מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח, הגיש הבוקר (ה') את דוח הביניים של הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי לראש הממשלה ולשר האנרגיה והמים.

דוח הביניים של הוועדה הבינמשרדית בנושא הגז הטבעי הוגש לממשלה

צילום: עמוס בן גרשום – לע"מ

מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח, הגיש הבוקר (ה') את דוח הביניים של הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי לראש הממשלה ולשר האנרגיה והמים. את הגשת הדוח ליוותה מסיבת עיתונאים בו הציגו נציגי המשרד את עיקרי הממצאים וההמלצות.

במסיבת העיתונאים שכינס משרד האנרגיה והמים, הציג השר לנדאו ובכירי משרדו את ממצאי הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. מטרות הועדה היו עידוד ותמרוץ המשך חיפושי הגז הטבעי והנפט, הבטחת הבטחון האנרגטי, ותחרות כאמצעי להביא למשק גז יעיל ויציב. בין כל היעדים האלה היה לאזן על מנת להבטיח את המדיניות הטובה ביותר. מול סדרת תרחישי ביקוש, אנחנו נמצאים בעודף כמעט בכל תרחיש אפשרי. במונחים של סדרי גודל אפשר לראות איזה היצע אנחנו מגדירים ואיפה יש עודף עד 2040, ולהגדיר מה מהעתודות למשק הישראלי וכמה לייצוא. לדברי השר "המדינה ברוכה במצבורי גז שבוודאי יצעידו את המדינה התושבים והכלכלה קדימה וישפרו את איכות האוויר. המשימה המונחת על כתפי המשרד הוא לא רק לדאוג לבטחון האנרגטי, אלא שיימצא איזון בין צורכי השוק בגז ואיך נשתמש בו מעבר לחשמל" השר העלה אפשרויות שונות כגון שימוש בגז טבעי לצורך פיתוח תחליפי נפט לתחבורה. "יש לקחת בחשבון את התנאים הגיאו פוליטיים באיזור וחוסר הוודאות במשק. ויש לפתח תנאים לחיפושים נוספים ופיתוח השדות".

המטרה: הבטחת יתרות הגז ל-25 שנה

שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים הציג את הדו"ח בתדרוך העיתונאים "חיפושים של נפט וגז ומציאתם זה אתגר אחד, האתגר השני הוא לדעת לנהל את המשאב שנמצא בצורה מושכלת ולהיערך לשימוש במשאב זה לשנים ארוכות. צרכי המשק באיזון הנכון שלהם צריכים להיות מובטחים ל-25 שנה, באופן כזה שיאזן את צרכי המשק וצרכי המשך הפיתוח."לטענתו, הועדה גילתה במהלך העבודה שאין מודל אחד מקובל בעולם ושכל מדינה פיתחה לעצמה מודל משלה. "הועדה בחרה אלמנטים מוצלחים מכל מודל על מנת לבנות מודל שיתאים לצרכי המשק הישראלי. היקף הגז בישראל הוא פחות מ-1% מהעתודות בעולם – אולם ביחס לגודל האוכלוסייה יש תוספת לעושר של הכלכלה המקומית. כל אחד מאזרחי המדינה ירגיש את הנכס וירגיש את התועלת ממשאב הגז."

לדעת הועדה, יש ליעד גז למשק ל-25 שנה, וככל שמדובר במאגרים שנמצאים בשטחים בין מדינות – יש לתת לו התייחסות מיוחדת. הועדה ממליצה על הגדרה של אספקה מינימאלית למשק בהתאים לגודל המאגר, כשהכללים ניתנים מראש והשוק יוכל להתאים את עצמו. "כך מכל מאגר פעיל יש חלק מסויים שחייב להגיע למשק הישראלי." בתקופה המיידית – על מנת לייצר ודאות ותוכן מספרי לעתודה בת 25 שנה, הועדה קבעה יעד של 400 BCM לחמש השנים הקרובות והחל מאז הצרכים יקבעו ל-25 שנה כשהנתונים ייאספו ויעובדו ויפורסמו באופן פורמאלי על ידי רשות הגז והמשרד. "הוועדה ממליצה באופן גורף על העדפה של המשק הישראלי בראש ובראשונה לצרכי הפיתוח של הגז הישראלי ורק לכשיסופקו צרכי המשק הישראלי יתאפשר ייצוא. "על פי ראיית משרד האנרגיה הייצוא הוא חלק בלתי נפרד מהמשק" אמר צמח.

אמינות האספקה והביטחון האנרגטי

אחד הנושאים העיקריים שהוועדה דנה בהם היה אמינות האספקה, בעקבות הניסיון שנצבר מההסכם עם EMG "כשפסקה אספקת גז המצרי פתאום הובן ציבורית שיש בעיה בהסתמכות על אספקה ממקור אחד או מקורות מעטים. יש חשיבות מאוד גדולה ליציבות האספקה. וככל שניתן יש לדאוג שהאספקה תבוא מכמה מקורות החל ממקורות הדלקים וכלה ברשת ההולכה, שמירת מלאי וכמובן להכניס יותר אמינות ורזרבה לתשתית. במצב שאנו נמצאים היום, שיש כמויות גדולות של גז פוטנציאלי לעומת מחסור בארץ – זהו מצב שאסור שיחזור. אסור לבנות משק שלא יאפשר גיון ויתירות לאורך זמן. ככל שהמשק (שמאוד תלוי בגז הטבעי) יהיה יותר תלוי – המערכות חיבות להיות יותר אמינוות."

לצורך הבטחת הביטחון האנרגטי יוקמו ארבע כניסות של צינורות גז טבעי לארץ בקיבולת של 2 מיליון מ"ק לשעה. בכל מתקן כזה יהיה מקום לחיבור פיזי של שני ספקים. "הועדה נתנה את דעתה ואף הביעה דאגה שחיבור התשתית למשק ישראלי גם לכשיסתיים לא יוכל לספק את כל צרכי המשק ויש צורך בהקמת תשתית נוספת וכניסה נוספת החל מ2014." אמר צמח. הועדה ממליצה בדו"ח הביניים על "אימוץ מודל בעל הבית" – שיטה בה המדינה מקדמת את תכנון המתקנים כך שיהיו של המדינה והיא תקצה אותם לספקים – אולם הבעלות והשליטה יישארו בידי המדינה. כל המאגרים יהיו מחוברים פיזית לישראל כדי שלא יהיה מצב שיש צורך בגז אך המאגר לא יכול לספק כי אינו מחובר.

בנושא הייצוא ממליצה הועדה להנפיק אישורי ייצוא כנגד עתודות שישארו למשק הישראלי "יש אינטרס לפתח מאגרים נוספים גדולים וקטנים." אומר צמח. לטענתו בגלל הכדאיות הכלכלית מתרכזים במאגרים הגדולים "אבל קנה המידה לא חייב להיות כזה – אסור להזניח גם מאגרים קטנים." חזר צמח על דבריו. לבסוף, בנושא הייצוא, הועדה ממליצה שמתקן הייצוא (בגלל חשיבותו הכלכלית והאסטרטגית) יהיה בשטח ובשליטה ישראלית (כולל שטח המים הכלכליים של המדינה). "הועדה קיבלה סקירה על כל מתקני הייצוא של הגז הטבעי בעולם, קרוב ל-50. כולם נמצאים בשטח של המדינה ממנה הם מפיקים את הגז, ונכון להיום כולם מתקנים יבשתיים." אומר צמח ומוסיף שהועדה ממליצה על לימוד וקידום הנושא על ידי ועדה של משרד רה"מ. במאגר בגודל של 400 BCM לכאורה ניתן לייצא 50%. אך צמח מציין ש"עד שלא מתחילים לפתח אין וודאות לגבי כמויות, אך חובת האספקה כוללת רזרבה, הכמות המחוייבת למשק הישראלי היא 50%, מתוכם מוסיפים עוד 15% נעשה כשהוודאות גדלה."

קידום התחרות

בנושא התחרות במשק הגז, צמח טוען שכיום "שתי חברות מרכזיות מחזיקות יחד 7% מהעתודות ו-55% מכלל העתודות והמשאבים. מאגר תמר יספק חלק מהביקוש המקומי לטווח הארוך, אבל אי אפשר להסתמך על הגז ממצרים, למרות שכל מה שיגיע משם יתקבל בשמחה והחוזה קיים, אבל קשה להסתמך על זה. על מנת לפתור את הפער, השר הורה לחברת החשמל ונתג"ז לפעול להקמת מצוף לקליטת גז מיובא שיהיה תפעולי בנובמבר 2012 להקל במשהו במצוקת הגז הטבעי".

הועדה דנה בספקטרום רחב של נושאים בנושא התחרות והאמצעים למניעתה. לטענת צמח הועדה כיוונה מראש למנוע אפשרות של אינטגרציה אנכית של תשתיות ואספקה. אמצעי אחד הוא חיוב ספקים במכר נפרד בנושא התשתיות והאספקה. לטענת צמח, הנושא נמצא בבחינת הרשות להגבלים עסקיים – לדברי צמח "הועדה טוענת שיש תחרות מוגבלת ואין אפשרות לאפשר תחרות בין ספקים בעלי אינטרסים שונים. יש מקום לשיתוף תשתיות בין הספקים על מנת להימנע מבלעדיות ולאפשר יתירות." כמו כן ממליצה הועדה לחייב ספקי תשתית לתת גישה לספקים צד שלישי "כדי ששליטה בלעדית בתשתית לא תמנע כניסה של ספקים נוספים." צמח ציין.

סיכום

אחרי הגשת דו"ח הביניים הוועדה יוצאת לשימוע ומזמינה את הציבור ללמוד את הנושא ולהגיב על המסקנות. לאחר שתוגשנה התגובות והמשרד ילמד אותן דו"ח הועדה יוגש לממשלה לאישור. צמח סיכם "נקרתה לצוות המדיניות של המשרד הזה לקבוע עקרונות לניהול המשק בצורה יציבה אמינה ובטוחה לשנים קדימה כדי לתרום לבטחון האנרגטי וגם לאפשר לאזרחי ישראל לצרוך וליהנות מהמשאב הזה בדור הזה וגם בדורות הבאים. הצלחנו ליצור הסכמה ולעצב מדיניות באופן שהממשלה ונציגיה הגיעו להסכמה רחבה על עיצוב המדיניות. אני רוצה להודות לרה"מ והשר, על האמון שניתן לחברי הועדה ולי לבחון את הסוגיה המורכבת של עיצוב מדיניות משק גז טבעי במדינת ישראל"