הודו עשויה למצוא את עצמה במרכז המאבק יצרניות הפאנלים בין סין לארה"ב. יצרנים מקומיים מפעלים מכבש לחצים נגד ייבוא ממתחרים באמצעות לוביסטים בניו דלהי.

הודו פותחת חזית משלה נגד יצרניות פאנלים אמריקאיות וסיניות

הודו עשויה למצוא את עצמה במרכז המאבק יצרניות הפאנלים בין סין לארה"ב. יצרנים מקומיים מפעלים מכבש לחצים נגד ייבוא ממתחרים באמצעות לוביסטים בניו דלהי. בין החברות שעל הכוונת פירסט סולאר וסאנטק.

הודו עשויה ליזום בחודש הבא בחינה בנושא הצפת השוק על ידי יצרניות סיניות, כך נמסר ממשרד המסחר הסיני. לעומתו, מזכיר המסחר ההודי, ראהול קהולאר סירב להתייחס לנושא. מזכיר האנרגיה המתחדשת ההודי טארון קאפור מסר בראיון ש"יצרניות הודיות דורשות מיסוי של 15% על ייבוא פאנלים בטכנולוגית פס דק (thin film)". יצרנית הפס הדק הגדולה בעולם כיום היא היצרנית האמריקאית פירסט סולאר.

ספקיות הודיות כמו טאטא בי.פי סולאר, אינדוס סולאר ומוזר באאר הודו לא הצליחו למנף את החוק שנועד לעודד תעשייה מקומית באחד השווקים המתפתחים ביותר בעולם. במקום זאת, יצרניות סיניות זולות כמו טרינה, וסאנטק, וכן חברות אמריקאיות המקבלות עדיפות מימונית כמו פירסט סולאר גרפו את מירב הזמנות הציוד למתקנים בקיבולת מצטברת של 1.1 גיגה ווט שיותקנו בהודו עד ינואר 2012.

"זהו אסון בהתהוות" אומר ק. סובראמאניה, מנכ"ל טאטא בי.פי סולאר, יצרנית התאים והפאנלים השלישית בגודלה בהודו. "אני קצת מתייסר" מודה סובראמאניה "אנחנו רוצים שהתעשייה הסולארית תצליח, אבל לשם כך אנחנו חייבים תחרות הוגנת".יצרנים מקומיים קיבלו מעט מאוד הזמנות ציוד אם בכלל מיזמים המתקינים תחנות PV בהודו ומייצרים הרבה מתחת לפוטנציאל קיבולת הייצור של מפעליהם, סובראמאניה מסביר. סך כוש הייצור בהודו הוא קרוב ל-1500 מגה ווט של פאנלים ו-500 ווט של תאים, כך על פי סוכנות הידיעות בלומברג.

על פי דו"ח של חברת מדרוג האשראי פיאצ' רייטינגס שהתפרסם החודש – אינדוס סולאר, יצרנית התאים הפוטוולטאיים הגדולה בהודו, עצרה את הייצור ביוני ולא עמדה בתשלומי הלוואת לטווח ארוך בסך 52 מיליון דולר כיוון שעסקיה הפכו לבלתי ישומיים. חברת המדרוג קבעה שבעיותיה של אינדוסולאר נבעה מצניחה של 62% במחירי התאים (העומדים קרוב ל-52 דולאר סנט לווט), השנה ותלו את האשם במתחרים סיניים וירידה בדרישה בשוק האירופאי – שם נשחקו הסובסידיות.

"אנחנו מזדהים לחלוטין עם יצרניות אמריקאיות" אמר מנכ"ל אינדוסולאר, ה. ראהול גופטא בהתייחסו לתלונה של סולארוורלד וששת החברות האחרות (שנותרו בעילום שם) שהקימו את ארגון CASM. התלונה מאשימה ביג'ינג במתן מענקי מזומנים, הנחות, הלוואות לטווח ארוך, תמריצי מיסוי ומניפולציות שער מטבעות על מנת להעלות את ייצוא התאים הסולאריים המיוצרים בסין. אולם תלונות היצרניות ההודיות כורכות את היצרניות הסיניות והאמריקאיות באותה תלונה.

"יצרניות מדינות אלה הרוויחו בזכות אשראי זול שמסופק להן על ידי לווים המגובים על ידי הודו" אמר אנמול סינג יאגג'י, דירקטור בחברת היעוץ גנסול, המייעצת ליזמי פרויקטים. "פרויקטים בהודו המייבאים חומרים אמריקאים זכאים להלוואת מבנק הייבוא-ייצוא האמריקאי, הדורש 3-4% ". בחלק מהמקרים, חברות סיניות המגובות על ידי ממשלת סין מציאות לספק סחורה בתמורה לתשלום של שוטף +24. "אף חברה הודית לא יכולה לתחרות בתנאים כאלה" או יאגג'י "בלי אשראי אמריקאי וסיני,לא היו לנו בכלל פרויקטים סולאריים לבנות".

כיום המצב בהודו אבסורדי. מוצרים של חברות אמריקאיות וסיניות מיובאים להודו ללא מיסוי, בעו יצרניות הודיות צריכות לשלם מיסים עבור חומרי גלם, על מנת לייצר מוצרים כמעט זהים. חברות פאנלים כמו פירסט סולאר ואבאונד סולאר הרוויחו גם מהפטור למוצרי פס דק על פי תוכנית "משימה הסולארית" הדורשת מיזמים לעשות שימוש במוצרים מקומים. "את האנומליות האלה חייבים לפתור" אומר גופטא.

אך פאנלים קריסטליניים אינם המטרה היחידה של היצרניות הודיות. אלה  ביקשו מהמשרד לאנרגיות מתחדשות פתור ממיסים עבור חומרי גלם וציוד ולהכיל מס של 15% על ייבוא של פאנלים סולאריים בעלי מטכנולוגית הפס הדק. "שמירה על שווקים פתוחים בעולם הוא עקרון חיוני, שבלעדיו התעשייה הסולארית לא תוכל להיות חלק משמעותי וכלכלי מאמצעי ייצור האנרגיה" אומר דובר פורסט סולאר – אלן ברנהיימר, אולם הוא סירב להתייחס לטענות היצרניות ההודיות כיוון שאף מסמך המקיף את פרטי התלונות לא הגיעו לידיו.

על פרטי המאבק בין יצרניות הפאנלים האמריקאיות והסיניות ניתן לקרוא בגליון הקרוב של מגזין תשתיות