מערכת תשתיותהועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב ,בראשות הגב' גילה אורון, ממונה מחוז תל אביב במשרד הפנים, החליטה בישיבתה היום על אימוץ תוכנית אב למתקני קצה לפסולת אורגנית במחוז ת"א
תוכנית אב למתקני קצה לפסולת אורגנית במחוז תל אביב
הועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב ,בראשות הגב' גילה אורון, ממונה מחוז תל אביב במשרד הפנים, החליטה בישיבתה היום על אימוץ תוכנית אב למתקני קצה לפסולת אורגנית במחוז ת"א.
מחוז תל אביב מייצר כיום כ–2,500 טון פסולת מעורבת. תחנת המעבר בחיריה קולטת מדי יום כ-3,000 טון פסולת מעורבת מרשויות המחוז ומרשויות שמחוץ למחוז, כשהרכיב האורגני בפסולת מהווה כ-40% ממשקל סה"כ הפסולת העירונית, כיום מדובר בכ-1,000 טון ביום בתחנת המעבר בחיריה.
כיום כ-80% מהפסולת המעורבת ממשקי בית בישראל מועברת להטמנה. הטמנת פסולת נחשבת לשיטת טיפול נחותה מבחינה סביבתית בשל המפגעים הסביבתיים שהיא מייצרת.
המשרד להגנת הסביבה מקדם מזה למעלה מעשור, מדיניות של הפיכת פסולת "ממטרד למשאב", באמצעות יצירת שוק פסולת המתבסס על טכנולוגיות של מחזור והשבה, לצורך הפחתת כמות הפסולת המוטמנת.
לצורך טיפול בפסולת האורגנית עליה להיות מופרדת מהפסולת היבשה. בשנים האחרונות מקודמים הסדרי הפרדת פסולת ברשויות מקומיות. טיפול הקצה אמור לתת מענה ייעודי לפסולת האורגנית ולפסולת היבשה.
מטרת תוכנית האב, למפות מס' אתרים, במחוז ת"א, המתאימים סטטוטורית לתכלית זו וניתנים למימוש החל מטווח הזמן המיידי ועד לשנת היעד 2030.
תוכנית האב איננה קובעת את סוג הטכנולוגיה לטיפול, אלא משאירה זאת לקביעה בכל אתר ואתר בכפוף להיתכנות מימוש ריאלית.
לצורך גיבוש תוכנית האב הוקמה ועדת היגוי רחבה, בראשות מתכננת המחוז, בה שותפים המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, ממ"י, משרד הבריאות, משרד השיכון ומהנדסי הרשויות המקומיות.
בועדת ההיגוי נבחנו כ- 11 אתרים פוטנציאליים למתקני קצה לטיפול בפסולת אורגנית תוך מחשבה על פריסה מרחבית של האתרים שתאפשר כיסוי מרחבי טוב (צפון – דרום) ומתן מענה לכמויות הפסולת הקיימות והחזויות.
במסגרת התוכנית הוחלט כי לא תותר הקמה של מתקני קצה בשטחים פתוחים, ולא יתאפשר שינוי ייעוד של שטח פתוח למטרה זו.
הועדה אמצה את המלצות ועדת ההיגוי לקידום האתרים הבאים:
בטווח המיידי:
א) בתחום פארק המחזור בחירייה.
ב) באתר נחל הדרים.
בטווח בינוני/ארוך:
בתחומי תע"ש השרון (במתחם מפעל תע"ש שיפונה) – זמינות עתידית לשנת היעד 2030.
בעתיד אם יתברר שקיים צורך באתרים נוספים ניתן יהיה לקדם תכנון מתקני קצה נוספים לטיפול בפסולת אורגנית. במקביל, יבוצע מעקב אחר יישום תוכנית האב.
בהבהחלטת הוועדה המחוזית מדובר על הסדרי הפרדת פסולת מקדימים גם ברשויות ובערים.מדובר בהקצאת תקציבים ולוגיסטיקה. אני טוען שכל נושא המחזור במקור ברשויות מיותר וחסר כל תרומה לנושא הטיפול בפסולת.כי המחזור מתייחס לחומר אינרטי,החומר האורגני הוא המזיק והבעייתי.תפיסת הפתרון צריכה להיות כל מקורות הפסולת מטופלות באתר מרכזי אחדמכמה סיבות טובות: 1-אני ראיתי מתקני מיון מצוינים לפסולת בגרמניה שמייתרים את הצורך במהפרדה ומחזור בבבתים וברשויות.2-התקציב שהולך לפרויקט המחזור דרוש למתקני מיון הפסולת שההשקעה בהם גדולה מאוד.3- הפסולת שכבר מוטמנת ב-13 אתרי האשפה המורשים עומדת על כ-50 מליון טון,והפליטות ממנה יהיו מפגע לשנים רבות,הטיפול בפסולת זו ע"י כיפוי ושאיבת הביוגז ממנה היא משימה דחופה יותר מהמחזור.4- במרבית אתרי האשפה לא מבצעים הטמנה סניטרית תקנית שמאפשרת טיפול עיי מיצוי הגז ממנה וטיפול בנוזלי הפסולת 50% נוזלים יש בפסולת עירונית),זו כמובן משימה חשובה יותר הדורשת תקציב וטיפול מיידי.5- הטיפול בבוצת השפכים בישראל גם היא דחופה יותר מהמחזור,משום שמרבית מתקני הטיפול בשפכים אינם מברמה ראויה,בוצת השפכים היא אורגנית והטיפול בה על ידי שילובה במתקני טיפול בפסולת מרכזיים כאמור דחוף יותר מפרויקט המחזור. פוטנציאל האנרגיה החשמלית החילופית שניתן להפיק מפסולת אורגנית עירונית,חקלאית ומבוצת השפכים היא מעל 8% מהתפוקה השנתית של חברת החשמל.מדינת ישראל בכלל וועדה מחוזית בפרט חייבים באחריות מקצועית וזהירות רבה בהחלטותיהם שנסמכות על מידע חסר ונסיון מקצועי מצומצם בתחום שמדינת ישראל אינה מובילה בו. בברכה אמיל כהן,מומחה עצמאי לפתרונות טיפול בפסולת,מושב אניעם רמת הגולן.