מאז משבר הנפט בשנות ה- 70 עוסקים בישראל מספר די מצומצם של יזמים בקידום הקמת טורבינות רוח בארץ. חלקם עוסקים אך ורק במדידות ובניתוח הפרמטרים המטארולוגים המשפיעים על הפקת האנרגיה וחלקם מעורביםבאופן פעיל בקידום וניהול פרויקטים. בארץ טרם הוקמו פרויקטים בעלי הספק משמעותי, או כפי שניתן לשמוע מפיחלק מהעוסקים במלאכה "אנחנו עדיין בתקופת החומה והטורבינה". על דבר אחד קשה לחלוק, רוח לא חסר.

חלף עם הרוח – מדידות רוח בישראל

חוות הרוח "מי גולן" ברמת הגולן – צילום: ארנון מעוז

מאת: אליעזר קליאצקין וחנן עינב לוי.

מאז משבר הנפט בשנות ה- 70 עוסקים בישראל מספר די מצומצם של יזמים בקידום הקמת טורבינות רוח בארץ. חלקם עוסקים אך ורק במדידות ובניתוח הפרמטרים המטארולוגים המשפיעים על הפקת האנרגיה וחלקם מעורבים באופן פעיל בקידום וניהול פרויקטים. בארץ טרם הוקמו פרויקטים בעלי הספק משמעותי, או כפי שניתן לשמוע מפי חלק מהעוסקים במלאכה "אנחנו עדיין בתקופת החומה והטורבינה". על דבר אחד קשה לחלוק, רוח לא חסר.

במהלך השנים בוצעו בארץ עשרות פרויקטים לבדיקת אתרים פוטנציאליים להקמת חוות רוח, רוב המחקרים מומנו ועודדו בצורה כזו או אחרת על-ידי משרד התשתיות. המידע הרב שנצבר בפרויקטים הללו נותן הערכה לא רעה לגבי הפוטנציאל הארצי (הנגב, השומרון, גליל, גולן). חלק מהמדידות בוצעו על סמך נתונים אשר הופקו על ידי תחנות השרות המטאורולוגי ובחלקם הוקמו תרנים ייעודיים למטרת חיזוי הפקה לחוות רוח.

הערכת משטר הרוחות

הערכת משטר רוחות הינה מלאכה הדורשת ניסיון ומיומנות. עיקרי הפרמטרים העשויים להשפיע על אמינות ומהימנות המסקנות הם: השפעות טבלית, תכסית, סוג החיישנים וכיולם, סוג אוגרי הנתונים, צורת התקנת החיישנים בעמוד וגובה המדידה. חשוב להדגיש, כי נתוני רוח יכולים להשתנות מאתר לאתר בטווחים מאוד קרובים עקב השפעות על זרימת האוויר.

בכדי למדוד נתוני רוח יש למדוד את התפלגות הרוח בפועל באתר לצורך חיזוי ביצועי הטורבינה והורדת רכיבי חוסר הודאות למינימום, לעיתים ניתן לבצע בדיקת קורלציה בין מדידות מדגמיות (מספר חודשים) לבין הנתונים הקיימים מתחנות מדידה בקרבת מקום, כמו כן במידה ומתקבלים נתונים סותרים או גבוליים יש להאריך את תקופת המדידה למקסימום האפשרי. עלות מדידות מקצועיות יכולה לנוע בין מאות בודדות של דולרים ליותר ממאות אלפי דולר לאתר בודד. מקור ההבדלים בעלויות המדידה הם בעיקר בדיוק וכמות החיישנים הנדרשת לסקר.

והגבהים בהם אנו רוצים לבצע את הסקר (קיים ציוד מדידה מסחרי לגבהים של עד 250 מטר מפני הקרקע). בכל מקרה, עבור טורבינות ביתיות עלות הסקר יכולה להיות שווה לעלות הטורבינה. אחד הפתרונות לכך היא תוכנית השאלת מדי רוח במימון המדינה, אך הממשלות בישראל עוד לא הרימו את הכפפה.

שיקולים בביצוע מדידות רוח

1. מיקום התורן – יש להתרחק ככל האפשר מעצים שיחים ובניינים, רצוי למקם את תורן המדידה במקום בו רוצים למקם את הטורבינה.

2. גובה המדידה – במידה ומדובר בטורבינות מתחת ל 10- קילוואט ניתן להסתפק במדידה בגובה אחד (גובה מרכז הרוטור) מעל הספק זה רצוי למדוד בגובה של 10 מטרים (סטנדרט) ובגובה מרכז הרוטור.

3. חיישני מהירות וכיוון – ניתן לחלק את החיישנים ל 4- קבוצות לפי הרגישות ורמת שחיקת החיישנים: מכאניים חצי מקצועיים, מכאניים מקצועיים, מקצועיים עם כיול וחיישני על (אולטרסוני ולייזר).

4. אוגרי נתונים – קיים מגוון עצום של אוגרי נתונים כאשר ההבדלים העיקרים בניהם הם בתדירות הדגימה, אופן גיבוי הנתונים והכמות הניתנת לאגירה. כמו כן קיימים מספר סוגי ממשקים למחשב.

5. מקור אנרגיה למערכת- שימוש במקור מתח מהרשת יכול בהחלט להועיל, במידה ומקור רשת אינו זמין ניתן להשתמש בפנלים סולאריים הטוענים מצבר או מיקרו טורבינה. בנוסף, קיימים אוגרים עם סוללות לתקופות של עד שנה אך הם מוגבלים בקצב הדגימה.

מדידות רוח שנעשו בישראל

• 1980 -W IND POWER RESOURCES – IN ISRAEL AND EASTERN MEDITERRANEAN

• סקר כדאיות ניצול אנרגית רוח במגזר החקלאי. מקור: דן דבוסקין – היחידה הבין קיבוצית לשירותי ניהול עם משרד התשתיות.

• אטלס אנרגית הרוח בישראל הנגב והערבה – 2003 . מקור: אבנר פורשפן, אילן סתר, שרה רובין מהשרות המטאורולוגי עם אגף המו"פ של משרד התשתיות.

• מדידות ייעודיות להקמת טורבינת רוח בקיבוץ מעלה גלבוע. מקור: חברת החשמל.

כמו כן קיימות בארץ מספר רב של תחנות השייכות לאיגוד ערים. תחנות אלו משמשות למעקב רציף אחר איכות האוויר ובין היתר מודדות עוצמה וכיוון רוח בעזרת ציוד תיקני. כוונתנו כי הנתונים הנמדדים בין כה וכה בתחנות אלו יוכלו לתרום ולסייע במלאכת הערכת האתרים הפוטנציאליים לטורבינות רוח. במקביל נעשו גם מדידות על ידי חברת חשמל במספר אתרים אך מסיבות השמורות עמה הנתונים הללו אינם זמינים לציבור.

מוקדש לזכרו של ד"ר אלכסנדר מנס אשר הלך לעולמו לפני מספר חודשים, מבכירי החוקרים בארץ בנושא האקלים בכלל ובתחום אנרגית הרוח בפרט. ד"ר מנס קיבל פרס מפעל חיים בכנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת בעבור תרומתו הנכבדת לתחום אנרגית הרוח בישראל.