בשנת 2008 נקלעה כלכלת ארה"ב למשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929. הכלכלה שותקה והיה החשש כי מיליונים יאבדו את מקומות העבודה. הנשיא אובמה שהחל לכהן

אתגר הקלינטק – טכנולוגיות סביבה כמנוף כלכלי

מאת: רו"ח איתן גלזר

בשנת 2008 נקלעה כלכלת ארה"ב למשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929. הכלכלה שותקה והיה החשש כי מיליונים יאבדו את מקומות העבודה. הנשיא אובמה שהחל לכהן בינואר 2009 חתם כבר בפברואר על תוכנית התמרוץ (Stimulus Plan) שנקראה American Recovery and Reinvestment Bill of 2009 . תוכנית זו שהיקפה 787 מיליארד דולר כללה סכום חסר תקדים של 83 מיליארד דולר לקידום תעשיית הקלינטק, אך פעלה בעיקר כמנוף לייצוב הכלכלה וליצירת מקומות עבודה תוך ניצול ה"הייפ" העולמי סביב נושא שימור הסביבה.

הייחוד של התוכנית היה הגיוון הרב של היעדים אליהם יופנו המקורות הכוללים גם פעילות מו"פ וגם תעשייה מסורתית:

• 12 מיליארד דולר מענקים ותמריצים להתייעלות אנרגטית במבני ציבור וממשל.
• 5 מיליארד דולר לקידום בנייה פרטית ירוקה בטכנולוגיות חוסכות אנרגיה.
• 6 מיליארד דולר ערבויות להלוואות לפרויקטים של תשתית בתחום אנרגיה מתחדשת.
• 7 מיליארד דולר לערבויות ומענקים לשדרוג תשתית הטיפול במים וקידום טכנולוגיות מים.
• 11 מיליארד דולר לתחום שדרוג והקמת "רשת חשמל חכמה" (Smart Grid).
• 21 מיליארד בזיכויי מס ליצרני חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח וגיאותרמית).
• 4 מיליארד דולר מענקים למחקר בתחום אחסון פליטות פחמן.
• 5 מיליארד דולר למחקר וייצור רכיבים של תעשיית הרכב החשמלי (בעיקר סוללות).

לצורך יישום התוכנית גייס הממשל מומחים רבים בתחומי קלינטק שונים שתפקידם לאשר באופן מקצועי ובלתי תלוי בקשות לתמריצים לחברות ומיזמים שונים בתחומי הקלינטק. סכומי ההשקעה לעיל חולקו לתתי נושאים ספציפיים לכל תחום.

החוזקה של תוכנית התמרוץ – הגיוון הרב בתחומים הזכאים לתמרוץ והרחבת בסיס החברות שייהנו מהתוכנית.

ההשקעה בתעשיית הרכב החשמלי נחשבת עדיין להימור כבד. תעשייה זו אכן טרם הוכיחה את כדאיותה וישנם ספקנים רבים באשר להיתכנות הכלכלית של תעשיה זו. לטעמי, הביקורת לגבי ההשקעה בתעשייה זו אינה מוצדקת. עיון בפרטי תוכנית התמרוץ מראה בבירור כי נקודת החוזקה שלה הוא הגיוון הרב בתחומים אליהם יופנו המקורות. התכנית יוצרת שילוב בין מו"פ בתחומים שונים (שהצלחתו קריטית לפיתוח טכנולוגיות סביבה חדשניות) ותעשיה מסורתית – שהינה קטר ליצירת מקומות עבודה. התוכנית אינה שמה את כל הביצים בסל אחד מכיוון שכיום לא ברור איזה מתחומי הקלינטק שרבים מהם בשלבי מו"פ יוכיח את עצמו ככלכלי וכמסייע משמעותית בשמירה על איכות הסביבה.

האפקט שיצרה תוכנית התמרוץ – מצב המוצא בעת פרסום התוכנית היה מחנק אשראי בשל המשבר הכלכלי ומיעוט ההשקעות בשל אי הודאות הגבוהה ששררה בשווקים. התוכנית היוותה איתות ברור לכל השחקנים כי הממשל האמריקאי גיבש תוכנית משמעותית וארוכת טווח לקידום משק האנרגיה החלופית. מחויבות זו של הממשל יחד עם חבילת תמריצים מגוונת שכללה: מענקי השקעה שמעודדים מו"פ, ערבויות שמוזילות את האשראי לפרויקטי תשתית וגם הטבות מס שמעודדות ייצור אנרגיה מתחדשת. יצרה אווירה נוחה להשקעה בענף הקלינטק ואכן ההשקעות של קרנות הון סיכון, של קרנות פרייבט אקוויטי ושל תאגידי תשתית לא איחרו לבוא.

התוצאות בשטח

במחצית הראשונה של 2010 חל זינוק עצום של מאות אחוזים בהשקעות של קרנות ההון סיכון בתחום הקלינטק בארה"ב והם הסתכמו ב- 2.2 מיליארד דולר. גם השקעות התאגידים בקלינטק זינקו בתקופה זו וגם שוק ה-IPO (שוק ההנפקות הראשוניות לציבור) התאושש ברבעון השני של 2010 עם 3 הנפקות של חברות אמריקאיות שגייסו 300 מיליון דולר (בהם הגיוס של חברת טסלה מוטורס בסך של 226 מיליון דולר). מעבר לקידום תחום הקלינטק ברור כי השקעות והנפקות אלו גם מעידות כי תוכנית התמרוץ החלה להשיג את מטרותיה בתחום יצירת מקומות עבודה וצמצום משמעותי של מחנק האשראי.

האתגרים שעוד יש להתמודד איתם

ישנם שני אתגרים עיקריים שעומדים בפני התוכנית האמריקאית לתמרוץ ענף הקלינטק:

1. יצירת ביקושים שיקלטו את התוצרים של תעשיית הקלינטק
   תגבור ותמרוץ ענף הקלינטק מגביר ייצורם של מוצרים ושירותים אשר ללא יצירת ביקוש מתאים עשויים להוריד לטמיון את ההשקעות העצומות בתחום.
   דוגמאות לאופן הממוקד בהם פועל הממשל ליצירת ביקוש הם:
   – מול הייצור המוגבר של רכב חשמלי מתכוון הממשל להעניק הטבות כספיות לכל רוכש רכב חשמלי.
   – מול הייצור המוגבר של חשמל מאנרגיה מתחדשת מחייב הממשל את חברות החשמל לרכוש אחוזים משמעותיים של חשמל המיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת מסך החשמל אותו הם רוכשים מיצרנים.

   לגבי מוצרים ושירותים שיהיו פרי פיתוח של ההשקעות במחקר תחומי הקלינטק השונים יכול הממשל ליצור ביקוש בדרך של רגולציה של איכות סביבה שתחייב יישום פתרונות על בסיס Best Available Technology בתחומים של תקנים לבנייה ירוקה או תקנות לצמצום פליטות וכיו"ב.

2. ביצוע מעקב אחר התוצאות של כל פרויקט מתומרץ, דילול הפרויקטים הכושלים והמשך טיפוח המוצלחים
   אחד החששות המוצדקים הוא שחברות שיזכו למענקים וישקיעו מיליונים בטכנולוגיות ומוצרים כושלים, יחזיקו כוח פוליטי אם בדרך של תרומות לאנשי ממשל או קשרים עם מאשרי המענקים וכך הפקידות עשויה להנציח הקצאת משאבים לא כלכלית. יש להניח כי ממשל אובאמה המייצג שינוי, יצליח לחולל שינוי גם בדרך עבודתם של הפקידים במיוחד שרבים מהם הובאו מתוך האקדמיה והינם מומחים לתחום הקלינטק ובעלי נטייה מקצועית עניינית ולא ביורוקרטית כמו הפקידות המסורתית.

מה קורה בישראל?

אמנם המשבר הכלכלי כמעט פסח על ישראל אך אנו נמצאים במשבר במשק המים ובמשבר מתקרב במשק האנרגיה (פער מצטמצם בין הביקושים לכושר הייצור) וזאת  למרות שישראל היא מובילה טכנולוגית ונחשבת לעמק הסיליקון של טכנולוגיות המים ועשרות סטארט-אפים מבטיחים קמים בתחומי ההתייעלות האנרגטית, אנרגיות מתחדשות וביו דלקים. גם ההשקעות של קרנות הון סיכון בקלינטק הצטמקו בשנת 2010.

החסמים שעומדים בפני השקעות הון סיכון בענף הקלינטק בישראל (להבדיל מהענפים המסורתיים בהם משקיעות הקרנות כגון תוכנה, חומרה, הביוטק והביומד) נובעים מהעובדות הבאות:

1. ההון ההתחלתי הנדרש למיזם קלינטק הוא גבוה משמעותית מההון למיזם הייטק עקב הצורך בהשקעה בציוד קפיטלי יקר לצורכי ניסוי (לסטארט אפ טיפוסי של פיתוח תוכנה מספיקים מספר מחשבים אולם לסטארט אפ בתחום הקלינטק יש צורך במעבדה ובציוד קפיטלי ייעודי ויקר).
2. הזמן לאקזיט במיזם קלינטק ארוך משמעותית מהמקובל בקרנות הון סיכון.
3. ענף הקלינטק מושפע ותלוי ברגולציה (חוקי איכות הסביבה, תעריפי אנרגיה, היתרי הקמה) וזו כרגע נעדרת מדיניות ברורה לטווח ארוך.
4. היעדר שוק מקומי מפותח לתוצרים.
5. היעדר שטחי ניסוי פתוחים (ביטא).
6. לקוחות היעד למוצרים– חברות תשתית ממשלתיות, רשויות ומוסדות ציבור – לקוחות שקשה לחדור אליהם.

מה חסר בישראל וכיצד ניתן להסיר חסמים אלו?

1. מנהיגות. ראינו כי בארה"ב מי שדוחף את תחום הקלינטק הוא הנשיא וכפי שהוכיח את מנהיגותו בתחום ביטוחי הבריאות והרפורמה בגופים הפיננסיים הוא גם הוכיח מנהיגות בתחום קידום הקלינטק. בישראל גם שר התשתיות וגם השר לאיכות הסביבה הם תומכים נלהבים של תחום הקלינטק אבל תקציב משרדיהם הוא זעום, מהאוצר אין לצפות לבשורות בתחום ולכן על ראש הממשלה להוביל את המאבק ולהפוך את הצהרותיו על חתירה לעצמאות אנרגטית והובלה בתחום תחליפי הנפט למעשים בשטח.
2. תוכנית ארוכת טווח. על מנת ליצור אקלים להשקעה במיזמי קלינטק שטווח ההבשלה שלהם הוא ארוך יותר ממיזמי הייטק יש ליצור סביבה של ודאות על ידי תוכנית ארוכת טווח של תמריצים לתחום הקלינטק (וזאת בניגוד לדוגמא של מדיניות המכסות הסולאריות הנסגרות במהירות או תוכניות עידוד ממשלתיות כגון מענקי מדען להם מאושר תקציב של שנה אחת קדימה בלבד).
3. תוכנית תמרוץ מפורטת, מקיפה ומגוונת. בדומה לתוכנית האמריקאית גם בישראל יש לשלב בארגז הכלים לקידום תעשיית הקלינטק הישראלית מענקים, הלוואות בערבות מדינה וגם זיכויי מס כאשר כל כלי מתאים לסוג אחר של מיזמי קלינטק וכולם יחד יעודדו את התעשייה על כל רבדיה. מי שגולש היום באתר רשות המסים יגלה כי "מהפכת המיסוי הירוק" מתייחסת אך ורק לנושא שווי רכב ומס קניה על רכבים לפי רמות זיהום. מיסוי ירוק במתכונתו הנוכחית לא מעודד את תחום הקלינטק וגם השפעתו על הסביבה מוטלת בספק.
4. יצירת שוק מקומי על ידי רגולציה שתחייב שילוב טכנולוגיות קלינטק ישראליות. הצלחתה של תעשיית הקלינטק מותנית בראש ובראשונה ביצירת שוק מקומי.
5. השלמת הקמת אזורי ביטא דוגמת המרכז בערבה וחיבור האקדמיה לתעשייה. אחד החסמים המשמעותיים מול יזמי קלינטק הוא היעדר שטחי ניסוי לפתרונות שלהם.
6. פיתוח בנקאות ירוקה ופיתוח שוק לסחר בהפחתת פליטות גזי חממה כאמצעי להסרת חסם המימון.
7. עידוד חברות תשתית גדולות להשקיע במיזמים בתחום.
8. עידוד הייצוא של מוצרי קלינטק אך לא ייצוא הטכנולוגיה. לא ללכת בדרכי ההייטק. שם המטרה של היזמים היא אקזיט מוקדם ולכן למרות אלפי סטארט-אפים מבטיחים בהייטק כמעט ולא קמו לנו חברות נוספות דוגמת צ'ק פוינט וקומברס. אם רוצים עוד אורמת ונטפים צריך לעודד את היזמים להשאיר את הטכנולוגיה בארץ ולהקים חברות מקומיות שיקדמו את התעשייה הישראלית.

הכותב הוא שותף וראש תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן PwC Israel

פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 02 אוקטובר 2010