במהלך יום עיון מיוחד שערכו ארגון חיים וסביבה, המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי עבור נציגי ועדות איכות סביבה ברשויות בנושא מהפכת הפסולת בישראל, התעורר ויכוח סוער בין מספר חברי ועדות והמשרד בנושא שיתוף הפעולה ביניהם. הויכוח החל בעת הרצאתו של אילו ניסים, ראש אגף הפסולת במשרד להגנת הסביבה אשר הציג את היתרונות והחסרונות בהליך הטיפול בפסולת על פי תוכנית המשרד. בעיצומה של ההרצאה, בעוד ניסים מסביר לקהל על הסיוע שניתן על ידי המשרד לרשויות המקומיות, הן מבחינה כספית והן מבחינות אחרות, קם יוסף סגרון, מנהל אגף שפ"ע בעיריית נס ציונה על רגליו ומתח ביקורת על התנהלותו של המשרד. בראיון מיוחד לפורטל תשתיות שנערך מיד לאחר הדיון הסוער, הסביר סגרון מה בדיוק עורר את זעמו:

מחלוקת בין הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה בנוגע להליך הטיפול בפסולת

אילן ניסים, ראש אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה- צילום: אירית אוליצקי

במהלך יום עיון מיוחד שערכו ארגון חיים וסביבה, המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי עבור נציגי ועדות איכות סביבה ברשויות בנושא מהפכת הפסולת בישראל, התעורר ויכוח סוער בין מספר חברי ועדות והמשרד בנושא שיתוף הפעולה ביניהם. הויכוח החל בעת הרצאתו של אילו ניסים, ראש אגף הפסולת במשרד להגנת הסביבה אשר הציג את היתרונות והחסרונות בהליך הטיפול בפסולת על פי תוכנית המשרד. בעיצומה של ההרצאה, בעוד ניסים מסביר לקהל על הסיוע שניתן על ידי המשרד לרשויות המקומיות, הן מבחינה כספית והן מבחינות אחרות, קם יוסף סגרון, מנהל אגף שפ"ע בעיריית נס ציונה על רגליו ומתח ביקורת על התנהלותו של המשרד. בראיון מיוחד לפורטל תשתיות שנערך מיד לאחר הדיון הסוער, הסביר סגרון מה בדיוק עורר את זעמו:

"המשרד להגנת הסביבה מתנהל בצורה מאוד בירוקרטית. את המשרד מנהלת פקידות, השולטת הן במישור המחוזי והן בארצי. בנוסף לפקידות זו, ישנה חברת ייעוץ פרטית בשם קבוצת פארטו, שהמשרד שכר את שירותיה כגורם חיצוני שיבדוק ויפקח על עבודת הועדות. שני הגורמים הללו נכנסים לנו לעבודה בצורה מאוד טורדנית ומקשים על קבלת כספים עבור פרויקטים. המצב הזה יוצר שבירה. הוא שובר את הגופים העירוניים וכך אנו מגיעים שבו למרות שלרשויות המקומיות אושרו כספים לתוכניות סביבתיות, רק כשלושה אחוזים מהם חוזרים חזרה. כך למעשה מגיעות רשויות רבות לידי ויתור על הכסף".

חשבון יעודי לפרויקטים סביבתיים

יחד עם זאת, סגרון לא מסתפק רק בלהתלונן, הוא גם מציע פתרון. "אני הצעתי שהעירייה והאיש העומד בראשה יתחייבו בכתב לפתוח חשבון בנק סגור לשם יועברו הכספים שנועדו אך ורק לתוכניות הסביבתיות ורק על פי אמות מידה שהמשרד להגנת הסביבה מסכים להם. המשמעות היא שאנחנו נוכל להשתמש בכסף הזה לפרסום והסברה לתושבים בנושאים של הפרדת פסולת, ולכל המטרות האחרות שהמשרד יכתיב בנושא זה. יתרה מכך, אני מציע פיקוח של המשרד להגנת הסביבה על הוצאת הכספים על ידי הרשות וכך נוכל לקדם את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים".

הצעתו של סגרון טרם קיבלה מענה מהמשרד להגנת הסביבה, אך עם זאת, נקבעה פגישה בנושא בין שני הצדדים בה ידונו בכך ויחליטו על דרך פעולה. עם זאת, מילכה כרמל, יועצת סביבתית במרכז לשלטון מקומי, אמרה בתגובה כי הצעתו של סגרון אינה ריאלית. "מדובר בפתרון קיצוני מדי. אמנם יש מקום לבחון את הנושא אבל הוא דורש מהפכה חקיתית נרחבת. לפני שפונים לאופציות אלה, צריך לבדוק פתרונות ביניים ומצוא דרך להקל על ההליך הבירוקרטי".