בכנס מדהנק ומשרד האנרגיה והמים בנושא אסקו והתייעלות אנרגטית אמר סטפן בלום, מומחה בכיר להתיעלות אנרגטית בקופלר אנרג'יז: "בעולם יש צריכה שונה לאנרגיה פר ראש (energy pre capita). המטרה שלנו להביא לניצול מקסימאלי של כל קוט"ש של אנרגיה לראש

"פוטנציאל החיסכון באנרגיה עד 2050 הוא קרוב ל-80% "

צילום: חגי אנסון

בכנס מדהנק ומשרד האנרגיה והמים בנושא אסקו והתייעלות אנרגטית אמר סטפן בלום, מומחה בכיר להתייעלות אנרגטית בקופלר אנרג'יז: "בעולם יש צריכה שונה לאנרגיה פר ראש (energy pre capita). המטרה שלנו להביא לניצול מקסימאלי של כל קוט"ש של אנרגיה לראש. במזרח הרחוק ובצפון אמריקה עולה הצריכה לנפש ובמקביל גידול באוכלוסייה. כך, בכל שנה יש עלייה בצריכת האנרגיה ומומחים חוזים עלייה של 40% בצריכת האנרגיה עד 2035." לעומת זאת אומר בלום, "פוטנציאל החיסכון באנרגיה הוא קרוב ל-80% עד 2050".
קופלר אנרג'יס הוקמה לפני כמה שנים אך היא שילוב של כמה חברות שהיו קיימות בעבר – חברות הנדסה, חברות ייעול, חברות energy procurement . החברה מעסיקה 270 מהנדסים ומומחי אנרגיה. מתמחה בחסכון באנרגיה במבנים. בלום חוזר על נתונים שהתפרסמו לא פעם בפורטל תשתיות, ניתן להגיע לחסכון של 40% בצריכת האנרגיה במבנים ללא שדרוג השלד עצמו. לטענתו, בשדרוג השלד ניתן לחסוך עד 80% מצריכת האנרגיה ולהפחית לחלוטין את טביעת הרגל הפחמנית של מבנה.

קופלר אנרג'יס מורכבת משלוש קבוצות – רכישת אנרגיה, הנדסת יעילות אנרגטית, ניהול אנרגיה וחוזי אנרגיה. כיום לחברה מעל 600 פרויקטים מוטמעים – בניינים גבוהים, תחנות רכבת גדולות ושדות תעופה, בנקים ובנייני משרדים, מוזיאונים, אוניברסיטאות, בתי חולים, מלונות, מרכזי נתונים וחוות שרתים ומעבדות.

מבחינתו של בלום, האנרגיה האלטרנטיווית הטובה ביותר היא זו שאינה נצרכת ולכן אינה מיוצרת.

כיום עלויות הייצור של אנרגיה בגרמניה הן:

• עלות ייצור קוט"ש פוטו וולטאי – 32-43 יורו סנט
• ביוגז – 10-18 יורו סנט
• גיאותרמי – 10-15 יורו סנט
• אנרגיית רוח – חוות ימיות – 9-11 יורו סנט
• חימום פוסילי – 3-7 יורו סנט
• אנרגיה פוסילית – 2-5 יורו סנט

"הניסיון מאירופה מראה שמאז שנות ה-90 יש ירידה של 25% בעומס האנרגיה בזכות טכנולוגיות, מסגרת חוקית ותוכניות תמרוץ כלכליות." לטענת בלום היוזמות הראשונות החלו כבר במאה התשע עשרה כשג'יימס וואט אמר: "אנחנו נספק את מנוע הקיטור ללא עלות. אנחנו נתקין ונספק שירותי תפעול לחמש שנים. אנחנו נבטיח שמחיר הפחם לא ישתנה" – בגדול המנטרה הזו לא השתנתה. לחברה יש כמה מודלים חוזיים, אולם חוזה הדגל הוא חוזה אספקת החשמל. החברה מתקינה את המתקנים הדרושים, רוכשת את החשמל ומוכרת את הקוט"שים שהלקוח צורך ללקוח, כשחוזה טיפוסי הוא בין 5-10 שנים.

אחד האתגרים אותם מציין בלום הוא הבטחת הפרויקט בשנה האחרונה והלפני אחרונה. לטענתו "תוכנית החיסכון שלנו מסתיימת ביום שהחוזה נגמר. מגמר החוזה הלקוח עצמו הופך אחראי. אנחנו יכולים להחליף את החוזה בחוזה במודל אחר – כמו חוזה ניהול, או שמנהלים מו"מ על המשך החוזה".

קריטריונים בבחירת פרויקט: מחיר האנרגיה? כמה נוכל לקבל חזרה בהיחשב בהשקעה. איננו בוחרים מדינות עתירות אנרגיה ובעלות מחירי אנרגיה נמוכים, אל מתמקדים במדינות בעלות עלויות אנרגיה ממוצעות ומעלה כיוון שחסכון בצריכה בהן הוא בעל אופק כלכלי. לשיטתו של בלום, הגיוני להיכנס לחוזה רק מרף צריכה והיקף פרויקט מסויים.

מגזרים שהם קהל יעד של אסקו:

• בתי חולים
• בניינים ציבוריים – אדמיניסטרציה, תרבות וחברה, ספריות, מתקני ספורט, בריכות וכו')
• בתי ספר מכללות ואוניברסיטאות
• בנייני מגורים גדולים
• בנייני מסחר ומפעלים
• אתרים הדורשים פתרונות מיוחדים כמו חוזה אוויר דחוס, מינוף החוזה כמנוף כלכלי המסופק על ידי ספק הטכנולוגיה

מאפיינים דומים בין לקוחות:

• חשיבה ארוכת טווח. (לפחות 3 שנים ולעיתים עד 10 שנים) לעיתים פרספקטיווה כזו אינה מתאימה לפרויקטים מסחריים בגלל שינויים בפסי הייצור.
• צריכת אנרגיה יחסית קבועה לאורך זמן אחרת לא ניתן לעשות בנץ' מרק.
• סיכון כלכלי נמוך (סיכוי בלתי סביר שהלקוח יפשוט את הרגל)
• הלקוח לא יכול או אינו מעוניין להשקיע בעצמו בציוד או /ו בתשתית
• עלויות אנרגיה גבוהות – אך אינו עסק הליבה