נירית דביר – יועצת ארגונית מסבירה על הדרכים הנכונות להתנהל בתקופת חוסר הוודאות, מולה ניצבים רבים ממנהלי ובעלי החברות הסולאריות בישראל

אתגרים ניהוליים בעידן חוסר הוודאות בענף הסולארי

מאת: נירית דביר

מנהלי ובעלי החברות הסולאריות בשוק בישראל מתמודדים עם אתגרים ניהולים לא מעטים. חוסר הוודאות נובע ממחלוקות בין המשרדים הממשלתיים השונים, מהיעדר החלטות מוסדרות וצעדים משמעותיים של ממשלת ישראל להסדרת הפעילות בענף, ומהוות קושי ניהולי אמיתי. תחושת הכאוס השוררת בשוק, מוכרת וודאי לבעלי, מנהלי ועובדי החברות הסולאריות.

בלי דרמה

המונח דרמה מייצג סיפור, אירוע המתאר טרגדיות, יצירה מלאת קונפליקטים ותסריטים סוחטי דמעות. היוונים השתמשו במילה זו לתאר את הטרגדיות היווניות.

אחת הטעויות הנפוצות שמנהלים עושים היא – מתעלמים מחוסר הוודאות, או בפשטות – "בוא לא נעשה מזה דרמה". ההתעלמות אינה מעלימה את התהיות. נהפוך הוא: במציאות בה אין אמירה ברורה של מובילי הארגון, מתייצבת למסדר "סיירת שמועתי" ועמה שורה של שמועות לגבי הארגון: יהיה או לא יהיה? כן או לא תהיה מכסה? יש לנו צבר הזמנות מספיק עד המכסה הבאה? מה יהיה עם אנשי המכירות? סוגרים את ה'באסטה' או לא?

אנשים מחפשים תשובות, אנשים מחפשים בטחון

כאן טמון אחד הנזקים הגדולים לארגון. מעבר לשמועות שאינן נכונות וספקולציות, שיכולות לגרום לחוסר אמון של ספקים ולקוחות, יש פגיעה של ממש בארגון ובעובדים, שבאה לידי ביטוי בשלוש דרכים:

1 – במקום לעבוד מחפשים אינפורמציה.

2 – העובדים טובים ביותר מתחילים לחפש אלטרנטיבית.

3 – חוסר הביטחון יוצר מתחים ושחיקה.

טעות שנייה שמנהלים עושים במציאות של חוסר וודאות היא "להדק את החגורה" או "בוא כן, נעשה מזה דרמה". מפטרים, מצמצמים, עסוקים בתזרים. המסר שעובר לעובדים וללקוחות הוא "להיות או לחדול".

הבהלה יוצרת נזק בדיוק כמו ההתעלמות – חברות בשוק הסולארי שיום לאחר סגירת המכסה האחרונה למערכות של 50 קילו וואט פיטרו חלק מאנשי המכירות העבירו מסר לעובדים הנשארים ש"הארגון הזה ללא ספק דואג לעצמו ולא לעובדים". וזאת בנוסף למסר המדאיג שהועבר אל הלקוחות והספקים ששאלו את עצמם האם החברה תעמוד בהבטחותיה כלפיהם.

אז מה כן עושים?

• מנהלים. אבל באמת מנהלים, לא רק את השוטף את גם את העתיד. יוצרים את העתיד. מתכננים, בונים, מפתחים. מגבשים חזון ואסטרטגיה ופועלים על פיהן.
• מדברים, מקיימים שיחות עם העובדים ומרגיעים, מספקים אלטרנטיבות, נותנים תשובות. אין צורך לכנס את כל העובדים יחדיו ולתת הצהרות ונאומים, ובווודאי שאין לפזר הבטחות ללא כיסוי. הדרך הנכונה ביותר היא לתת הבהרה וכיווני פעולה לצוות הבכיר ומשם לרדת לשטח, אל צוותי ההתקנה, המכירות, הרכש וכד'. לא לפסוח על אף אחד.
• בונים תוכניות של "מקרים –תגובות", לא משאירים מקום ל"סיירת שמועתי" ולא ממתינים עד שהסערה תחלוף.
• משימות ברורות, תנו משימות ברורות לתקופה הקרובה. משימות, מטרות ויעדים. משימות ברורות ומטרות מספקות משמעות ויוצרות מחויבות.
• מניידים את האנשים בתוך המערכת. המסר: "אנחנו שומרים על האנשים אצלנו".
• והחשוב מכול, צרו הנהגה! – ארגונים בשוק בו הצמיחה מהירה כשוק הסולארי מתאפיינים בהתנהלות יזמית על יתרונותיה וחסרונותיה – בעיקר היעדר תהליכים ומנגנונים מוסדרים. התוצאה היא שעסוקים בשוטף ובכיבוי שריפות ולא ביצירת העתיד. דווקא עכשיו חשוב יותר מכל ליצור עבור הארגון הנהגה שתתן דרך. מנהיגות מספקת חזון ועקרונות להתנהלות יומיומית, מנהיגות מספרת לאן אנחנו הולכים ומה ינחה אותנו בדרך. המנהיגות עונה על צורך עמוק בסדר ושליטה ומבהירה שיש מי שמנהל את הבית הזה!

החלטתם לסגור? אל תפזרו הצהרות כגון "כנראה בתוך שנה לא נהיה פה". החלטתם לסגור, תנהלו את הסגירה! גם כאן צריך הנהגה, תוכנית, משימות, לנהל עובדים, להתנהל מול ספקים ולקוחות. זכרו גם הסגירה היא משימה.

הכותבת היא מאמנת ויועצת ארגונית בחברת Sight