שני בתי הפרלמנט הגרמני עסוקים בחודשיים האחרונים בדיונים מרתוניים על אופי התמיכה הממשלתית בעידוד ההתייעלות האנרגטית במגזר הציבורי והפרטי.

התייעלות אנרגטית – במרכז הויכוח הפוליטי בגרמניה

הבונדסטאג הגרמני – צילום: Simone M. Neumann

מבין כל 27 מדינות האיחוד האירופאי, גרמניה היא השאפתנית ביותר ביחס שלה לאנרגיה. אירופה ככל איננה מסוגלת לספק את צרכי האנרגיה שלה, ומייבאת מחצית מהאנרגיה שלה ממדינות אחרות (כולל דלקים פוסליים) וגרמניה – הצרכנית הגדולה והתעשייתית ביותר באיחוד שואפת לצמצם קרוב ל-30% מצריכת האנרגיה שלה עד 2020, עשרה אחוזים יותר מהיעד שקבע האיחוד ב-2007. אלא ששנתיים אחרי שנחקק החוק אמור היה לעבור תיקון לסעיפי הפחתת הצריכה, במסגרת התיקונים לחוק האנרגיה ממקורות מתחדשים שעברו בחודש שעבר, אלא שנושא זה לא נכלל בחוק החדש, והוא יידון מחדש רק ב-23.09.2011, בעקבות מחלוקת בין הבית התחתון – הבונדסטאג והבית העליון – הבונדסשטאט, על נושא הפיצויים במיסוי למדינות הפדרציה כחלק מתכנית המיסוי החדשה המיועדת למבנים ישנים שיפתחו בתהליכי התייעלות אנרגטית.

בעקבות המחלוקת בפרלמנט הצהיר שר השיכון הגרמני – פיטר ראמסאור כי יכין את התקציב הנדרש במשרדו: קרוב ל-680 מיליון אירו המיועדים לתקצוב 45% מהתכנית, שעלותה הכוללת מוערכת ב-1.5 מיליארד אירו, באמצעות הלוואות מהבנק הממשלתי KFW.

מאז 2006 שודרגו מעל מיליון מבנים בגרמניה, והחלה בנייה של קרוב לחצי מיליון בניינים המוגדרים כ"יעילים אנרגטית". סך המועסקים בפרויקט ההתייעלות הענק מוערך ב-900,000. השוק עצמו מוערך ב-55 מיליארד יורו בקירוב.

בנייר עמדה שהפיצה החודש הקואליציה לחסכון באנרגיה, בנוגע למימון הפרויקט מצוין כי האתגרים האמיתיים שעומדים בפני הפרויקט הם היעדר תמריצים נאותים המעודדים השקעה והיעדר הון פרטי בשוק. נושא מעניין נוסף שנייר העמדה מדבר עליו הוא מודל הגביה המסובסד שעומד בסתירה אל מול רווחי ספקי החשמל הבאים ממכירות, כך שהמודל הנוכחי, ועידוד ספקי החשמל למכור יותר חשמל יוצר מצב של עידוד הייצור ולא חסכון.

בנייר העמדה, הקואליציה טוענת, שעל התקצוב הציבורי בעצם לסייע להון הפרטי להגיע אל השוק באמצעות הלוואות ותמריצים, כך שההון הפרטי יהווה קרוב ל-75% מהשוק. בנוסף, נייר העמדה מציין ארבע מטרות נוספות שיש להשקיע בהן תקציב ציבורי על מנת שהשוק ימריא:

1)      ייסוד תוכנית לחינוך הציבור המעוניין לבצע התייעלות אנרגטית בביתו, בכדי לאפשר נגישות לחומר ולעזור בהתמודדות מול חסמי השוק וחשש בביצוע הפרויקט.

2)      מתן מלגות ישירות ואפיקי מימון משותף לעידוד ספקי התייעלות אנרגטית וצרכנים, בכדי להתגבר על חסמי שוק.

3)      על התקצוב הציבורי לממן שדרוג מוסדות ציבוריים.

4)      לייצר מכאניזם להפחתת הסיכון, שיהפוך השקעות לקורצות יותר עבור השוק הפרטי.

לטענת הקואליציה, המימון לפרויקט ההתייעלות הארצי יכול להגיע משורה של מהלכים, כגון שינוי מודל הסובסידיות על אנרגיה לכזה שיעודד צריכה חשמל נמוכה יותר ולא גבוהה יותר, הקלה בגישה לתקציבים ציבוריים ודילול חסמים בירוקרטים שבמערכת, והשקעה ביחסי ציבור למען קידום המודעות לנושא.

הקואליציה גם ממליצה לוודא שעודפים מקרנות של האיחוד האירופי יוקדשו לנושא, וכי יורדו המיסים והמע"מ על פרויקטים להתייעלות אנרגטית, כמו גם למוצרים יעילים אשר עדיין יקרים יותר, או לפחות נתפשים ככאלה.

המלצה נוספת של היא למסות אנרגיה לפי מקור ייצורה, על מנת לעודד דרישה צרכנית לאנרגיה מתחדשת, וכן לדרבן ייצור ואספקת שירותים יעילים אנרגטיים או כאלו העומדים בתקני יעילות אנרגטית.

מנכ"ל DENA – סוכנות האנרגיה הגרמנית, ואחד ממייסדי הקואליציה ליעילות אנרגטית קרא לשני בתי הפרלמנט להקים ועדת גישור על מנת לסיים את הפרשה ולהעביר את החוק.