מערכת תשתיותהיעד הממשלתי לייצור 10% מצריכת האנרגיה בישראל עד 2020 דורש השקעה של מיליארדי שקלים. מטבע הדברים, רוב הכסף (כ- 80%) אמור להגיע ממימון חיצוני (Debt) והיתר בהשקעה עצמית של היזם. המערכת הפיננסית כבר החלה לממן פרויקטים סולאריים בהיקפים שונים, לרוב במסגרת הקצאת קווי אשראי ללקוחות כהלוואות full-recourse או limited-recourse. זוהי למעשה ערבות (מלאה או חלקית) מצד המשקיעים לביצועי הפרויקט לאורך 12-18 שנים המשפיעה מאוד על כדאיותו הכלכלית.
אלטרנטיבות למימון פרוייקטים סולאריים
מאת: נמרוד רוזנבלום ואמנון אפשטיין
היעד הממשלתי לייצור 10% מצריכת האנרגיה בישראל עד 2020 דורש השקעה של מיליארדי שקלים. מטבע הדברים, רוב הכסף (כ- 80%) אמור להגיע ממימון חיצוני (Debt) והיתר בהשקעה עצמית של היזם. המערכת הפיננסית כבר החלה לממן פרויקטים סולאריים בהיקפים שונים, לרוב במסגרת הקצאת קווי אשראי ללקוחות כהלוואות full-recourse או limited-recourse. זוהי למעשה ערבות (מלאה או חלקית) מצד המשקיעים לביצועי הפרויקט לאורך 12-18 שנים המשפיעה מאוד על כדאיותו הכלכלית.
מימון בנקאי ומגבלת הלווה הבודד
אומנם, מספר קטן של מימונים פרוייקטאלים (בנתיב non-recourse) במימון הבנקים כבר נעשה, אולם לא כל העוסקים בתחום יוכלו להשתמש בו. ראשית, משום שההיקף המינימלי של פרויקט שיכול להיכנס למתווה זה בישראל הינו כ- 50 מיליון שקלים. שנית, מימון פרויקטלי non-recourse נעשה ככלל על ידי מחלקת מימון הפרויקטים של הבנק וכיוון שמדובר בכוח אדם מצומצם, נמנע מהם מלטפל בפרויקטים רבים בו זמנית, בייחוד לאור היקפי בדיקות הנאותות הנדרשות. בעיה זו עלולה להחריף לאור פרויקטי התחבורה והגז הטבעי המתוכננים לשנים הקרובות. בנוסף, הבנקים יאלצו להתמודד עם מגבלת הלווה הבודד, שכן במסגרת ההלוואות ליצרני חשמל פרטיים נחשבת חברת החשמל ללווה הסופי. לכן, יש צורך בפיתוח פתרונות מימון חלופיים אשר יורידו את הלחץ מהמערכת הבנקאית בכלל וממחלקות מימון הפרויקטים בפרט, יאפשרו למחלקות אלה להתרכז בפרויקטים הגדולים והמורכבים ביותר, ויספקו לשאר פלחי השוק הזדמנויות שוות.
אג"ח סולארי
פתרון מתבקש הוא גיוס הון באמצעות אגרות חוב (securitization), במסגרתו יאוגדו פרויקטים שונים בתוך חברות שתוקמנה במיוחד, אשר ינפיקו אג"ח ברמות דירוג שונות, אותן ירכשו משקיעים. פתרון זה יאפשר למשקיעים מוסדיים להתחלק בסיכוי ובסיכון עם הבנקים והחברות היזמיות ולהזרים מימון לפרויקטים. מבחינת החברות היזמיות, יש צורך בהיערכות מראש לאפשרות של איגרות חוב כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט, החל מחתימת הסכמי שכירת הקרקע. יש לשמור על גמישות בכל הקשור לאפשרויות ההמחאה ותיקון ההסכמים בעתיד, לפי דרישות נציגות רוכשי האג"ח, ולשים לב במיוחד לסעיפי סיום הסכם, האחריות והביטחונות. נציין כי איגוח יעיל יתאפשר רק במידה והרגולציה במשק החשמל תתעדכן על מנת למנוע מכשולים ביורוקרטיים מיותרים.
ליסינג אנרגטי
פתרון נוסף הקיים בעולם אך טרם הגיע לישראל, הוא האפשרות לממן פרויקטי אנרגיה מתחדשת באמצעות מנגנון ליסינג. בשיטה זו, חברת המימון היא למעשה בעלת המתקן ובעצם מחכירה לחברה היזמית זכויות עליו בכפוף לתשלומי קרן וריבית. בסוף תקופת ההלוואה המערכת והזכויות חוזרות לחברה היזמית. ריביות הליסינג גבוהות במקצת לעומת מימון בנקאי, אולם עלויות העסקה נמוכות יותר ופרק הזמן הנדרש להשלמתה קצר יותר. שיטה זו מתאימה יותר למימון פרויקטים קטנים ובינוניים, אך חשיבותה טמונה בהכנסת כסף חדש ממקורות נוספים לתחום. על מנת לפתח שוק ליסינג יעיל, דרושה היערכות מראש מצד החברות היזמיות ושיתוף פעולה מצד המחוקק והרשויות השונות האחראיות על הסדרת המגזר הפיננסי מחד וסקטור האנרגיה מאידך.
מימון למרכיב ההון העצמי
פתרון נוסף שצריך לעודד הוא מימון mezzanine. זוהי שיטת מימון חיצונית, הנחותה לחוב הבכיר המגיע מהבנקים ומהווה שכבה שניה למימון הבנקאי או חלק מההון העצמי של הפרויקט. מימון ה- mezzanine אמור לפתור את הפער בין מגבלות המימון העצמי של החברה היזמית, למגבלות הסיכון של הבנק/חברת הליסינג, ולאפשר מימון פרויקטים בהיקפים גדולים יותר. מבחינה חוקית-רגולטורית, אין כיום מניעה לממן פרויקטי אנרגיה מתחדשת באמצעות הלוואות mezzanine, אך על חברות יזמיות המבקשות לעשות כן, לשלב הוראות מתאימות במסגרת הסכמי המימון שלהן.
לבסוף,יש לקחת בחשבון גם את חוסנה הפיננסי של חברת החשמל. על מנת לגדר את הסיכון המערכתי (systemic risk) הכרוך בהסתמכות על גוף אחד, בהחלט קיים צורך במתן ערבות מדינה לפרויקטים שיעמדו בקריטריונים שונים של יעילות ושקיפות. ערבות המדינה תאפשר לשחרר את צוואר הבקבוק של מגבלת הלווה הבודד, תהווה שיקול מרכזי בהערכות הסיכוי/סיכון של המשקיעים, ומעל לכל – תהווה הצהרת רצינות מצד המדינה בכל הקשור לכוונותיה להפוך את משק האנרגיה בישראל לירוק יותר ותלוי פחות באנרגיה מתכלה.
הכותבים הנם שותפים במשרד עו"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז – E.R.M
המאמר פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה", גיליון 04- ינואר- פברואר