פקיסטן מתקשרת לרוב ליחסי ציבור גרועים ורשתות טרור של אל קעידה, אבל מסתבר שלמרות התדמית השלילית גם במדינה ענקית זו קיימת תעשייה לא זניחה של אנרגיה מתחדשת, המסוגלת לספק חשמל גם לאזורים המרוחקים והמבודדים ביותר.
ראיון בלעדי: מחברים כפרים מבודדים בפקיסטן לחשמל בעזרת אנרגיה סולארית
פקיסטן מתקשרת לרוב ליחסי ציבור גרועים ורשתות טרור של אל קעידה, אבל מסתבר שלמרות התדמית השלילית גם במדינה ענקית זו קיימת תעשייה לא זניחה של אנרגיה מתחדשת, המסוגלת לספק חשמל גם לאזורים המרוחקים והמבודדים ביותר.
בראיון שקיימנו עם אירשאד קאהן, בתערוכת אינטרסולאר הוא מספר על השימוש הייחודי שעושה ארצו באנרגיה הסולארית, וכיצד תאים סולאריים משנים את איכות החיים של כפריים, ומקפיצים אותם מאות שנים קדימה בזמן. קאהן משמש כיועץ הטכני הראשי של תכנית ההתייעלות האנרגטית במסגרת ה-GIZ – גוף שהוקם בגרמניה, על מנת ליצור שיתופי פעולה, המובילים לשיפור חייהם של תושבים במדינות מתפתחות, באמצעים טכנולוגיים. נפגשנו עם קאהן במהלך כנס Intersolar Europe 2011 המתקיים במינכן.
איפה פקיסטן עומדת כיום בכל הקשור לאנרגיה מתחדשת?
מבחינת נתונים טבעיים לפקיסטן יש מקורות עצומים בתחום האנרגיה המתחדשת, ובמיוחד בתחום הסולארי. כרגע אנחנו מתמקדים בעיקר בחיבורם של אזורים גיאוגרפיים בעייתיים לחשמל, ולאו דווקא באמצעות הרשת הארצית. בפקיסטן ישנם כ-40 אלף כפרים ללא חשמל סדיר, שמבחינה כלכלית וטכנית קשה מאוד לחברם לרשת החשמל הסדירה. אחת האופציות היותר ריאליות שאנו מנסים ליישם היא אספקת חשמל באמצעות פאנלים סולאריים המספקים חשמל לאותה בקתה שעל גגה הם מותקנים, למרות שהתכנון הסופי הוא לנסות ולשלב את מקורות האנרגיה המתחדשת, גם באזורים המרוחקים, לרשת הארצית.
כיצד מסייעת הממשלה הפקיסטנית לתעשייה הסולארית?
בשלב זה הממשלה הסירה את מסי הייבוא מכל המוצרים הקשורים לאנרגיה סולארית, וישנן גם הקלות משמעותיות במס ההכנסה בכל הקשור למקורות של אנרגיה מתחדשת.
אילו מערכות מסופקות לכפריים על-מנת שיתחברו לחשמל שלא באמצעות הרשת הארצית?
בשלב ראשון התקנו מערכות סולאריות ביתיות בסיסיות של 50-120 וואט, על מנת לספק חשמל לאותם משקי בית בכפרים המבודדים. העלות של המערכת הבסיסית ביותר היא כ-30 אלף רופי פקיסטני, שהם כ-250 יורו, והעלות של המערכות הכבדות יותר של ה-120 וואט נע סביב ה-680 יורו. ישנן מספר חברות פרטיות בפקיסטן המספקות חשמל באמצעות פאנלים סולאריים, והעלות של יצירת חשמל באמצעים סולאריים בפקיסטן היא בסביבות 4000-5000 לקילו-וואט, כך שהעלות הסופית היא למעשה 4-5 דולרים לוואט, כולל עלויות ההתקנה.
כרגע כל הפאנלים הסולאריים הם מסוג מונו קריסטל, אך פוטנציאל השימוש בתאים סולאריים בטכנולוגיית שכבות דקות נבדק גם כן. חשוב לזכור שבגלל שמרבית הטכנולוגיה מסופקת לפקיסטן מסין, הנמצאת בקרבה גיאוגרפית יחסית, ובגלל שאין מכסי ייבוא כלשהם על מערכות פוטו וולטאיות העלויות הן זעומות ביחס למדינות המערב.
מה החשיבות הרחבה יותר של התקנת מערכות אלו בכפרים המבודדים, מבחינת חינוך, חיבור לאינטרנט ובכלל מבחינה סוציולוגית?
אין ספק שמבחינת הכפריים באזורים המבודדים הללו מדובר במהפכה של ממש, וקפיצה של מאות שנים קדימה בין-לילה. זה לא רק שיפור הנמדד בתחום אחד, השיפור הוא רב-שכבתי ועצום: האנשים מסוגלים לפתע לעבוד וללמוד גם בשעות החשיכה, יש להם גישה לרדיו, טלוויזיה ולטלפונים ניידים. אבל חשוב לזכור שהאתגרים, ואפילו הטכנולוגיים שבהם, לא מסתיימים בהתקנת המערכת הסולארית. השינוי העצום מוליד ניצול של הצריכה למקסימום כבר מן ההתחלה, לשחיקה מהירה ולתקלות רבות, והאחזקה והטיפול השותף באזורים כל-כך מרוחקים הוא אתגר עצום.
מהו אופי צריכת החשמל בפקיסטן וכיצד משתלבות הטכנולוגיות המתחדשות במערכת?
כרגע רק כ-60 אחוזים מהתושבים בפקיסטן מחוברים לגריד הארצי, וצריכת השיא מגיעה ל-18 אלף מגה וואט. מבחינת הגריד – מערכות האנרגיה המתחדשת שמשולבות בו הן בעיקר של טורבינות רוח ואנרגיה הידרו-אלקטרית, כשהתכנון הוא לשלב את המערכות הסולאריות בעתיד. מבחינת הצריכה החוץ-רשתית קיימת כרגע למעשה רק אופציה מעשית אחת והיא הסולארית.