה והדבר אפשרי בעזרת חומרה של סולאראדג' אך גם של יצרנים אחרים."

לעמדתו של הנדלסמן מצטרף אילן רון, מנכ"ל חברת אנרייט המספקת מוצרים ופתרונות לענף הסולארי. לדבריו "לגבי מגבלות הספק הממירים הקובע למערכות, אני נוטה להסכים עם קביעת רשות החשמל כי ההספק הקובע הינו הספק המוצא AC הנומינאלי. צריך למתוח את הקו איפשהו ואם המספר יזחל ל -51 , מה ימנע ממנו לזחול ל 52 וכן הלאה?. לטעמי רמת הדיוק יכולה להיות כמה מאות וואטים אך פחות מ 1KW, ואז הקו יהיה ברור ואחיד. כלומר שניתן יהיה להתקין מערכת עם הספק נומינאלי של 50.5KW אך לא 51KW.

ההגדרה הנ"ל אכן יוצרת מצב זמני שבו לא לכל יצרן יש פתרון מדף, אך אין מדובר במצב בו לאף יצרן אין פתרון, אלא במקרה פרטי בו נציגים של יצרן מסוים מתקשים לתת פתרון מיידי, אך יגיעו לפתרון, באיחור מה. להזכירכם הם אינם היחידים בשוק וישנם לפחות 4 יצרנים אשר יכולים לתת פתרון העונה למגבלה הנ"ל כבר עכשיו.

מבחינה הנדסית ניתן להגיע לפתרון לכל הספק נדרש. השאלה כאן היא שאלת המשאב הציבורי שהוא בעצם המכסה. אם הגדרת המדינה הייתה 50 קילוואט למערכת, אין סיבה שבפועל יצרכו 51 קילוואט במקום 50, פירושו של דבר שעל כל 50 מערכות בעצם ירדה מערכת אחת אפשרית מהפוטנציאל המשותף – מערכת שאולי מישהו הגיש עליה בקשה ויתקל בסירוב רק בשל כך. כלומר, נניח שהמכסה מורכבת רק ממערכות של 50 קילוואט, כלומר סה"כ 2400 מערכות. חריגה ל 51 תגרע 47 מערכות מהמשאב הלאומי – יותר משני מגה! אז מדובר כאן בדילמה האם לשנות הגדרה בצורה שתפגע בכלל הציבור, ותמנע את הזכות להקים מערכת מסחרית מכמה עשרות אנשים – וכל זאת לטובת הנוחיות של סקטור ספציפי."

נראה כי מעבר לנושא הטכני-הנדסי של יעילות המערכות להחלטת הרשות בנושא השפעות כלכליות משמעותיות על הרכב השחקנים בשוק הממירים הסולארי ועל רווחיותם. השארת מגבלת הממירים תפגע במיוחד בחברת SMA השולטת כעת בשוק הממירים הישראלי והעולמי בנוסף ליצרניות אחרות המספקות ממירים בהספק זהה. חברות אחרות כמו סולאראדג' המספקות ממירים המתאימים להגבלה זו עשויות להרוויח נתחי שוק גדולים אם רשות החשמל לא תשנה את עמדתה.