על פי נתוני ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים, מעבר התעשייה לשימוש בגז טבעי במקום במזוט וסולר יחסוך למשק כ-1.4 מיליארד שקל בשנה.
התעשיינים מחכים לגז
מאת: רונית מורג
העלויות הגבוהות של צריכת האנרגיה (חשמל ודלק) בתעשייה פוגעות ברווחיות התעשיינים והיצואנים. בשנים האחרונות מנסים בעלי המפעלים למצוא דרכים לחיסכון בתחום זה בדרכים שונות – החל מייעול מערכות החשמל והמיזוג הקיימות, וכלה במעבר לשימוש בגז טבעי, ובמידה מצומצמת הרבה יותר גם לאנרגיות מתחדשות מספר מפעלים, כמו "אורמת" ביבנה, הקימו על גג המפעל מערכות פוטו-ולטאיות לייצור חשמל המשמש בעיקר לתאורה, עקב התפוקה הקטנה יחסית שיש למערכות אלו, שאינן מתאימות ליצור חשמל עבור הפעלת מכונות תעשייתיות.
על פי נתוני ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים, הסתכמה צריכת החשמל בתעשייה בשנת 2010 בכ-10,630 מיליון קוט"ש – עלייה של כ-2.9% בהשוואה להיקף צריכת החשמל בשנת 2009. הוצאות התעשייה על צריכות החשמל ב-2010 הסתכמו ב-3.53 מיליארד שקלים, נתון זה מייצג אמנם ירידה של כ-10% בהשוואה להוצאות החשמל אשתקד, אך מדובר בירידה חריגה בגדלה, שנובעת מבסיס התעריפים החדש שקבעה הרשות לחשמל, שנכנס לתוקף בפברואר 2010. הבסיס החדש שיקף את המעבר המסיבי של חברת החשמל לייצור חשמל באמצעות גז טבעי, הזול משמעותית מדלקים אחרים.
בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה תלולה במחירי הדלקים, וכן להפסקות פתאומיות וממושכות בהזרמת הגז הטבעי ממצרים, בעקבות פגיעות מכוונות בצינור הגז לישראל. הפסקת הזרמת הגז המצרי אילצה את חברת החשמל לעשות שימוש במזוט וסולר היקרים משמעותית, והצפי הוא כי הדבר יבוא לידי ביטוי בתעריפי החשמל בחדשים הקרובים. מנתוני ועדת האנרגיה לרבעון הראשון של שנת 2011, הסתכמה צריכת החשמל בתעשייה בכ-2.4 מיליארד קוט"ש; עלייה דרמטית של כ-10% בהשוואה להיקף צריכת החשמל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בצריכות החשמל בתעשייה מוסברת בעיקרה מעלייה של כ-6% בתפוקות התעשייה בחודשים הראשונים של 2011, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הראשון לשנת 2011 הסתכמו הוצאות התעשייה על צריכות החשמל בכ-874 מיליון שקל, גידול של כ-9% בהשוואה להוצאות החשמל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהוצאות החשמל נובעת בעיקרה מהגידול בצריכות החשמל. על רקע עלויות האנרגיה הכבדות ודרישות איכות הסביבה, יזמה התאחדות התעשיינים פרויקט, שהושק בנובמבר 2010, להסבת ענפי תעשייה שונים בישראל ממזוט וסולר היקרים והמזהמים לגז טבעי. מפעלים עתירי אנרגיה כבר עברו לשימוש בגז טבעי, וחלקם אף הקימו תחנות כוח בשטח המפעל על בסיס גז טבעי וקיטור (קוגנרציה) בהם: נייר חדרה, מפעלי ים המלח, מכתשים-אגן, סוגת, נשר ובקרוב גם בבז"ן חיפה ובמפעל נילית. חלק מהמפעלים מוכרים עודפי ייצור חשמל לחברת החשמל ויוצרים לעצמם הכנסות נוספות מעבר לחיסכון בעלויות. בשלב זה, המפעלים שעוברים לשימוש בגז טבעי הם הגדולים, החשובים וזוללי האנרגיה שבמשק, וזאת משום שההשקעה בהסבה היא גדולה למדי.
על פי נתוני ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים, מעבר התעשייה לשימוש בגז טבעי במקום במזוט וסולר – יחסוך למשק כ-1.4 מיליארד שקל בשנה. עוד עולה מנתוני התאחדות התעשיינים הישראלית, כי פוטנציאל צריכת הגז הטבעי בתעשייה לטווח הארוך (משנת 2020 ואילך) הוא כ-3 BCM בשנה, בהתבסס על מעבר של כ-500 מפעלים שיעברו לשימוש בגז מדי שנה, בעוד שהפוטנציאל לטווח קצר הוא של כ-1 BCM. במפגש שערכו תעשיינים חברי ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים, בראשות היו"ר – נאווה סלע ואורן הרמב"ם, מנהל הועדה, עם מנכ"ל משרד התשתיות – שאול צמח, הדגישה סלע את דאגת התעשיינים עקב הרזרבות הנמוכות בייצור חשמל בישראל. צמח לא ממש הרגיע את התעשיינים כשאמר בתגובה: "הגדלת רזרבות עולה כסף. על התעשייה לצפות לתוספת משמעותית בעלויות החשמל עקב כניסת האנרגיה המתחדשת, והן בשל השקעה בכושר ההולכה. אני מקווה כי לא נצטרך להטיל היטלים על הצרכנים בדומה למצב במשק המים". בישיבה לובנו נושאים דוגמת קצב הקמת התשתית לחלוקת הגז הטבעי באזורי המדינה השונים, פישוט התהליכים להסבת המפעלים לגז, הבטחת האספקה של גז טבעי ממצרים וממאגר ים תטיס, ובעתיד ממאגרי "תמר" ו"לוויתן", הקמת תשתית לקליטת גז נוזלי מיובא (LNG) הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות ועוד.
מדברי צמח עולה כי עד סוף 2012, יהיה כבר קשה לשאוב ממאגר ים תטיס, יתכן כי אף לפני, תלוי בצריכה, וכי מאגר תמר יחל לספק גז באמצע 2013 בצורה יציבה, כשעד אז יעמוד המשק בחוסר ודאות באשר למקור הגז הזמני. מאגר לוויתן צפוי להפיק גז בסוף 2015. צמח גם ציין, כי משרד התשתיות שוקל מספר פתרונות למצב בו לא תתאפשר אספקת גז מ-EMG המצרית. הפתרונות הזמניים המוצעים כוללים שימוש במאגרים קטנים חלופיים והקטנת ביקוש של חברת החשמל באמצעות מעבר לדלקים אחרים. צמח הסב את תשומת לבם של התעשיינים גם לכך כי "בעתיד, יש לראות בגז טבעי חומר גלם בתעשייה ולא רק תשומת אנרגיה, מדובר בפוטנציאל של 2-4 BCM, והמשרד מעודד יצור מקומי של מוצרי גז ויצואם". עוד אמר צמח, כי הזינוק בייצור חשמל ע"י גז טבעי הוא משמעותי ביותר, וככל שתהיה זמינות של גז טבעי נעמוד על למעלה מ-50% מסך ייצור החשמל. עם זאת, הפחם עדיין מהווה מרכיב חשוב, משיקולים של ביטחון ואספקה. בנושא הפחם אנו לא שונים ממדינות העולם, ממוצע צריכת פחם במדינות ה-OECD עומד על כ-33%. משרד התשתיות הציב יעד חסכון של 20% מצריכת החשמל עד ל-2020, כאשר 10% מכלל ייצור החשמל יתבצע באמצעות אנרגיה מתחדשת, מחציתה באמצעות אנרגיה סולארית. מאחר ובישראל ייצור חשמל באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית אינו אפשרי (כמו שנעשה בהיקפים נרחבים במרבית מדינות ה-OECD) נבדקת האפשרות לעשות שימוש נרחב יותר באנרגיית רוח.