בעולם קיימות תחנות כוח רבות בטכנולוגיית אגירה שאובה אולם בישראל תחום האגירה השאובה נתון לתהפוכות, פרויקט שזכה להכרה כבעל חשיבות לאומית בוטל בעקבות התערבות רה"מ בנימין נתניהו. האם צפוי שינוי מגמה בנושא?

אנרגיה שאובה: יעד חדש בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל

חברת שיכון ובינוי וקבוצת אפריקה ישראל, בחרו יעד חדש בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל. בעוד שיכון ובינוי בחרה לעזוב את תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי לטובת הפקת חשמל מאגירה שאובה, אפריקה ישראל בחרה בתחום לאור האפשרות לספק לחברת הבת בקבוצה דניה סיבוס את העבודות האזרחיות הנדרשות בפרויקט ההקמה של המיזם.

קבוצת אפריקה ישראל מנהלת לאחרונה מגעים לרכישת כ-50% מהרישיון להקמת תחנת כוח פרטית, בטכנולוגיית אגירה שאובה, באזור כוכב הירדן שמצפון לבית שאן. כיום מחזיקים ברישיון תה"ל מקבוצת קרדן (81%) ומשקיעים פרטיים (19%). העסקה נבחנה גם בידי קבוצת שיכון ובינוי, שלאחרונה חתמה על מזכר הבנות לקניית חלק מהפרויקטים של חברת אורתם סהר בתחום אגירה שאובה. הפרוייקטים המדוברים הם מעלה גלבוע, עסקה המוערכת בכ-42 מיליון ש"ח ופרוייקט נוסף במנרה בתמורה לכ-15 מיליון ש"ח. הפרויקט במנרה דורש חידוש הרישיון המותנה שניתן ע"י רשות החשמל, לאחר שזה הקודם פקע לאחרונה בעקבות אי עמידה באבן הדרך הראשונה הקבועה ברישיון היתר הבניה למתקן. בצד אפריקה ישראל ושיכון ובינוי בחנה את פרויקט כוכב הירדן גם קבוצת טריפל M, שהשלימה באחרונה את רכישת מיזם תחנת הכוח הפרטית בבאר טוביה משיכון ובינוי.

אנרגיה חסכונית לשימוש מהיר

תחנות כוח בטכנולוגיית האגירה השאובה משמשות בעיקר לוויסות עומסים ולניהול פערי הספק-ביקוש ברשתות חשמל. הטכנולוגיה עושה שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, על מנת לייצר חשמל באמצעות טורבינה תת קרקעית. עודפי החשמל, המיוצרים בשעות שפל הצריכה, משמשים לשאיבה והעלאת כמויות גדולות של מים מהמאגר התחתון אל המאגר העליון, ובשעות שיא הצריכה מוזרמים המים בכיוון ההפוך תוך הנעת טורבינה הידרו-אלקטרית לייצור חשמל. בעולם קיימות תחנות כוח רבות בטכנולוגיית אגירה שאובה אולם בישראל טכנולוגיה זו איננה נפוצה כלל. לטכנולוגיית האגירה השאובה יתרונות בתחום החיסכון בדלק וצמצום זיהום האוויר, כתוצאה מהקטנת הדרישה לעתודה ביחידות ייצור קיטוריות והקטנת מספר ההתנעות/הספקות של יחידות אלה, המשמשות בעיקר לשעות שיא הצריכה. כמו כן יש בה יתרונות בתחום ויסות ביקושי החשמל והתנעת המערכת במצבי חירום. בגלל יכולת התגובה המהירה של מתקן אגירה השאובה, יש אפשרות לבצע במהירות מעברים בין ייצור חשמל לבין צריכה, ובכך לעקוב אחר השינויים אשר מתרחשים כל הזמן בביקוש לחשמל על ידי הצרכנים.

סיר לחץ פוליטי

אך תחום האגירה השאובה בישראל נתון לתהפוכות, פרוייקט הענק של קבוצת אי.די.בי להקמת תחנת כוח בטכנולוגית אגירה שאובה, בהשקעה של 230 מיליון דולר מזרחית לחיפה, בוטל בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי ממושך שהפעילה נגדו עיריית נשר וכלל את התערבותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. פרויקט הדגל של כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי, שבעבורו אף ייסדה החברה את חברת הבת כלל אנרגיה, היה אחד משתי תוכניות להקמת תחנות כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה. התוכניות הוכרזו ביולי 2009 כפרויקטים בעלי חשיבות לאומית. אך למרות זאת ולמרות העובדה שהרישיון להקמת תחנת הכוח ניתן לחברת כלל כחצי שנה לפני כן, התוכנית בוטלה. עיריית נשר, ייעדה את השטח המישורי סמוך לקישון לפרויקט תיירותי נרחב, לכן התנגדה נחרצות לתוכנית, בטענה כי הקמת התחנה תפגע בתוכנית הפיתוח של העיר. הפרויקט השני שהצליח לצאת לפועל הוא פרויקט מעלה גלבוע.

תחנות כוח אגירה שאובה בישראל

תחנת הכוח במעלה גלבוע (תת"ל 40) מספקת 300 מגה-וואט היא ממקומת במורדות המזרחיים של רכס הגלבוע. המתקן כולל חמישה מרכיבים עיקריים בהם מאגר מים עליון דרומית-מזרחית לקיבוץ מעלה גלבוע. מאגר מים תחתון, מזרחית לקיבוץ רשפים. מנהרה חצובה בבטן האדמה בה יונח צינור פלדה שיחבר בין שני המאגרים להעלאה והפלה של המים. תחנה הידרו-אלקטרית הסמוכה למאגר התחתון שתיבנה בבטן ההר בתחתית המנהרה ותחמ"ש. המתקן יחובר לרשת החשמל באמצעות קו 161.

תכנית תחנת הכוח במנרה (תת"ל 41) שמטרתה היא הקמת תחנת כוח בהספק של 200 מגה-וואט במורדות המזרחיים של רכס רמים. התחנה, בדומה לתחנת הכח במעלה גלבוע, כוללת חמישה מרכיבים בהם מאגר מים עליון, דרומית לקיבוץ מנרה. מאגר מים תחתון, צפונית לצומת הגומא. מנהרה חצובה בבטן האדמה בה יונח צינור פלדה שיחבר בין שני המאגרים להעלאה ולהפלה של המים. תחנה הידרואלקטרית הסמוכה למאגר התחתון שתיבנה בבטן ההר בתחתית המנהרה ותחמ"ש. התחנה תחובר לרשת החשמל באמצעות קו 161.

תכנית תחנת הכוח כוכב הירדן (תת"ל 44) מדברת על תחנת כוח בהספק של 300 מגה-וואט בשיטת אגירה שאובה. המתקן כולל ארבע מרכיבים עיקריים בהם מאגר מים עליון, בשטח חקלאי מצפון לגן לאומי כוכב הירדן. מאגר מים תחתון, בשטחים חקלאיים של מושב מולדת, דרומית לנחל תבור וממזרח לכביש 90. צינור המחבר את שני המאגרים, שייחפר בצמוד לרצועה קיימת של קו תש"ן. תחנה הידרו-אלקטרית הסמוכה למאגר התחתון שתיבנה בבטן ההר בתחתית המנהרה.