איתי שטרןדורון לוי, מנכ"ל גלטן, אופטימי לגבי יצירת דלק ירוק מצמח הג'אטרופהעם מאות אלפי דונמים בגאנה וביקוש ער מאירופה, יש לו יותר מסיבה אחת לחייך
ראיון עם דורון לוי, מנכ"ל גלטן "נוכל לייצר 10% מהסולר של ישראל"
"פריצת דרך" ו"צמח פלאי" היו רק שניים מהתיאורים שהוצמדו לצמח הג'אטרופה באמצע העשור הקודם. הבשורה, כך הסתמן, תביא לעולם צמח חדש ממנו ניתן יהיה להפיק דלק ביולוגי. השמחה הייתה כפולה: גם צמח שאינו מיועד למאכל אדם (דוגמת תירס וסויה שיצרו בעיית רעב עולמית כשהפכו לאתנול) וגם כזה שניתן לגדל באזורים נידחים שלא ייתפסו שטחי חקלאות.
דורון לוי, מנכ"ל גלטן, זיהה את הפוטנציאל של הצמח המסקרן כבר ב-2006 ויצא לחקור אותו לעומק. כיום, כמעט 7 שנים אחרי, הוא מחזיק בשטחים של מאות אלפי דונמים בגאנה שבאפריקה, בהם הוא עתיד לגדל את הצמח. "לגדל את הדלק על העצים" הפך להיות המוטו של לוי. מוטו, שעם קצת מזל והרבה חזון (שקיים זה מכבר) יעשה פלאים לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים.
"הכל התחיל כאשר ראינו איך באירופה מאמצים את אמנת קיוטו ובדרך זו מייצרים שוק אלטרנטיבי לדלקי מאובנים" מסביר לוי את התמריץ שקיבל בתחילת המסע "ראיתי כאן שילוב של ירוק ועסקי- בד בבד. זו הייתה פתיחה של שוק רציני מאד וזה הרי הדם שכל מוצר מתחיל זקוק לו".
בהמשך הגיעו שלל ניסויים שהוכיחו לעולם כי הדלק הביולוגי מתוצרתה של הג'אטרופה יכול להניע מטוסים ורכבים. חברת התעופה "אייר ניו זילנד" הטיסה במשך שעתיים מטוס שתודלק בתמהיל של 50% דלק ביודיזל וגם חברת "מרצדס" ביצעה ניסויים שהראו תוצאות חיוביות. משם, ההתלהבות העולמית הלכה וגדלה. הסיבה לכך, מסביר לוי היא כי "כשמדברים על רכב מדברים בעיקר על רגש ואסוציאציות. להיכנס לתחום של הביו דלקים מאפשר לאדם לצרוך כפי שהוא רוצה לצרוך. אין לו צורך לשינוי במנוע. רוב יצרני הרכב כבר הודיעו שניתן יהיה להשתמש ב-20% ביודיזל שלנו ברכבים וזאת בניגוד לאתנול שדורש שינוי משמעותי במנוע".
אבל רגע לפני שאנחנו קופצים לתחנות הדלק ולמכוניות המונעות בדלקים ירוקים, נחזור אחורה בזמן. לוי, שראה כי באירופה מתכוונים בכל הרצינות לתוכנית 20/20 במסגרתה 20 אחוז מתצרוכת האנרגיה תבוסס על אנרגיות "נקיות", הבין שיש לו כאן הזדמנות מרשימה. "יצאתי בחיפוש אחר החומר ומצאתי צמח בן מליוני שנים, עתיר חלבון ועתיר שומנים. לאחר שבחנתי אותו, הצטרף אליי ד"ר שלמה יונס ויצרנו מודל שמתרכז בצמח עצמו. פיתחנו מאגר ידע מעמיק והחלטנו להתמקד באדמות גדולות מאד שלא מיועדות לשימוש חקלאות מזון. החלטנו לפתח ריאות ירוקות במדבר האפריקאי ולמעשה, לגדל את הדלק על העצים".
לאחר התחקיר המדוקדק נבחרה גאנה לטובת שטחי הגידול. "אחרי 4 שנים יישמנו את כל התאוריות שכוללות טכנולוגיה חקלאית ישראלית עם טכנולוגיות מסורתיות ממדינות אפריקה בכלל וגאנה בפרט. גם מבחינה אקלימית המצב בגאנה טוב לעין שיעור מאשר במקומות אחרים. כעת נמצאים בידי החברה מאות אלפי דונם. בשלב זה הם עדיין לא מעובדים. גם זה לא עניין של מה בכך. אנחנו מבקשים לשלוט בתהליך ללא סיכון כספי משקיעים".
אלא שלצד הרעיון האוטופי- כלכלי של לוי, הגיעו תוצאות ניסויים שדיווחו על כך שהג'אטרופה נכשלה במשימתה הגדולה והחשובה ביותר. ייצור אלטרנטיבי של דלק מצמח הג'אטרופה הסתמן כבעייתי בשל העובדה שזרעיו של הצמח, מהם מפיקים את השמן המיוחל, לא גדלו מספיק כאשר לא סופקו להם כמויות משקעים גדולות יחסית. בכך למעשה, היו מי שחרצו את דינו של הצמח בכל הקשור לגידול על אדמת שוליים שאינה מתאימה לחקלאות מסורתית, לפחות בכל הקשור להפקת דיזל. אלא שלוי, שכאמור חקר את התחום לעומקו, לא נבהל גם מבשורות אלו והקדים תרופה למכה. כשאני שואל אותו כיצד התמודדו עם הבעיות הללו, הוא משיב :"חלק גדול מהמטרות שלנו ב"גלטן" היו קשורות לשמירה על הקיימות לצד שימוש באנרגיה החדשה תוך פיקוח וייעוץ צמוד. כבר ב-2007 ראיתי כל מיני גורמים שנכנסים לתחום אבל הבנתי שהם מגיעים לא מוכנים. בניגוד אליהם יצרתי מודל שמבוסס על כלכלה צרופה המבוססת על הג'טרופה. הרעיון הזה שחקלאים יתחילו לאסוף את הזרעים ומהם נייצר אנרגיה – היה לא כלכלי וגם די מסוכן. הסיבה לכך היא חוסר היציבות. היום החקלאים יכולים להחליט לעבוד בשבילי ומחר הם יכולים לקבל הצעה טובה יותר מבחינתם ולעבור לעבוד בשביל מישהו אחר. חוץ מזה, גם מצד המסורת החקלאית של המקומיים יש עניין רציני כי אם אתה נותן להם גרעינים בכדי שהם יגדלו אותם עבורי, הרבה פעמים אתה משמיד להם שטחי גידול למזון. הייתה חברה גדולה שעשתה צעד כזה ויצרה נזק גדול לאזור ולתחום כולו".
איך התמודדתם עם הבעיה?
בגלל כל הסיבות האלו חכרנו שטחים גדולים מאד באזורים מאד ספציפיים עם כמות משקעים של 1200 מ"מ גשם בשנה שזה מצד אחד מספיק כדי לפתח את הזן באופן חיוני ומצד שני לא נופל על אדמות שניתן לגדל בהם תוצרת חקלאית למזון. אין ספק שכל אחד יכול לגדל את הג'טרופה. זה צמח בן מליוני שנים והוא יכול לצמוח גם ב-400 מ"מ גשם בשנה. מה שצריך להבין זה שבלי המודל הכלכלי שלנו שמתבסס על הצמח עצמו, אין בגידול הזה תועלת. אנחנו מדברים על צמח שגדל במקומות נידחים שמייצר שילוב של מתן עבודה למקומיים תוך שימוש במכניקה. ההשקעה מייצרת מצב של פיתוח אזורים נידחים ויצירת אנרגיה שתורמת לכדור הארץ. היא מפחיתה את דו תחמוצת הפחמן ב-2.3 לטון". .
בקרוב תצאו לגיוס הון, איפה אתם עומדים היום מבחינה מסחרית?
"נכון להיום אנחנו עומדים על סף תחילת ייצור מסיבי ומסחרי. חברות באירופה כמהות לקנייה של כל חומר הגלם שנייצר. עוד לפני שהתחלנו".
מה לגבי שוק הביו דיזל בארץ? הייתם מעוניינים להכנס אליו?
"היינו מאד שמחים שגם בארץ השוק הזה היה נפתח. התפקיד של הממשלה הוא לחוקק חוקים ותקנות מבלי לחשוש כמה זה יעלה. אני מוכן להתחייב ולהצהיר שעלות הביודיזל לא תעלה על מחיר הדלק הרגיל. אם וכאשר ייעשו תקנות כאלו, אני הראשון שייכנס עם זה לארץ כי השוק ממילא קיים. אנחנו בסה"כ אנשי עסקים אבל פה אנחנו נזקקים לחנך אנשי בירוקרטיה. כאיש עסקים אני אהיה מוכן להכנס לואקום שתייצר הממשלה. הדלק הירוק לא חייב להיות יקר יותר".
עד כמה תוכלו לייצר דלק ירוק במחיר תחרותי?
"אני מוכן להתחייב שאהיה רווחי גם כשעלות הדלק תעמוד על 45 דולר לחבית. בסופו של דבר הרי מדובר בעניין של קומודיטי. אפילו במחיר של 43 דולר אני אצליח להיות רווחי".
מה השאיפה הגדולה מבחינתכם?
"גלטן תשאף לייצר כ-10% מצריכת הסולר בישראל. זה אומר משהו כמו 200-250 אלף טון בשנה. אנחנו עוד נגיע לשם".