המחסור במי השתייה בישראל מוביל להסתמכות על מי ים מותפלים בהיקף גדל והולך, ובשנים הקרובות ישראל צפויה להסתמך על כ-70% מים מותפלים. אך במים אלו אין מגנזיום החיוני לבריאות ועלול להוביל למחלות לב ולמוות פתאומי.

משרד הבריאות השיק פיילוט להוספת מגנזיום למים מותפלים

מתקן ההתפלה בחדרה של חברת IDE – צילום: יח"צ

המחסור במי השתייה בישראל מוביל להסתמכות על מי ים מותפלים בהיקף גדל והולך, ובשנים הקרובות ישראל צפויה להסתמך על כ-70% מים מותפלים. אך במים אלו אין מגנזיום החיוני לבריאות ועלול להוביל למחלות לב ולמוות פתאומי. עלות הוספת המגנזיום עמדה במרכז ויכוח בין משרד הבריאות ורשות המים בשל העלויות הנעות בין עשרות למאות מליוני שקלים בשנה העשויות להוביל לייקור משמעותי של המים. בחודשים הקרובים יחל צוות בין-משרדי מיוחד, הכולל נציגים ממשרד הבריאות, רשות המים, משרד האוצר ומשרד החקלאות, בהכנת פיילוט לבדיקת העלויות וצרכי היישום במסגרתו יוסף מגנזיום למי השתייה של מתקן התפלה אחד או יותר.

בבדיקה שנערכה על ידי 'אדם טבע ודין' נמצא כי בכל האזור ממערב הנגב עד לשדה בוקר למעלה מ-50% מהמים המסופקים לתושבים הם מותפלים. משמעות הדבר היא שתושבי אזורים אלו צורכים מים ללא מגנזיום. בפנייתה למשרד הבריאות ציינה 'אדם טבע ודין' כי כבר היום תושבים רבים במדינת ישראל שותים בעיקר מים שמקורם מתקני התפלה ללא מגנזיום ומינרלים אחרים הנוכחים במים הטבעיים וכי קיים חשש כי עד שיוסקו מסקנות ממתקן הפיילוט וכן יבוצע פתרון קבע לעניין, יעבור זמן רב ואוכלוסיות אלו השותות מים מותפלים באחוזים גבוהים יפגעו.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' קרא למשרד הבריאות לכלול בתקנות המעודכנות לאיכות מי השתייה דרישה למיהול המים המותפלים במים טבעיים לפני אספקתם. "קביעת תקנים לאיכות המים המותפלים הינה משימה חיונית ביותר, זאת היות ותוך שנים בודדות המים המותפלים יהפכו למקור המים העיקרי של מי השתייה במדינת ישראל", לדבריו אישור התקנות יבטיח כי הזכות למי שתייה באיכות ראויה לא תהיה רק בהישג ידם של מי שמסוגלים לשפר המים שהם שותים באמצעות מתקני סינון ומים מינרלים, אלא לכלל הציבור כולו. "מדובר במהלך חשוב לקידום צדק סביבתי וחברתי, כאשר עם אישור התקנות תבטיח מדינת ישראל מי שתייה באיכות ראויה למים המסופקים לכלל תושבי המדינה".