לקראת סיום 2011, אנחנו מביטים אל השוק הגרמני על מנת ללמוד אילו מטרות ניתן היה להשיג לו ישראל הייתה משקיעה את הונה במעבר לאנרגיות חלופיות, עידוד ההתייעלות האנרגטית, וראייה לטווח ארוך.

מיוחד לתשתיות: סיכום ייצור האנרגיה של גרמניה ב2011.

לקראת סיום 2011, אנחנו מביטים אל השוק הגרמני על מנת ללמוד אילו מטרות ניתן היה להשיג לו ישראל הייתה משקיעה את הונה במעבר לאנרגיות חלופיות, עידוד ההתייעלות האנרגטית, וראייה לטווח ארוך.

מחירי החשמל אצל מובילת האנרגיה המתחדשת עולים השנה והרשות הגרמנית לאנרגיה (dena) מבינה שזהו חלק ממגמה ארוכת טווח ומאמינה שמחירי החשמל בגרמניה יעלו ב – 20% עד 2020.

לאור העלייה במחירים, dena טוענת שהמפתח להתפתחות אנרגטית נכונה טמון לא רק במעבר לאנרגיות מתחדשות אלא גם התייעלות וחיסכון אנרגטי. על פי נתוני הרשות, כיום משפחה ממוצעת בעלת ארבע נפשות צורכת 4,500 קוט"ש בעלות של 24 יורו סנט לשנה – קרי חשבון חשמל שנתי של 1080 יורו (5400 ₪ בשנה). מתוך הנחה שמחירי החשמל אכן יאמירו עד 2020 ב-20% אך בהיחשב בהתייעלות וחיסכון של 25% מהצריכה, משפחה שכזו ב2020 עדיין תחסוך קרוב ל100 יורו  (500 ₪) בשנה.

על פי נתונים של הAGEB – גוף עצמאי שהוקם על ידי ארגונים הקשורים לתחום האנרגיה והמחקר, צריכת האנרגיה ב – 2011 תרד ב5% ל-13,411 פטרוג'אול (Pj) – חיסכון של קרוב ל 460 מיליון טון פחם. חלק מהחיסכון לצריכה נובע ממזג האוויר היחסית נוח שהיה השנה בגרמניה. ללא השפעות מזג האוויר – הירידה בצריכת האנרגיה הייתה 1% בלבד. גורמים נוספים שתרמו לירידה בצריכת האנרגיה הם מחירי החשמל הגבוהים, סגירת שמונת הכורים הגרעיניים, התרחבות תעשיית האנרגיה המתחדשת ותחנות ייצור חשמל יותר יעילות.

מבחינת ניצול משאבים – צריכת הנפט צנחה השנה ב-3% יחסית לשנה שעברה והשתוותה לצריכה הנמוכה ביותר מאז 1990 וצריכת הגז הטבעי ירדה בכ-10% יחסית לשנה שעברה. צריכת הפחם הקשה עלתה רק ב0.7% הודות לעלייה בצריכה בתעשיית הפלדה, צריכת פחם העץ עלתה ב4% עם עליית הדרישה מתחנות כוח (האחראיות על 90% מהדרישה). האנרגיה הגרעינית תרמה 23% פחות אנרגיה השנה בגלל סגירת שמונה כורים גרעיניים.

מקורות אנרגיה מתחדשת סיפקו השנה 4% יותר. תעשיית הביוגז רשמה עלייה של 21% לתפוקה אך אנרגיית הרוח (+22%) ואנרגיה פוטו וולטאית (+67%) תורמות יותר מכל טכנולוגיה אחר לעלייה. לראשונה אנרגיה פוטו וולטאית סיפקה יותר חשמל מתעשיית ההידרו.

תעשיית האנרגיה המתחדשת אחראית ל11% מצריכת האנרגיה של המדינה, אך נפט הינו עדיין מקור האנרגיה העיקרי במדינה וענה על 34% מצריכת האנרגיה. הגז הטבעי סיפק 21% מצריכת האנרגיה של גרמניה, פחם קשה תרם 13% ופחם עץ קרוב ל12%. תרומת האנרגיה הגרעינית צנחה ל8% בלבד וייבוא אנרגיה ממדינות זרות היווה קרוב ל2% בלבד מצריכת האנרגיה של גרמניה ב2011. כתוצאה ממטריצת ייצור האנרגיה, מזג האוויר והחיסכון האנרגטי, רמת פליטת C0₂ ירדה ב3%. אך זהו נתון מבלבל, כיוון שלו מזג האוויר היה מתנהג כבעבר, הייתה רמת הפליטות דווקא עולה ב1%.

הילדגארד מולר, יו"ר האיגוד הפדראלי לתעשיית האנרגיה והמים (BDEW) ציינה: "עם עליית תרומתם היחסית של מקורות האנרגיה המתחדש, אחריותם על תפקוד מערך האנרגיה של גרמניה גדלה, והצורך בשילובים בשוק עולה. מקורות אנרגיה נזילים חייבים לתרום גם הם לאמינות מערך החשמל, "זאת מעבר לעובדה שהתרחבות רשתות החלוקה לא עמדה בקצב התפתחות תעשיית האנרגיה המתחדשת. הצורך בגיבוי אנרגטית ממקורות קונבנציונליים כמערכות אנרגיה מתחדשת אינן יכולות לספק חשמל הודות לתנאי מזג אוויר לא נאותים נותר" והוסיפה שאנרגיה ממקורות מתחדשים עדיין אינה בשלה לשמש כבסיס אנרגטי.

סטפן קוהלר, יו"ר dena מציע "לתמוך במגמת החיסכון וההתייעלות האנרגטית באמצעות ייעוץ, הדרכה ותמריצים לרכישת מוצרי חשמל יעילים אנרגטית".

יחסית לישראל, גרמניה נמצאת שנות אור מכאן.