איתי שטרןועדת צמח – הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. מפגש ציבורי מטעם הוועדה נערך היום (ג') בכפר המכביה, בו הצגו עמדות החברות והארגונים למסקנות דוח הביניים של הוועדה.
ועדת צמח לגז טבעי "הפרויקט האזרחי הישראלי החשוב ביותר בהיסטוריה שלנו"
ועדת צמח – הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. מפגש ציבורי מטעם הוועדה נערך היום (ג') בכפר המכביה, בו הצגו עמדות החברות והארגונים למסקנות דוח הביניים של הוועדה.
את המפגש פתחו ד"ר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים. שאול צמח – מנכ"ל משרד האנרגיה והמים ויו“ר הוועדה. פרופ‘ יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ושוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי, בהמשך הציגו את עמדתם דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים ואורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז באיגוד לשכות המסחר ונציגי ציבור רבים נוספים.
שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר הועדה
הפרויקט של הגז הטבעי הוא כנראה הפרויקט האזרחי הישראלי החשוב ביותר בהיסטוריה שלנו. גם מבחינה כלכלית וגם באשר לחוסן הלאומי. השימוש של המשק ושל החברה הישראלית בגז הוא אדיר ולכן חייבים לקבל כאן בוועדה החלטה מושכלת. יש כאן בכנס מגוון דעות שסותרות אחת את השנייה והרבה גורמים שמעוניינים בגז המדובר. שמנו לעצמנו חובה לנהל את הועדה באופן השקוף ביותר כדי לבחון את הדברים, בתקווה שיבואו גורמים חיצוניים ויאירו את עינינו. בדקנו גם את הנסיון העולמי אבל אין פה איזה ספר הדרכה של 'איך מפתחים במשק גז מנקודת ההתחלה'. התהליך הוא תמיד אבולוציוני. באשר לסוגיות הייצוא, זה תהליך ייחודי ויחד עם זה חשיבותו קריטית. כולנו קוראים את הפרשנויות הכלכליות של הזמן האחרון וודאי שתהיה לזה השלכה על עניין הגז. ייתכן שנוכל לנצל את פיתוח משק בגז ככלי לצמיחה ופיתוח במשק הישראלי דווקא כשבמרבית העולם יש נסיגה כלכלית.
יוג'ין קנדל, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה
הקמת הועדה הזו היא צעד מאד חשוב מעצם כך שמדובר בשיח שמעורבים בו הרבה מאד אנשים וגורמים שונים. יש לנו מספר מטרות: הבטחה של אספקת גז ל-25 שנים לפחות, הבטחה של מחירים על ידי הגברת תחרות, ופיתוח שדות שגם הוא תלוי נגזרת של הגברת התחרות. יש לנו פה את הציבור הישראלי על שני כובעיו. מצד אחד, כצרכן ומצד שני כבעלים. צריך לחבוש את שני הכובעים האלו כל הזמן אבל הבאלאנס הוא באלאנס קשה. בועדה מיוצגים כל הרגולטורים ולכל אחד יש מטרה. בהשוואה לאפיית עוגה זה כמו שאדם אחד ירצה את העוגה נורא יפה, השנייה ירצה אותה פרווה והשלישי ירצה אותה דיאטטית. הבעיה היא שלאף אחד את אין את הנסיון בשביל אפיית העוגה הספציפית. אז זה נכון שחייבים להתקדם אבל צריכים גם להיות ענווים וללמוד מהנסיון בעולם. יש 2 שאלות מרכזיות על הפרק: האם אנחנו מוכנים לתת את הגז שלנו לייצוא? התשובה לכך, לדעתי, חיובית. אחרת לא יהיה פה פיתוח של מאגרים וכל הנושא של הגז יוזנח. שאלה שנייה היא איך מאפשרים את הייצוא? בשביל זה צריך להביא קונדיטור שמבין בפיתוח והקמה בדגש על ייצוא וניהול מלאים. זה אומר שהתשובה לשאלה הזו די פשוטה: צריכים ליצור תנאים לכך שהקונדיטור יבוא.
דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים
הרגולציה שמתערבת בתנאים המסחריים חיונית ביותר. אנחנו נמצאים בצומת דרכים חשובה שאם לא נפעיל בה רגולציה ראויה על השוק נייצר בכיה לדורות. אנחנו עושים את כל המאמצים לקחת בחשבון את כל האינטרסים הרלוונטיים שיכולים לקדם את התחרות. צריך להבין שבלי תחרות אנחנו עלולים להיוותר עם מונופול ושתחרות היא לא סיסמא בלבד. היא מובילה למחיר ראוי. פיקוח על המחיר, לעומת זאת, הוא בעייתי ומייצר פתרון נחות. המחיר המפוקח עלול להיות גבוה מדי . באשר למתקן ה-LNG (מתקן להנזלת גז) צריך להבין שמדובר במוצרים הנדסיים מורכבים מאד שלוקח 7-10 שנים בכדי לפתח ולבנות. אין פה מטה קסמים. זה לא יקרה יותר מהר. זו גם הסיבה שצריך לדבר על הסוגיה הזו בפתיחות. לא לייצר אשליות.
אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז באיגוד לשכות המסחר
למדינת ישראל דרושה בתקופה זו מנהיגות אמיתית, שתקדם את המשימה הלאומית של פיתוח תעשיית הנפט והגז הישראלית, תאפשר למדינה לבסס את מעמדה הגיאו-פוליטי ולהגיע לעצמאות אנרגטית. על המדינה להפוך לשחקן מרכזי בזירה הבינלאומית. לשם כך, על הרגולטור לקדם במהירות את ייצוא הגז, אשר ימשוך משקיעים זרים שיביאו כסף חדש למשק הישראלי. כמו כן, דרושות ערבויות מדינה להקמתם של פרויקטי תשתיות ההולכה לישראל ומישראל ועידוד השקעה מוסדית לטווח ארוך בחברות הגז והנפט.