שנת 2011 חולפת לה ומפנה את מקומה לשנת 2012. רגע לפני שאנחנו מגלים אם אכן העולם עומד להיחרב, לפי מיטב המסורת, אנחנו מביאים את עיקר האירועים העולמיים שעיצבו את פני 2011 בתעשיית האנרגיה המתחדשת בעולם. בחרנו לחלק את התעשייה לשלושה נושאים – רגולציה, כלכלה וטכנולוגיה.

לעולם בעקבות השמש סיכום עולמי של שנת 2011 בתחום האנרגיה הסולארית

שנת 2011 חולפת לה ומפנה את מקומה לשנת 2012. רגע לפני שאנחנו מגלים אם אכן העולם עומד להיחרב, לפי מיטב המסורת, אנחנו מביאים את עיקר האירועים העולמיים שעיצבו את פני 2011 בתעשיית האנרגיה המתחדשת בעולם. בחרנו לחלק את התעשייה לשלושה נושאים – רגולציה, כלכלה וטכנולוגיה. אין ספק שקרו הרבה אירועים משמעותיים בשנה החולפת, ויתכן שלא קלענו לדעתם של כל העוסקים בתחום בישראל ובטח שבטח שלא בעולם. אם זאת, אנו מאמינים שבמבט לאחור על השנה האחרונה, אלה האירועים שהשפיעו יותר מכל על 2011 וחלקם ימשיכו להשפיע על 2012.

רגולציה

לרגולציה תפקיד מכריע בקביעת פני התעשייה. עידן הגריד פאריטי (ייצור חשמל ממקורות מתחדשים במחיר תחרותי) מתקרב אך עדיין לא כאן, לכן לרגולציה, תעריפי ההזנה, למכסות ולתמריצים תפקיד מפתח לקיום התעשייה.

איטליה – תיקון תעריף כואב
השנה השוק האיטלקי עבר טלטלות לא מעטות כולל תיקון כפול לתעריף ההזנה עבור מתקנים סולאריים. אמנם התעריף החדש מכיל בתוכו שחיקה משמעותית ורטרואקטיבית, אך בד בבד הרגולטור עדיין שומר על עידוד התעשייה ופיתוח הפריפריה. הרגולציה האיטלקית מבחינה בין מערכות של עד 200 קילוווט ומערכות מעל 200 קילוווט. התקנה מקשה מאוד על הסבה של שטחים חקלאיים, אך מעודדת ומתמרצת הקמת מערכות במחצבות ישנות, בישובים בעלי פחות מ-5000 תושבים וכוללת תמריצים מיוחדים לשדרוג גגות מבנים ישנים ובעלי גג אזבסט. התיקונים לתעריף בשוק ענק כמו השוק האיטלקי מראים שהתערבות נכונה של הרגולטור יכולה לייצב שוק שלם ולשמור עליו בטוח לטווח ארוך. כיום היחס אל השוק האיטלקי הוא חיובי עם צפי ליציבות עד 2016.

אוסטרליה – אישור תקנת איכות הסביבה
אחרי קרוב לשלוש עשרה שנה של דיונים – מאז החתימה על אמנת קיוטו, באוסטרליה ניטש ויכוח מר בין השמרנים למפלגת הלייבור האם על אוסטרליה להצטרף לאמנה או לאו. באוגוסט השנה התקבלה ההחלטה. בניגוד למצע הבחירות של מפלגת הלייבור אך בלחץ קואליציוני של מפלגת הירוקים, אוסטרליה העבירה את התקנות לאיכות הסביבה שלה. אחד הסעיפים החשובים בתכנית היא הקמת גוף סטטוטורי עצמאי שיפקח על ניהול התכנית, קידום המחקר והפיתוח, ועמידה ביעדי ההפחתה שקבעה הממשלה. הבשורה הגדולה ביותר היא החלטה שינוי משמעותי של מקורות האנרגיה מפחם לאנרגיות מתחדשות (אוסטרליה מתבססת על ייצור מפחם חום והיא אחת היצואניות הגדולות בעולם של פחם) מה שפותח את שוק המדינה יבשת ליזמים, התקנות ושוק חדש לפעול בו.
גרמניה – תקנת ה- EEG
רבות דובר על התיקון לחוק האנרגיה הגרמני. החוק היה הנושא המדובר ביותר בתערוכת אינטרסולאר שנערכה השנה במינכן, חוסר הוודאות יצר בשוק הגרמני האטה של כמעט 70% בהתקנות. עם פרסום החוק וההבנה שהשד אינו נורא, כי הרגולטור מעודד את התעשיה ומתחשב בצרכיה, השוק הגרמני האיץ את קצב ההתקנות. גרמניה שומרת גם השנה על תפקידה כמובילה עולמית בהתקנות סולאריות והספק ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת למדינה חצה את רף 20% מהספק ייצור החשמל הכללי במדינה.

אנגליה – עולים על הגגות
אנגליה המעוננת אינה ידועה בתור מדינה אופטימלית לייצור אנרגיה סולארית, לאנרגיית הרוח פוטנציאל גדול יותר ובחוף המערבי של המדינה הוקצו 100 ק"מ לטורבינות רוח. אך השנה המדינה שינתה כיוון והחלה לאפשר התקנה בלתי מוגבלת של מערכות סולאריות על גגות בתים פרטיים. השוק תפס תאוצה והתפתחו מודלים של חכירת גגות, שיפורים במערכי השירות וההתקנה, היקף התקנת מערכות סולאריות על גגות שוק הביתי מתקדם בקצב מסחרר.

צרפת – הקפאת שוק האנרגיה הסולארית
לא כל העולם בחר באנרגיה מתחדשת. אחרי שגרמניה הודיעה השנה על סגירת שבע כורים גרעיניים, היא החלה לרכוש 5000 קילוווט חשמל ליום מצרפת. את החשמל צרפת מייצרת באמצעות כורים גרעיניים… המספקים כ-75% מהיקף צריכת החשמל במדינה. לעומת זאת תנאי התעריף למתקנים הסולאריים הוקשחו ונשחקו, בירוקרטיה מסורבלת בצירוף המשבר הכלכלי של האירופאי הטו את הכף לטובת הלובי הגרעיני. המשבר בשוק האנרגיות המתחדשות כל כך חריף שמפלגות הירוקים והסוציאליסטים מבטיחים שנושא האנרגיה המתחדשת והכורים הגרעיניים יהיו במוקד הבחירות.

כלכלה

תהליכים כלכליים הם השמן בגלגלי המכונה שמניע הרגולטור. ב-2011 קרו אירועים כלכליים דראמטיים שהשפיעו על כל העולם. הורדת דירוג האשראי של ארה"ב והמשבר באירופה שינו את פני התעשייה. אף על פי שתעשיית האנרגיה המתחדשת הייתה בין התעשיות היחידות שהתפתחו וייצרו מקומות תעסוקה בעולם, המשבר לא פסח עליה ואחד הטרנדים הבולטים היו שחיקות משמעותיות בתעריפי ההזנה.

קריסת סולינדרה
קריסת סולינדרה האמריקאית היוותה נקודת מפנה בשוק האמריקאי. החברה זכתה במענק של חצי מיליארד דולר בשלהי 2010 ממשרד האנרגיה האמריקאי ונחשבה לאחת מחברות הדגל וסמל להצלחת התעשייה בנאומיו של הנשיא ברק אובמה. החברה הודיעה בספטמבר על פשיטת רגל וביקשה מבית המשפט הגנה מפני נושים. סולינדרה לא הייתה יצרנית הפאנלים היחידה שקרסה בארה"ב השנה, היא הצטרפה לאוורגרין שקרסה חודש. לשתי החברות הייתה טכנולוגיה מתקדמת יותר מהמתחרות הסיניות, אך בעוד פשיטת הרגל של אוורגרין עברה בעצב והשלמה יחסית, נפילתה של סולינדרה בעלת הפאנלים העגולים בשיטת הפס הדק שהיו חידוש מרתק בתחום פתחה את הפתח למאבק סיני/אמריקאי על השוק הסולארי העולמי ומעיב על היחסים בין שתי המעצמות.

IDB משקיע בדרום אמריקה
בנק הפיתוח האמריקאי החליט להביא את בשורת האנרגיה המתחדשת לאמריקה הלטינית. המטרה – שדרוג התשתיות הרעועות ביבשת הדרומית והקמת תשתיות היכן שהן אינן בנמצא. בינתיים הבנק הציב לעצמו מטרה – לסייע למדינות דרום אמריקה והקריביים לצמצם ב-10% את צריכת האנרגיה שלהם. זאת בנוסף לפיתוח תעשיית האנרגיה המתחדשת. בצ'ילה נחתם אחד מהסכמי שיתוף הפעולה הראשנים בין הבנק ומוסדות פיננסיים ואינטגרטורים מקומיים.

השקעה באחסון אנרגיה
אחסון אנרגיה הפך לאחד מיעדי המחקר החשובים של 2011 ויהיה עוד יותר חשוב בשנה הבאה. על חשיבות הנושא אין צורך להרחיב רבות, במיוחד לאור התקדמות נושא האנרגיה ממקורות מתחדשים "ארעיים" כמו השמש והרוח שאינן בנמצא 24/7. ב-2011 הושקעו בתחום בממוצע 1.6 מיליארד דולר בהשוואה לכ-900 מיליון דולר בשנת 2010.

ירידת מחירי הסיליקון
הסיליקון הינו מרכיב עיקרי בחומרי הגלם של התעשייה הסולארית, מחיר הסיליקון ירד השנה מ-120 דולר לקילו ל-20 דולר לקילו. השפעת מחירי הסיליקון על התעשייה כמעט מיידית. עלויות היצור של הפאנלים צנחו ויכולת הייצור הגיעה ל-40 ג'יגה וואט לעומת ביקוש של 20 גיגה וואט. מגמה הפוכה מזו שהיתה רק לפני שנתיים. בשנת 2009 הדרישה למתקנים סולאריים היתה 20 גיגה וואט וכושר הייצור עמד על 16 ג'יגה. בשנתיים האחרונות העולם הכפיל את כושר הייצור, מעבר להשלכות על מחירי הפאנלים וההגעה לעידן הגריד פאריטי, ירידת המחירים הובילה לשחיקה בתעריפים ובעקיפין לפגיעה במשקיעים ובחברות ייצור פאנלים הן במערב והן בסין.

גרמניה חוצה את רף מיליון המערכות הסולאריות
אי אפשר לסכם שנה בלי לדבר על השוק המוביל של העולם. אין ספק שגרמניה היא האורים והתומים של התעשייה הסולארית. גם אם יצרניותיה במצב בעייתי. על אף השחיקה בתעריף, גרמניה חיברה לרשת ההולכה באמצע נובמבר השנה את המערכת הסולארית המיליון שלה. "כשהתעשייה הפוטוולטאית התחילה את דרכה אי שם בסתיו 1990 ותכנית 1000 הגגות הושקה, אף אחד לא האמין שאת המערכת המיליון נחבר כבר בשנת 2011" אמר פרופ' קלאוס טופפר, מי שהיה אז השר לאיכות הסביבה הפדראלי הגרמני. מאז 1990 גרמניה ייצרה קרוב למיליון מקומות עבודה בתעשיית האנרגיה המתחדשת וכמות דומה בתעשיית ההתייעלות האנרגטית.

טכנולוגיה

אחת השאלות הרלוונטיות מאוד לענף הסולארי היא מה בא קודם – הצורך או הטכנולוגיה. לא ננסה לענות על שאלה זו, אבל לחידושים הטכנולוגיים בתחום הסולארי היה מקום של כבוד ב-2011.

סגסוגות חומרים
אחד מנקודות התורפה הגדולות ביותר של פאנל פוטוולטאי הוא הניצולת הטכנולוגית המוגבלת, הטכנולוגיה הקיימת כיום יודעת לנצל בסביבות 20% מקרני השמש בלבד בגלל מגבלת הספקטרום. במעבדות אוניברסיטת ברקלי  הצליחו הצליחו לרתום כמעט את כלל ספקטרום קרני השמש בעזרת סגסוגת חומרים בלתי מותאמים. באוניבסיטת קנטאקי הצליחו בזכות שינוי קל לסגסוגות לייצר מוליך למחצה זול שבאמצעות קרני השמש מפרק מים למימן ולחמצנים. יהיה מעניין לעקוב אחרי מדע זה ב-2012.

אסון פוקושימה
אסון פוקושימה היה אחד מאירועי המפתח בעולם ב-2011. מעבר לאסון ההומניטרי שפקד את יפן – העולם קיבל תזכורת שאנרגיה גרעינית היא טכנולוגיה מסוכנת. בעוד העולם עiקב בדאגה אחרי הדרמה שהתפתחה כשממשלת יפן מגמגת ופועלת באיטיות אופיינית, שולחת את אנשיה להתמודד באמצעים לא אמצעים עם האסון המתממש מול עיניהם, העולם החליט (בחלקו) לפעול לבחינה מחודשת של יחסו לאנרגיית הגרעינית. הגדילה לעשות גרמניה שבלחץ דעת הקהל הודיעה על כיבוי שבעה כורים באופן מיידי ועל תכנית להשבתת כלל הכורים במדינה עד 2023.

סמארט גריד
במקביל למגמת ההשקעות של קרנות הון בחברות המפתחות טכנולוגיות לאחסון אנרגיה, המדינות כבר מתחילות לפרוש את רשתות הסמארט גריד. באוסטרליה החל פרוייקט חיבור של 15,000 בתים באיזור עמק ההאנטר וסידני, בגרמניה החלו להעביר את רשת ההולכה שינוי מרשת מרכזית לרשת מבוזרת וב-2012 תהליך זה צפוי לצבור תאוצה. אמנם ישנן חששות מובנים של הציבור וחברות ההולכה מעידן הסמארט גריד בשל החשיפה למתקפות סייבר, למשל האקרים שיוכלו לעצור את החשמל לניו יורק ולהחזיק את הרשת כבת ערובה, חברות ההולכה והממשל יכנסו לתפקיד "האח הגדול" השולט על צריכת האנרגיה ותיאוריות קונספירציה נוספות. אך למרות הכל קברניטי התעשייה העולמית כיום תמימי דעים – ללא סמארט גריד, לא יהיה גריד פאריטי.

התפתחויות בתחום התרמו סולארי
תחום התרמו סולאר פרח בשנה האחרונה, חברת הליופוקוס הישראלית שבין מוצריה הייחודיים ישנו גם קולט הממיר את אנרגיית השמש לאוויר חם המשמש לייצור חשמל, זכתה בפרס החברה המבטיחה לשנת 2011 בתחום התרמו-סולארי של ארגון Today CSP האמריקאי. הפרס ניתן בספרד במסגרת כנס הארגון בספרד הנחשב לחשוב בעולם בתחום התרמו-סולארי. גם חברת ברייטסורס הישראלית אינה טומנת את ידה בצלחת. החברה שמקורה בישראל (לוז 2 לשעבר) סגרה פיננסית את פרויקט אייוונפה לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. מדובר בפרויקט הסולארי הגדול ביותר בעולם תחת בניה כיום, הנמצא בקליפורניה, ארה"ב. על פי התחזיות, צפוי הפרויקט עם השלמתו, בשנת 2013, להכפיל את כמות האנרגיה התרמו סולארית במדינה.

תאים פוטוולטאיים אורגניים (OPV)
המלה אורגני הפכה למלה נרדפת לטבעי – נושא שהפך לטרנד עולמי. תאים אלה מנצלים חומרים מוליכים למחצה טבעיים והיתרון בהם הוא משקלם הקל, שקיפות, גמישות, ובטווח הארוך – היותר זולים וכלכליים יותר. קונארקה (Konarka) כבר דיווחה על תאים שבתנאי מעבדה הגיעו לתוצאות של 6-11% אחוזי יעילות, הליאטק (Heliatek) הגרמנית דיווחה על תא של 9.8% וכן ייצור טרום מסחרי ומוצרי נישה כבר ב-2012. האיחוד האירופאי הקציב 20 מיליון יורו למחקר ופיתוח של טכנולוגיות המשלבות OPV. הערכות בשוק מדברות על כך שבסיום תהליך המחקר והפיתוח ניתן יהיה לייצר תאים בעלות נמוכה מ-0.70 יורו לוואט – פיק.

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה: גליון 09 נובמבר – דצמבר 2011