בתגובה לאישור תוכנית החירום להתמודדות עם המשבר במשק המים שאושרה השבוע בממשלה, שלח ארגון ידידי כדור הארץ במזרח התיכון מכתב לשר התשתיות. הארגון דורש מן השר, שיזם את התוכנית לשלב בה צעדים לניהול ביקושים והשקעה בתשתיות למען ניצול יעיל יותר של מקורות המים בישראל. בין ההמלצות שהוצעו על ידי הארגון, השקעה בהקטנת הדלף במי שפירים ובקולחין, תפיסת נגר ומי גשמים והגדלת השימוש חוזר בקולחין.

ארגון ידידי כדור הארץ לשר התשתיות: יש לכלול השקעה בתשתיות בתוכנית החירום למשק המים

בתגובה לאישור תוכנית החירום להתמודדות עם המשבר במשק המים שאושרה השבוע בממשלה, שלח ארגון ידידי כדור הארץ במזרח התיכון מכתב לשר התשתיות. הארגון דורש מן השר, שיזם את התוכנית לשלב בה צעדים לניהול ביקושים והשקעה בתשתיות למען ניצול יעיל יותר של מקורות המים בישראל. בין ההמלצות שהוצעו על ידי הארגון, השקעה בהקטנת הדלף במי שפירים ובקולחין, תפיסת נגר ומי גשמים והגדלת השימוש חוזר בקולחין.

לטענת הארגון, למרות החיסכון שהושג בשנתיים האחרונות במגזר הביתי, הפחתה נוספת של כ-300 מלמ"ק בצריכה הביתית והעירונית אפשרית באמצעות החזרת תעריף שלישי גבוה על צריכת מים עודפת, גבוהה מ-4 מ"ק לנפש, בנוסף לחינוך והסברה מתמשכים, השקעה בתשתיות חוסכות מים, גינון מותאם אקלימית והגדלת השימוש חוזר במגזר הביתי והעירוני: כלומר שימוש ב"מים אפורים" להדחת אסלות והשקית גינות, ושימוש במי קולחין מטוהרים להשקיית גינות ציבוריות.

בארגון סבורים כי גם הצריכה של מים שפירים לחקלאות יכולה להצטמצם באופן ניכר, וזאת מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים או ביכולתם של החקלאים להתפרנס וזאת ע"י הקטנת האידוי ע"י כיסוי מאגרי הקולחין, ניהול ביקושים וסבסוד החקלאות לא דרך המים, שיגרמו לשינויים מבניים כמו מעבר לגידולים וזנים פחות בזבנים במים. על פי הצעת הארגון, את כיסוי המאגרים ניתן לבצע באמצעות תאים פוטו-וולטאים, מהלך שיניב רווח נוסף לחקלאים, בשל היתרון הכפול שפתרון זה מייצר הן למשק החשמל והן למשק המים. הארגון מבקש ממשרד התשתיות ומשרד האוצר לאפשר מכסה נוספת ייחודית עבור מתקנים סולארים אלו.

כמו כן, מופיעה במכתב הצעה משותפת לארגון ידידי כדור הארץ ולעמותת אדם טבע ודין, לפיה, ניתן למנוע את זיהום מקורות המים על ידי תיקון חוק תאגידי מים וביוב. יש להגביל את כמות התאגידים המוקמים; ולבטל את השלב השני בחוק בכדי למנוע הפרטה של משק המים והביוב העירוני. בנוסף, , יש לפתח מנגנון שיתמרץ את התאגידים גם להפחית את הדלף מצנרת הביוב, ואת היקף הביוב הלא מטופל שעל פי הערכות מומחים מצטברים ל- 150 מלמ"ק בשנה. לבסוף ממליצים הארגונים להגביר את שיתוף הפעולה האזורי לטיפול במקורות הזיהום באקוויפר ההר ובנהר הירדן, לצורך שמירה על מקורות המים המשותפים והרגישים לזיהום.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת מסביר כי: "המים הכרחיים לשיקום ושמירת מערכות אקולוגיות טבעיות עשירות וייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים והם גורם מרכזי בעיצוב נוף הארץ. אחרי עשרות שנים של שאיבות יתר מהמאגרים הטבעיים, נותרו המערכות הטבעיות, ובראשם הנחלים, פגועים והרוסים. לאור הפיגור הגדול בהשבת המים אל הטבע חשוב שנושא זה יקבל עדיפות גבוהה הרבה יותר".