ישיבת ועדת הכלכלה בנושא המשבר לענף הסולארי נפתחה ומועברת בשידור חי בפורטל תשתיות. באולם דיוני הועדה נאספו עשרות חברי כנסת, יזמים, נציגי ממשלה, ארגונים לקידום אנרגיה מתחדשת.

סיכום הדיון בועדת הכלכלה בנושא המשבר הסולארי

משתתפי הדיון: – צילום ארנון מעוז

ישיבת ועדת הכלכלה בנושא המשבר לענף הסולארי נפתחה והועברה בשידור חי בפורטל תשתיות. באולם דיוני הועדה נאספו עשרות חברי כנסת, יזמים, נציגי ממשלה, ארגונים לקידום אנרגיה מתחדשת. את הישיבה ניהל ח"כ רוברט אילטוב מסיעת ישראל ביתנו.

רוברט אילטוב: "אני חושב שהדרך לא פשוטה, מדובר בהרבה תקציבים. הדברים מורכבים, אבל זה נחוץ מאוד כדי לשמור את מדינת ישראל נקייה. עם התייעלות ופיתוחים נוכל להגיע לאחוזים גבוהים של אנרגיה מתחדשת. הנוכחות הרבה של החברות והמשקיעים מדברת בעד עצמה. יש לנו במדינה פוטנציאל גדול לאנרגיה ירוקה בזכות קרינת השמש הגבוהה שיש לנו. מדינת ישראל לקחה על עצמה למרות הקשיים לקדם אנרגיה סולארית. החלטות הממשלה צריכות להתקיים באופן מלא, וזה לא קורה בדיוק. אנחנו צפויים לקיים מספר דיונים בנושא, כי הוא מורכב, ונרצה לשמוע את כל הדוברים"

עו"ד איתן פרנס – מנכ"ל איגוד החברות הסולאריות הציג את מצב השוק הסולארי בישראל לדבריו "ביחס לצריכת החשמל הכוללת במדינת ישראל ואת ההסדרות השונות למתקנים פוטו-וולטאים. הסיבה העיקרית לבעייתית בענף היא התנגדות האוצר לתעשייה הפוטו-וולטאית וממשלת ישראל מחסלת את ענף האנרגיה הסולארית. מבדיקה שערכתי אם מחברים את צירוף כלל ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לפי התוכניות לשנת 2020 נגיע ל-2283 מגה וואט שלא תואמים . כל מה שהממשלה צריכה זה פשוט להסתכל מה קורה בשאר המדינות המתפתחות בעולם ולראות איך הענף צומח ומתפתח ומספק תעסוקה וצמיחה כלכלית למדינות רבות בעולם.

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ': "אני מבינה ששמעון פרס בזמנו התחייב שאנחנו ניייצר 20 אחוז מהחשמל באנרגיה סולארית, הממשלה החליטה על 10 אחוזים, יש לנו יזמים נפלאים במדינה, שעדיין לא הגיעו גם למכסה הזו, וכבר סגרו להם את הברז. אני מבקשת שנקבל החלטה שנוכל לעמוד בה.

ח"כ ניצן הורביץ: יש יתרונות ברורים וחד-משמעיים למעבר לאנרגיות מתחדשות, בוודאי ובוודאי במדינת ישראל, בגלל הנתונים הייחודיים שלנו. אנחנו צריכים להסתכל על עוד כמה פרמטרים: גיוון במקורות האנרגיה, ויציבות במקורות האנרגיה". אין ספק שתכנית המכסות היא לא נכונה. הרי מדובר מלכתחילה ביעדים צנועים, אולי נציגי האוצר יוכלו להסביר מדוע גם זה לא מספק.

ח"כ חמאד עמאר: בקצב הזה מדינת ישראל לא תגיע ליעדים שהיא מציבה לעצמה. אנחנו באמצע 2011 ואין לנו מתקן אחד גדול, וגם ההתקנות הביתיות לא מתקדמות. יש לנו הרבה שאלות לרשות החשמל ומשרד האוצר. איך הממשלה מתכוונת להגיע ליעדיה?".

ח"כ לשעבר אופיר פינס, המכהן כיום כיו"ר חברת גרינגו: "גם כח"כ ניסיתי וגם כיום אני מנסה לדחוף את החשמל הירוק. זה אבסורד שגרמניה ממשיכה לפתח את התחום הפוטו-וולטאי למרות שאין שם שמש כמו פה, ודווקא בישראל הולכים לעצור את התחום. העולם לקח על עצמו לייצר אנרגיה נקיה במסגרת המאבק בגזי החממה. שמעון פרס התחייב בזמנו לא סתם על מכסת ייצור של אנרגיה נקיה. איך זה יכול להיות שבאים גורמים רגולטורים ומשנים החלטות של ממשלות? מדוע הרגולטורים אינם נמצאים כאן? באה חברה מקצועית וקבעה מספרים מסויימים לממשלת ישראל. מה פתאום החליטו להפסיק את זה? זכותה של הממשלה לשנות את הממשלה, למה יוג'ין קנדל לא נמצא כאן כדי להציג את עמדת הממשלה? אני קורא לך אדוני היושב ראש, לקבל החלטה, שקוראת לרוה"מ לעכב כל החלטה בנושא, עד לדיון בכנסת".

סמדר בת-אדם נציגת משרד התשתיות: "רשות החשמל קבעה מכסות לפי גדלי המתקנים. משרד האוצר הקפיא את המכסות, בטענה שיש לבדוק מחדש את הנושא. עמדת במשרד היא שיש צורך דחוף להמשיך לקבוע מכסות למתקנים הקטנים. אין פה הגיון בדרישה לקיים דיון מחדש במכסות. שלושת העקרונות שנעמוד עליהם הם: אופק ברור למתקני הגגות, הקצאת מכסות לטווח המיידי והקרוב לתחום האנרגיה הסולארית, אנחנו נציע אותה בדרך מסודרת, בשילוב מענקים לחברות בתחום העוסקות במחקר ופיתוח".

נתנאל עודד, נציג המועצה הלאומית לכלכלה: "הוטל עלינו לגבש המלצות, ובשעות אלו אנו עובדים לגבש אותן. ההמלצות המתגבשות: תיקוף המחוייבות ליעדי הממשלה – 10 אחוזים של אנרגיה מתחדשת ב-2020. תוך חלוקת המדיניות ל-2: עד 2015 מאמצת את מסמך המדיניות של משרד התשתיות, שתאפשר לשחרר גם המכסה שכרגע מוקפאת, והחל מ-2015 המכסות יתקדמו ע"פ תועלת כלכלית ובהתאם להתפתחות הטכנולוגית והגעה לגריד פאריטי. עיקר השינויים יהיו להעביר הקצאה לא מנוצלת למתקנים קטנים. והוספת מכסות, לקראת השלב השני של היישום".

אמנון שפירא, יו"ר רשות החשמל: אני חושב שרוב האנשים שיושבים פה מודעים לזמן ולמאמץ שרשות החשמל משקיעה בנושא האנרגיות המתחדשות, יש הסדרה למכרז קרקע ל-60 מגה וואט. בהמשך ע"פ מסמך המדיניות של שר התשתיות היה עלינו לפרסם הסדרה למתקנים סולאריים גדולים, תחנות רוח ותחנות ביו-גז. אבל מאחר וכל ההסדרה נמצאת בהקפאה, עדיין לא פרסמנו את הפרטים. בנושא הכללי של ההתפתחות של תעשיות האנרגיה המתחדשת, אנחנו מוצאים שאין מוכנות ביתר המשרדים, זמן רב מבוזבז על-מנת ללוות את היזמות כדי לפתור את הבעיות הבירוקרטיות במשרדים האחרים, כמו מנהל מקרקעי ישראל. הצוות של רשות החשמל יורק דם, כדי לקדם את הענף, באמצעים שיש לו. כרגע יש לנו רק כ-3 אנשים בצוות, ורק כעת אני נמצא במכרזים לקליטת אנשים חדשים, בשל בירוקרטיות שונות, אני סובל מחוסר כח-אדם משווע!

לא היה לי ברור השטף ההיסטרי של בקשות בסדר גודל של 1250 מגה וואט, רצינו להיערך, אני מקווה שבקרוב העסק יתחיל לדפוק, ועשרות רישיונות יאושרו במליאת הרשות. גם ה-130 מגה וואט של רשיונות זה הישג מרשים בשבילנו, צר לי שזה לוקח זמן. כיו"ר הרשות אני מודה שההקפאה לא מוצאת חן בעיניי. הסיפור הזה לוקח יותר מדי זמן. ההקפאה הרסנית למשק, וגם לממשלה. לא ייתכן שנעצור את המשק כל פעם. אני מנסה ככל יכולתי לשכנע את משרד האוצר, מבלי להיכנס לכמויות, לקדם את העסק".

ח"כ דב חנין: "אנחנו מתקדמים מעט ולאט מדי. הדבר הכי מצער זה שיש אנשים במשק שרוצים לקדם שינוי, ולצערי הגדול הממשלה מהווה את מרכז הבעיה. כל השיטה של התקדמות והקפאה היא פוגמת באמון וביעילות. אנחנו חייבים לעודד אנרגיה מתחדשת, כי זה יעורר רווחים גם בשוק הבינלאומי. אני מציע שוועדת הכלכלה תקים ועדת משנה שתקיים דיון מעקב אחת לשבוע ותעמוד עם היד על הדופק מול משרדי הממשלה, כדי שנוכל לתאר התקדמויות ולא רק בעיות. אני חושב שבמדינה עם בעיית קרקעות חייבים לקדם התקנות על גגות".

ח"כ עינת וילף: "ההסתכלות לא יכולה להיות רק בהיבט הכלכלי, אלא גם בהיבט הביטחון האנרגטי, היכולת לקדם את הנגב והפריפריה. לאנרגיה הסולארית יש היכולת לפתור את הבעיה וזה לא נמדד רק בתעריפים ובגריד פאריטי. אם האזרחים ישלמו יותר על התעריף, וזה עוזר לפתור בעיות בפריפריה – זה דבר שכדאי לשלם עבורו. התפיסה היא לא רק איך לחלק מכסות, צריך לוותר על המכסות, להוריד תעריפים ולרוץ קדימה. באוצר אמרו לי שיש כרגע התלהבות מזה שיש לנו גז. אבל אנחנו חייבים תמהיל ובטחון אנרגטי".

נציג אגף התקציבים באוצר, אודי אדירי: "אף אחד לא מתנער מהחלטת הממשלה. ההקפאה היא לא נכונה ורצויה, אלא אילוץ מכיוון שהממשלה מתכננת את המדיניות שלה. לפני 3 חודשים משרד האוצר, במסגרת הוועדה לאנרגיות מתחדשות, הציע לשחרר מכסות לכל סוגי המתקנים, שבסופו של דבר לא התקבלה. ההקפאה היא לא מדיניות ומטרה של משרד האוצר, אלא דבר שנכפה אלינו. אין לנו דבר נגד אנרגיה פוטו-וולטאית או רוח וכו'. אנו מנסים לתאם בין כל האינטרסים, בין האינטרס של החברות הסולאריות ושני אינטרסים ציבוריים: העלות לציבור – העבודה שבוצעה על-ידי הרשות וחברת החשמל מדברת על-כך שמדיניות הממשלה תעלה את תעריפי החשמל למשפחה ב-15 אחוזים. ההוצאה של משפחה בעשירונים התחתונים גבוהה פי 3 מההוצאה על מים, לאחר עליית מחירי המים. אנחנו כמשרד האוצר שמים את הנתון הזה על השולחן."

הצעת המחליטים בנוסח רוה"מ שעדיין לא מקובלת על כל הגורמים, מדברת על עלייה של 15 אחוזים בתעריפי החשמל לצרכנים, כתוצאה מיישום ההצעה הקיימת של משרד רוה"מ. צריך לאזן את האינטרס של החברות הסולאריות מול האינטרס הציבורי. יש הרבה מדינות שנקטו בצעדים רטרואקטיביים. אנחנו לא רוצים להגיע לכך ולשנות מכסות שמיועדות ל-20 שנה. האינטרס השני הוא קידום טכנולוגיות ישראליות. אנחנו סבורים שצריך לקדם את הטכנולוגיות גם אם המחיר של זה הוא עיכוב ההחלטות. המשמעות של כל 100 מגהוואט לגגות היא מעל ל-150 מיליון שקל לציבור. לגבי ההקפאה – עד היום ניתנו מכסות במעל 800 מגהוואט, הקימו 120. מה שתקע את ההקמה האחרונה היא בג"ץ ולא הממשלה. לא מדובר במכת מוות לתעשייה. משרד האוצר מאפשר להקים את כל ה-800 מגה וואט. (נציגי החברות קטעו דבריו בטענה כי הוא מטעה את הציבור) התייחסות עולמית: היקף המכסות שנתן משרד האוצר יעמיד את ישראל בחזית. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של ספרד. משרד האוצר הציב תקציבי ענק להתייעלות אנרגטית של 200 מיליון שקל בשנים הקרובות. אין לנו דבר נגד אנרגיות המתחדשות, ככל שהעלות של הייצור וההתקנות יירדו כך גם התקצוב. הרי ברור שבעוד 5 שנים העלות תהיה נמוכה בהרבה ולכן אין טעם לתקצב כעת משהו שיעלה הרבה יותר זול.

תמיר קפלינסקי, מנכ"ל חברת SBY: "רוה"מ ממשיך בניתוק מהפריפריה, צריכה להיות העדפה ברורה לחקלאי בפריפריה להתקנות גג. יש עשרת אלפים משפחות שצריכות לדעת, שרוה"מ התנתק מהאחריות והעדיף אינטרסים של חברות זרות, על-פני האפשרות שלהם לייצר חשמל". חיים אלוש מנכ"ל קבוצת משוב: "הממשלה איוולת ועיוורת שלא רואה צרכי הציבור. אין פה נציג של משרד רה"מ והתכנית של האוצר חסרת תכלית".

סיגל נעים נציגת EDF – חברת החשמל הצרפתית: "אנחנו מפתחים בישראל שדות סולאריים בהיקפים גדולים, כולם בשיתוף עם חקלאים, ספקים ונותני שירותים ישראלים. למעט הרכש הזר שנעשה ממילא גם בפרוייקטים האחרים, כל הכסף מושקע בישראל כולל תשלומי המיסים. אנחנו חושבים שצריך לאזן בין חשבון החשמל של הצרכן לאינטרסים של חברות האנרגיה. מניסיון העבר שלנו באנרגיות מתחדשות בצרפת, והדרך היחידה היא באמצעות שדות גדולים שמחירם הולך ויורד, וכך ניתן יהיה להשיג את היעד הממשלתי, גם בפריפריה עם היתרון הבולט של המחיר. לו ניתן היה להעביר מעט מהמכסות המיועדות לאנרגיות הרוח לשדות הסולאירים הדבר היה מבורך, בשל הקשיים להפיק חשמל מאנרגיית הרוח בארץ".

מנכ"ל אנרפויינט דן דנן: "יש לנו כאן הפרה בוטה של התחייבות ממשלתית שנראית מאוד רע בעולם. יש פתרון ברור, אפשר לתת 100 מגהוואט בכל שנה מהשנים הקרובות, בתעריפים נוחים".

ליאור בראון, אחראי רגולציה בחברת SUNPOWER: "סה"כ המכסות שניתנו פה מאוד מאוזנות. קצב היישום כרגע הוא של 30 מגהוואט בשנה ויש מקום לשיפור. אנחנו כבר 3 שנים מנסים לקדם פרויקטים בפריפריה – נגב, ערבה וישובי עוטף עזה, ואנחנו נתקלים במדיניות לא עקבית. הפרויקטים שאנחנו מקדמים משותפים לכל יישוב שאנחנו מקדמים".

נציג יישובי הערבה: יש לנו קושי עצום לדאוג לתעסוקה לבנינו ונכדינו. בנושא ההיתרים והמכסות, היינו כבר בתהליכים מתקדמים שנתנו לנו פתרון תעסוקתי, ופתאום עצרו לנו את כל התהליך, ולכן חייבים לפתוח את המכסות".

נועם סגל, הפורום הישראלי לאנרגיה: "השאלה החשובה היא איך מקדמים את האנרגיה הסולארית, ומהן התועלות למשק? רוצים שהענף יתקדם אבל בתבונה, העלות למשק היא גבוהה מדי. כבר בשנה שעברה הענף התלונן על מכסות, כמו עכשיו. בסופו של דבר הכוונה היא שהשוק יחזיק את הענף, ושלא נגיע למצב של ספרד".

זאב פרץ, מנכ"ל שחר אנרגיה: על-פי תמ"א 10 האחרונה הקימו עשרות חקלאים תשתית, שבשל ההקפאה הפסידו את כספם. אנחנו לא חולקים על התעריף והעלות מסובסדת, אלא מעוניינים להתמודד אל מול הבעיה, אנו פונים לאוצר ואומרים שנתמודד מול התעריפים. ישיבת הממשלה הקרובה תאשר 400 מתוך 500 מגה וואט לחברות זרות. אנחנו קוראים לועדה לקבל החלטה לעצור את התמהיל הזה. לא ייתכן שיתנו רק 60 מגה וואט לגגות מתוך 500".

עו"ד דנה טבצ'ניק, אדם טבע ודין: "אנו תומכים באנרגיות המתחדשות. ההחלטה ברורה – 10 אחוזים עד 2020 וצריך ליישם אותה. במקביל תריך לקבוע תעריפים והחלטה היכן להרים את התשתיות. הגז אינו יכול להחליף את האנרגיות המתחדשות. גם מבחינת המונופוליזזם, וגם מבחינה בריאותית. נכון להיום הביקוש גדל ורק צריך לנהל אותו באמצעחת תכנית לאומית".

אודי אוצר: "יש תעדוף לפריפריה בכל מה שקשור לשדות הקרקעיים, ורק שם ניתן להקים. עד היום הוקמו 120 מגה-וואט על גגות, המכסה שנשארה של 300 מגה-וואט מועדת להיות ברובה לגגות, כך שאין עצירה. התעדוף על איזו טכנולוגיה אינה עניינו של משרד האוצר. ואין הסכמה על התועלות המקיפות לפריפריה והסביבתי, אבל אין מחלוקת על העלות לצרכנים בחשבון החשמל".

ח"כ רוברט אילטוב לסיכום: "ראוי היה שיגיעו נציגיהם הבכירים של המשרדים ואנו רואים בחומרה את היעדרותם. ההבטחה השלטונית חשובה מאין כמוה, אפשר לתקן אבל לא לבטל. אני דורש להפשיר את ההקפאה. על הממשלה לקיים דיון נוסף לקדם שורה של החלטות בנושא אנרגיה מתחדשת, והבטחות המחיר ליזמים, על רשות החשמל להקים ועדת משנה שתדון בתעריפים. לא ייתכן כי נושא זה לא יטופל כראוי. קצב של 10 החלטות בחודש אינו מספיק. גם נושא ההסדרה של מתקנים גדולים צריך לעבור טיפול מחדש. אנחנו מבקשים לפרסם שימוע ציבורי על העלויות הסולאריות בטכנולוגיות השונות. נשקול גם להקים ועדת משנה שתקדם את הנושא. הועדה תקדם הצעות חוק בנושא אנרגיה מתחדשת שיתקבלו מהכנסת".