איתי ז'טלני הוא אחראי תחום הקלינטק בחברת ארנסט אנד יאנג ישראל. החברה מספקת שירותי ראיית חשבון, מיסים, ייעוץ עסקי וליווי עסקאות לחברות ויזמים במגוון תחומים. פגשנו אותו בכנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת לשיחה על האפשרויות הרבות שהתחום הצעיר הזה מזמן כאן בארץ ישראל וכיצד ניתן לקדם את התעשייה המקומית בשווקים הבינלאומיים.

ראיון בלעדי- איתי ז'טלני: לישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום הקלינטק

צילום: ארנון מעוז

איתי ז'טלני הוא אחראי תחום הקלינטק בחברת ארנסט אנד יאנג ישראל. החברה מספקת שירותי ראיית חשבון, מיסים, ייעוץ עסקי וליווי עסקאות לחברות ויזמים במגוון תחומים. פגשנו אותו בכנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת לשיחה על האפשרויות הרבות שהתחום הצעיר הזה מזמן כאן בארץ ישראל וכיצד ניתן לקדם את התעשייה המקומית בשווקים הבינלאומיים.

מה הפעילות העיקרית של ארנסט אנד יאנג בתחום הקלינטק?

"אנחנו לפני כשש שנים הקמנו חטיבת ייעוץ וליווי חברות בתחום הקלינטק. מאותה עת אנחנו משקיעים מאמצים רבים בעבודה עם חברות רבות בספייס בתחומי האנרגיה, המים, והסביבה בכלל. כגוף בינלאומי מוביל, יש לנו רשת ענפה של צוותי קלינטק בכל העולם. הצוותים עובדים ביחד תוך שיתוף אינפורמציה, ומשתפים פעולה עם חברות גלובאליות. יש לנו ראיה עסקית ואסטרטגית גלובאלית בתחום של הקלינטק. זהו אחד התחומים שחשיבותו הולכת וגדלה עם הזמן".

מה מאפיין את הפעילות של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי?

"למעשה, אנחנו נתפשים בעולם כאיזה כגורם קטן בשוק זה, אך עם זאת חדשני. ישנה פעילות רבה בארץ סביב טכנולוגיות. בנוסף יש פה תשתית רחבה של קרנות הון סיכון והשקעות וכמובן המרכיב החשוב ביותר הוא היזמים, אשר מייצרים חדשנות בתחומים השונים.  לכן, יש התעניינות רבה של גופים זרים שמחפשים פה השקעות ושיתופי פעולה לטווח ארוך. יש השקעות לא מעטות שנכנסו לתחום הזה, אפשר להגיד שמתחילת דרכה של התעשייה הזאת בארץ ב-2007, הושקעו קרוב ל-150 מיליון דולרים וב-2008 הושקעו כבר מעל 200 מיליון דולרים. סכומים אלה לא כוללים את תעשיית האנרגיה המתחדשת המקומית של ישראל".

מה הוא החסם העיקרי שעומד בפני תעשיית הקלינטק הישראלית?

"היזמים בארץ צריכים אופי חזק. הם צריכים לגייס כסף ולבנות חברה שיש לה הצדקה כלכלית ארוכת טווח, על ידי פניה לשוק משמעותי. היום המדינה מבינה שיש כאן הזדמנות לייצר ענף תעשייתי חדש. זה בא לידי ביטוי בתוכניות שמטרתן לתמוך בתעשיה הזאת. אנחנו בחברה מסייעים ליזמים להשיג מימון. אנחנו עוזרים להם לאתר משקיעים פרטיים ולמצוא קרנות ממשלתיות שיכולות לקדם את הפרויקטים בשלביהם השונים. בהתחלה צריך מימון ראשוני כדי להוכיח את הרעיון ואחר כך כבר צריך סכומים יותר משמעותיים. כאן כדי לפנות גם למשקיעים בינלאומיים. מהלך זה יתרום גם במציאת שווקים בחו"ל".

"צריך לזכור שקלינטק הרבה פעמים פונה ללקוחות מוניציפליים וממשלתיים. היזמים צריכים לדעת לעבוד עם הגופים האלה, אשר לפעמים דורשים הרבה סבלנות. מגמה מעניינת נוספת היא המעבר מערב למזרח. המזרח הופך להיות שוק ענק וגם גורם משקיע חשוב משום שיש שם הרבה כסף.  צריך לקחת בחשבון שבמזרח מוכרים מוצרים יותר זולים והמוניים. אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את אותו הדבר בקנה מידה קטן יותר".

האם ישראל יכולה להיות מובילה בתחום האנרגיות המתחדשות בכלל ובתחום האנרגיה הסולארית בפרט?

"לדעתי כן. אני חושב שיש פה הרבה חדשנות ויש פה חברות שממש מובילות בתחומן. אנחנו בטח לא נהייה יצרני הפנלים הגדולים בעולם, אבל בגלל שחברות פה נהנות מצמיחה יחסית מהירה ויודעות לספק חדשנות גם עם משאבים מוגבלים, יש בהחלט אפשרות להוביל, בעיקר בתחומי נישה. צריך להבין, התעשייה הזאת היא עדיין בחיתוליה בכל העולם. יש כאן הזדמנות אדירה, כי למעשה כל דבר בתחומי החיים שלנו הולך להשתנות, החל מצריכת החשמל הביתית דרך התחבורה, המזון, הדלק ועוד".

בגלל החסמים השונים, האם יכול תחום המו"פ להתקיים ולהתקדם בנפרד מתחום היישום?

"יש חשיבות רבה לחיבור בין המחקר, פיתוח הטכנולוגיה וכמובן היישום. היישום מאפשר לבחון את הטכנולוגיה ולהתאימה לצרכנים. חשוב לזכור שבשביל ליצור פה תעשייה מקומית, צריך תמיד לשמור על הקשר הדיאלוג בין שני התחומים. רק כך נוכל לייצר עוד חדשנות. ראינו איך זה עובד במגוון תחומים בעבר: במכשור רפואי, בתקשורת, במחשוב. ככה נולדו כאן חברות סטארט אפ והמשקיעים זיהו את הפוטנציאל שלהן".

"אני חושב שזה חיוני ליצור איזושהי הסתכלות מרכזית על העולם הזה של הקלינטק ברמת המדינה. אנחנו צריכים להבין שיש פה הזדמנויות גדולות. למרות גודלה של המדינה ולמרות שהיא מבודדת יש כאן הרבה פרויקטים מוצלחים, כמו למשל בטר פלייס. כאן מדובר בפרויקט שקשה ליישם אותו במקומות גדולים כמו ארה"ב, זה הייחוד שלנו. בנוסף, צריך שתהיה פה ראיה לטווח ארוך וצריך שיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה. ההסתכלות צריכה להיות מערכתית. ברגע שעוצרים החלטות או משנים אותם נוצרת חוסר יציבות המהווה פגיעה קשה בתעשייה. במקרה כזה אני מאמין שחוק הוא דבר נחוץ".