נתי גרנץ"תוציאו פנקסים ותרשמו: יהיה 80% ייצור חשמל מגז טבעי עד 2020 ויהיה גם 90%. בחישובים הכי שמרניים יהיה 70%. כדי שזה לא יהיה 80% צריכים לקרות הדברים הבאים:
יו"ר חברת החשמל "משק החשמל יתבסס על 80-90 אחוז גז טבעי עד 2020"
צילום: מוטי רוזנבלום
ביום שישי התכנסה במלון השרון בהרצליה, המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל כדי לדון בהתמודדות עם המחסור הצפוי בחשמל. בדיון הרצו ד"ר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים; יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל; אמיל קויפמן, יו"ר התאגדות מהנדסי החשמל; ד"ר יהודה ניב – מנהל מינהל החשמל, משרד האנרגיה והמים; יאשה ירבובסקי, מנהל אגף בכיר הנדסה ותשתית וממונה על הבטיחות רשות הגז הטבעי; מלאכי אלפר, מנכ"ל פז בית זיקוק אשדוד.
אמיל קויפמן, יו"ר התאגדות מהנדסי החשמל טען שהרגולטור הואחלק מהבעיה: "לא יכול להיות שתהיה מערכת ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם הרגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל."
יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל אמר למשתתפים "תוציאו פנקסים ותרשמו: נגיע ל- 80% ייצור חשמל מגז טבעי עד 2020 וגם 90%. בחישובים הכי שמרניים נעמוד על 70%. כדי שזה לא יהיה 80% צריכים לקרות הדברים הבאים: שיהיו תחנות פחמיות כמו תחנה D שהיתה אמורה להבנות ומי שמעריך שתבנה אני חושב שהוא אופטימי. ואם היא תבנה היא תעבוד על גז ובחירום על פחם. אז כלל החשמל בארץ יהיה מגז טבעי בהיקף של 80%. זה מנצל נכון את אוצר הטבע המדהים שהתגלה במזרח התיכון וגם אם נפעל נכון נגיע לביטחון אנרגטי.
מה שמדאיג זה שאנו לא מצליחים לנהל נכון את מהפכת הגז הזו. אני מתכוון בראשונה בכך שחובת המדינה והממשלה והרשויות לאפשר יתירות אסטרטגית בתחום אספקת הגז הולכתו ואחסנתו. אם המדינה תגיע ליתירות היא תפצה על כך שמקור הגז הוא היחידי וזה בעייתי וראינו דוגמאות בעולם. שנית זה הולכה. אם נבחן את הקיץ הבא כשיש את תמר. יש מאגר שמסוגל לספק את מה שצריך אבל הוא יביא את זה באמצעות צינור אחד מוגבל שם יהיה מתקן ההפקה ודרך הצינור הישן לאשדוד. הנושא הזה מואץ באופן אישי על ידי רוה"מ על ידי המנכ"ל שלו. היה הנושא של המועצה הארצית ואנחנו מדברים על לפחות 4 כניסות 2 בצפון ו 2 בדרום ואפשר להתבסס על הצינור של EMG אם יגיעו איתם להסכם.
חובה להקים מתקני אחסנה לגז טבעי
"חייבים להשלים עוד טבעת ימית שתאפשר להתחבר מכל המאגרים הקטנים וטבעת ארצית שכבר יצאה לדרך. אנחנו בפרויקט חירום לייבוא גז נוזלי ואני מקווה שעד סוף השנה הזו הנושא הזה ייפתר. לגבי אחסנת הגז –גם כאן פשוט נרדמנו, לא יכול להיות שמאחסנים סולר ופחם לכמה שבועות ואין רזרבות של גז אפילו לא לשעה, יש יכולת לאחסן ליד תחנות הכוח, אין מקום בעולם שלא עושים את זה. אם מדינת ישראל תבנה את יכולותיה נכון במהפכת הגז נהפוך עצמאיים כמעט לחלוטין לאורך השנה בצורך שלנו ליבוא דלקים לצורך ייצור חשמל וזו מהפכה.
אני מקווה אפשר לראות את ההתחלה של העידן הזה במהלך השנה הבאה ועד אז אנחנו במשבר קשה מאוד כי הטלנו את כל יהבנו על הגז לפני שהייתה לנו יתירות פתאום אין לנו גז ואנחנו במשבר נוראי. אנו יכולים להגיע למצב של רזרבה של 300 מגה וואט אם הכל עובד וזה בלתי נסבל. חייבים לבנות על תבונתו של הצרכן. זה דבר מאוד חשוב. כל התוכניות האחרות מלוות את זה. אם הצרכן יהיה מספיק קשוב למה שיציבו בפניו ולמצב החשמל אני חושב שיהיה אפשר לעבור את הקיץ אבל זה יהיה הקיץ הכי קשה במציאות הישראלית שאפשר לזכור.
הגענו למסקנה שהטורבינות הניידות זה לא מה שיתן את הפתרון לקיץ. אני חושב שכן נכון שיהיו טורבינות ניידות בין 80-100 מגה וואט בחירום כי אנחנו מאוד פגיעים. לכל התל אביבים… במצב שנוצר עם המעט גז אין לנו ברירה אלא להשמיש מחדש את רידינג במזוט. זה עשה הרבה רעש אבל אין ברירה והיא תופעל. את היחידה הראשונה נפעיל בקרוב בהפעלות ניסוי. זה יתן 430 מגה וואט וזה יכול להיות כל ההבדל בקיץ.
הרפורמה הכרחית לחברת החשמל ומשק החשמל
מה שמסתמן כיום כנקודת תורפה הולכת וגדלה זה תחום ההולכה והחלוקה. אנחנו נערכים לתחרות בייצור עם יצרנים פרטיים ובתחום ההולכה מצטברים פערים ויהיה לנו מאוד קשה תקציבית כדי לפתח את ההולכה בעידן היצרניים הפרטיים בכל המדינה ובעיקר בדרום עם הפוטו-וולטאים והיח"פים. בחלוקה מצטברים פערים בחידוש קווים במיליארדים של שקלים. אין לנו ברירה אלא להשלים את הרפורמה ולא רק בחברת החשמל אלא במשק החשמל. בראש ובראשונה הוא במשק החשמל ובמרכזה התחרות בייצור והוצאת ניהול המערכת.
התחום השני הוא תחום השינוי הארגוני בחברת החשמל. חברת החשמל היא חברה מעולה ולמי שיש טענות לחברת החשמל חלקן הגדול הן טענות תדמיתיות. האנשים כאן הם עם מחויבות ותחושה של שליחות. חברה פרטית תפעל כמו שפעלה חברת החשמל בזמן השרפה בכרמל? עם זאת, חברת החשמל צריכה להתאים עצמה לאתגרי הניהול והשינוי המבני נדרש ולא יכול להישאר אותו דבר 20 או 30 שנה וכנגזרת מכך לשפר את האיתנות הפיננסית שלנו.
העוגן השלישי הוא האיתנות הפיננסית שלנו. חובות החשמל היום הם 63 מיליארד שקלים, זה מטורף. מתוכם 48 זה חובות פיננסים לבנקים והלוואות לגופים מוסדיים ואג"ח. אם הרפורמה תעשה יהיה אפשר לראות מתווה הולך ויורד תוך חמש שנים ל- 35 מיליארד שקל. בעידן של אחרי הרפורמה נוכל להגיע לכל מקום בעולם ולעשות ביזנס והיום לא מאפשרים לנו את זה ועושים את זה לא נעים לומר עם קומבינות.
העתיד – סיבים אופטיים, כבל תת ימי ותחנה גרעינית
ה-FTTH הפרוייקט של הסיבים האופטיים עד הבית זה פרויקט לאומי שמקפיץ בכמה עידנים מבחינת תשתיות התקשורת שלה. אין לבזק אפשרות להגיע לרמות האלו. אנחנו נגיע תוך כמה שבועות לפרויקט הזה. אנחנו בודקים היתכנות פיננסית להעברת קו חשמל תת ימי ולהתחבר לגריד האירופאי וזה בידנו. אנחנו מדברים על יכולת של 2000 מגה-וואט. זה טיבו של מהלך קצת חזוני שכולם קצת מחייכים ואח"כ אין מקום על הקרונות.
אני חושב שאחד האמצעים ליצור יתירות אסטרטגית נדרשת באיזון בין סוגי הדלקים השונים ומדינת ישראל תידרש לזה מה שיוריד את הגז הטבעי ל 70%, זה תחילתו של פיתוח תחנה גרעיני. יש צורך כזה והוא אפשרי. יש צורך לשת"פ בין מדינות אבל אם אתן שואלים אותי אם זה יקרה, זה יקרה ואנחנו נערכים לזה. כתבנו תוכנית לאוניברסיטאות בארץ שיעשו התמחות בהנדסת גרעין."
אמיל קויפמן, יו"ר התאגדות מהנדסי החשמל:
"לא יכול להיות שתהיה מערכת ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם רגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל. ההתאגדות כוללת 2600 חברים וכ- 200 ד"ר ופרופסורים. כחלק מארגון euroel. בתחרות הסטודנטים שנערכה באירופה מתוך 6 קבוצות שהגיעו לגמר, שתי קבוצות הגיעו מישראל, אחת מהמכון הטכנולוגי חולון ואחת מאוניברסיטת בן גוריון וזה מאוד מכובד."