ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח"כ כרמל שאמה הכהן התכנסה היום (ב') בשעה 11:45 לדיון חירום בנושא בצורת החשמל. יו"ר הועדה, ח"כ שאמה הכהן הודיע בשבוע שעבר על כינס דיון חירום של הועדה בעקבות הודעת חברת החשמל על מצב "כתום" והיתכנות להפסקות חשמל יזומות. לישיבה זומנו, בין היתר, שר האנרגיה והמים ושר האוצר אשר נעדרו מהישיבה.

יו"ר ועדת הכלכלה "במשק החשמל משחקים בעתידה של מדינת ישראל"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח"כ כרמל שאמה הכהן התכנסה היום (ב') בשעה 11:45 לדיון חירום בנושא בצורת החשמל. יו"ר הועדה, ח"כ שאמה הכהן הודיע בשבוע שעבר על כינוס דיון חירום של הועדה בעקבות הודעת חברת החשמל על מצב "כתום" והיתכנות להפסקות חשמל יזומות. לישיבה זומנו, בין היתר, שר האנרגיה והמים ושר האוצר אשר נעדרו מהישיבה.

השתתפו: משרד האנרגיה והמים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, חברת החשמל, משרד הבריאות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה , משרד התיירות, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, התאחדות המלונות, איגוד בתי חולים, ארגוני צרכנים, התאחדות התעשיינים, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת.

כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה

אזרחי ישראל מרגישים את המצוקה של משק החשמל. רצינו לשמוע סקירה על המצב כרגע ועל המצב בשבוע האחרון ומה צופן העתיד הקרוב ומה ניתן בשלב הזה לעשות כדי להקל על צרכני החשמל והמשק.

אלי גליקמן, מנכ"ל חברת חשמל

רזרבת החשמל נמוכה יחסית לישראל ולעולם ואנו פועלים בשקיפות לגבי הרזרבה הנמוכה. בעזרת התגייסות ואיחוד כוחות אפשר לעבור את הקיץ גם בלי הפסקות חשמל. חשמל לא ניתן לאגירה ולכן נוצרת בעיות. בעייה נוספת היא שישראל היא אי חשמלי – לא יכולים לקבל חשמל ממדינות שכנות. אנחנו עובדים על תכנון והנחת כבל תת קרקעי מקפריסין שיעזור מאוד במצבי קיצון.

ביום חמישי האחרון, הודענו על אפשרויות לחוסר חשמל. שעתיים אחר כך הייתה תקלה באתר רוטנברג, יחידה של 575 מגה וואט. היינו יכולים להגיע למצב חירום בדומה לקפריסין. המערכת עשתה השלת עומס ותוך 25 דקות חזר החשמל לצרכנים. אין קשר לחלוטין בין הפסקת חשמל ברוטנברג להפסקות החשמל המאולצות.

אתמול כבר חסך הציבור 250 מגה וואט. הסטת העומסים משעות העומס – אז נגיע למצב שיקל על המשק ונוכל לעבור את הקיץ הזה בשלום. חברת החשמל עובדת ברגעים אלו על תקלות. אתמול ביקרתי בחדרה שם הייתה פריצת קיטור באחד הצינורות – התקלה נמצאת בשורה החמישית של הצינורות. עובדי חברת החשמל עובדים יום ולילה בגובה של 15 קומות בתנאים מאוד קשים כדי שיהיו לנו מזגנים. לא ניתן לאתר אותה באמצעים אלקטרוניים.

סדר העדיפויות בניתוקים – בהתאם להנחיות עם משרד האנרגיה- לחח"י יש נסיון בעניין הזה. ההחלטה היא שוויונית ואין אזור אחד בארץ שיש לו עדיפות. אם אנחנו נותנים עדיפות לבתי חולים אז גם אלו שגרים ליד בית החולים יהנו מהעובדה שלא ינותקו. לא נעצור מערכות ביוב או גז או תשתיות חשמל. רוצה להדגיש שגם הפסקות חשמל הם יהיו לשעה.

בנושאים בהם יש מחלוקות צריך לאגד את כל הגורמים בדבר ולקבל החלטות. דיון כזה צריך להיות בפורום ממשלתי. הבעיה עם המדינה – כשהיא רוצה היא הבעלים שלנו וכשהיא לא רוצה היא לא הבעלים שלנו.

יהודה ניב, ראש מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים

אנו נמצאים עכשיו בסופה של תקופה של היתדרדרות בנושא של תחנות כוח. החזיקו אותנו כל מיני תוכניות חירום. מדברים על תחנת כוח באשקלון כבר מ-2001 והיא עוד לא עברה לשולחן התכנונים. יש תחנות כוח פרטיות שמוקמות במישור רותם ובאשקלון. זה מייצר בין 10 ל-12 אחוז מסך התצרוכת. יש עוד תחנות קטנות ויש גם תחנות עצמאיות שלא קשורות ישירות לחברת החשמל. אנחנו מקווים שגם התחנה באשקלון תצא מהכוח אל הפועל. היא חשובה מאד מהצד של ביטחון אסטרטגי.

קידום התחנה נגרר במוסדות התכנון- היות ומדובר בתחנה פחמית. בשלב מסוים רצינו להפעיל אותה בגז טבעי עם אופציה לפחם. במקרה של מחסור בגז טבעי אפשר יהיה להפעיל אותה בפחם. בסופו של דבר אם התחנה באשקלון הייתה קיימת היום אז היו נחסכים בין 2 ל-3 מיליארד דולר בשנה. זה היה מצדיק את הבנייה של התחנה כבר 3 פעמים.

כרגע אנחנו מוכים במחסור של גז טבעי – בעקבות הפסקת הגז המצרי ובמקביל היה ניצול יתר של מאגר ים תטיס המדולדל, יש לנו תוספת קטנה של גז טבעי ממאגר "נעה". נדרשנו להכנס לשימוש בדלקים חלופיים (סולר ומזוט) – יקרים, מזהמים ותלויים באמצעי שינוע בעייתיים. דרשנו בקיץ 2010 להקים את תחנת הכוח אלון תבור – אבל זה לא קרה אז אין לנו 250 מגה וואט. הייתה ועדה שנקראה ועדת תשעים הימים והיא החליטה שלא יתקיים מחסור ולכן לא הוקמה התחנה באלון תבור.

באוגוסט 2008 קבע פואד בן אליעזר את תוכנית החירום של מערכת החשמל. הקימו בפחות משנתיים תחנת כוח. עוד אחת נוצרה בשנתיים וחודש והשלישית הוקמה בסוף 2010. הסיכוי לסיים את אלון תבור היה טוב אם היו לנו שנתיים אבל לא היה לנו. בחצי השנה האחרונה עבדנו במשרד האנרגיה כדי לנסות איכשהו להגדיל את יכולת הייצור של הקיץ הזה. דחפנו ליצירת מערכת בה הגז יינתן לחברות החשמל הפרטיות כדי שאלו יוכלו לייצר חשמל עצמאית וחסכנו 200 מגה וואט.

עד סוף העשור נגיע ליחס של כ-20 אחוז רזרבות. אין דרך לכפות על יזמים לבנות את התחנות ואם יהיו בעיות הם יכולים לסגת מהבנייה הזו. 10% רזרבה זה מקום נמוך מאד שאפשר לסבול אותו. אנחנו צריכים להיות במקום של 17 עד 20 אחוז. אני צופה שנגיע לשם בסביבות 2015 או ב-2016. תלוי מתי בדיוק "דליה" תקום. בסוף העשור נהיה בסדר אבל עד אז יש דרך לא פשוטה לעבור.

אמיר אדרי, מנהל אגף בכיר, תכנון ופיתוח מדיניות, אגף תקציבים במשרד האוצר

יש מספר סיבות למצב הנוכחי: היעדר הגז. התחנות נהרסות ומתקלקלות ומעבר לזה גם תחנות אחרות שצריכות לעבוד במלוא הכוח – התחנות הפחמיות, מגיעות לשחיקה גדולה. מי שהיה אמון על הזרמת הגז הוא משרד האנרגיה. תמר היו אמורים להתחבר לארץ. אין קשר בין שישינסקי לעיכוב של החיבור לתמר. בנושא אלון תבור- אנחנו כמשרד האוצר הכנו עבודה לרמות הרזרבה הנדרשות לשנת 2013 והגשנו את זה לישיבת הממשלה. להבנתנו לשנת 2013 לא היה צורך לעוד הקמת תחנה. אנחנו מנסים לייצר שוק תחרותי.

משרד האוצר צופה לשנת 2013 10 אחוז של רזרבות. מעבר לזה, אם מסתכלים במבט כללי הכנסנו יצרני חשמל פרטיים וקידמנו חוק להתייעלות אנרגטית וגם מגדיל את הרזרבה הנדרשת. התחנה הפחמית שתוכננה לעבוד על גם על גז עולה 8 מיליארדי שקלים ואם היא תשתמש בגז טבעי השימוש בה יהיה מועט. היא אולי תעבוד 2500 שעות בשנה. אם משרד האנרגיה היה רוצה ליצור מצב של פיזור סיכונים הוא היה הולך איתנו.

אורית פרקש הכהן, יו"ר רשות החשמל

שני היבטים – הסדרים למשק ולחברה כדי להתמודד עם המשבר: עשרת החודשים האחרונים הוקדשו לטובת תמריצים לייצור חשמל יותר יעיל. משיחה שהייתה לי הבוקר עם אנשי חח"י נראה שיש שינוי לטובה בעקבותיהם. בלי להרחיב על ההסדרים, רשות החשמל קבעה 10 הסדרות הנותנות מענה ל-600 מגה למחסור.

הצרכנים מממנים את החשמל שהם צורכים. הצרכן אינו אמור לממן מראש את החשמל שהוא צורך. רשות החשמל החליטה על מימון מראש לתחנות הקיטוריות, וזה בא כמענה לתוספות קיטוריות שאמורות להיות מוכנות לקיץ.

ח"כ ישראל אייכלר, אגודת ישראל

מאז רוטנברג לא שמענו על ייצור חשמל בעזרת גנרטורים. 15-16 מיליארד שקלים הפסדנו בגלל העיכוב בתחנה הפחמית באשקלון ועוד 10 מיליארד בגלל תמר. מדובר על הקופה של כולם והאזרח משלם על מחדלי השלטון!! אף אחד לא אוהב את האוצר, אך יש עוד גורמים שהביאו לעיכובים.. אם מאגר תמר לא מחובר בגלל שישינסקי או בעיות התנגדויות. היום אפשר לעשות את זה. למה לחכות עד 2018?

שמעתי שחוב הרשות הפלסטינאית לחברת החשמל הוא 600 מיליון, אני לא מדבר על ניתוק, אני מדבר על תביעת החוב. אם כולנו לא נשלם, תוך כמה חודשים מנתקים לנו את החשמל. היקף ההפסדים שנוצרו עומדים יחד על 20 ל- 30 מיליארד. מדובר במחדלי שלטון. אף אחד לא אוהב את האוצר אבל פה יש הרבה גורמים מעבר לאוצר. ברגע שאידיאולגיה (ירוקה) מעכבת שתי תחנות כוח – צריך למצוא את דרך האמצע.

ח"כ יואל חסון, קדימה

זו לא פעם ראשונה שחברת החשמל מתריעה על מחסור ברזרבות. התרענו על זה יותר מפעם אחת בעבר. הכתובת היא הרבה יותר קרובה ויותר פשוטה: דרך החור של הגרוש. נכנסו גורמים באוצר לתוך תחום מקצועי והסתכלו עליו רק מזווית כלכלית. האחריות היא של הממשלה ובנושאים מקצועיים העמדה המקצועית צריכה לקבוע. אני מתנגד באופן עקרוני שבסוגיות מקצועיות – ההחלטות יתקבלו רק על ידי גורמים באוצר. מדינת ישראל מחוייבת לספק חשמל לציבור וזאת אחריות של המדינה ושל הרשות ואם זה לא קרה – זה מחדל שהאוצר אשם בו.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

אין תכנון ארוך טווח אלא תכנון בדרך משבר. לא מאפשרים היום לייצר סולארי, גם המכסה המיוחדת לקיץ נעצרת בטופס 4. מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה מי טועה – העולם המערבי שמתכנן את משק החשמל עד 2050, או אנחנו שמתכננים מהיום למחר? אין תוכנית אב למשק האנרגיה וכולנו סובלים. יש להקים צוות בחינה מקצועי למה העולם מתקדם לסולארי ואנחנו נתקעים.

כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה

אני לא רוצה לעסוק בעבר אלא בעתיד, כי יש ויכוח גדול על העבר… האמירות של מנכ"ל חברת החשמל חשובות. אפשר לעבור את הקיץ בשלום בלי השלות והפסקות קיצוניות. אך ללא הכרעה אמיתית ברמת הממשלה לגבי יצירת מקורות חשמל עתידיים – אנחנו משחקים בעתיד הכלכלי וחוסנה של מדינת ישראל.

בכל מצב של כשל שהמדינה עשויה להיקלע אליו, על משרד האנרגיה לתת את הדין. הועדה רשמה לעצמה את התחייבות מנהל החשמל לפרסום שקוף של קריטריונים לניתוקים.