מצגת הכוללת את עיקרי מסקנות ועדת קנדל כפי שהוצגה לממשלה הגיעה לידי פורטל "תשתיות". כל הפרטים, בפנים

ועדת קנדל: 47.6 אג' לקוט"ש

לידי "תשתיות" הגיעה המצגת אותה הציגה ועדת קנדל  לממשלה. הדו"ח עצמו יוגש לעיון רק בשבוע הבא אך להלן מסקנותיו המשמעותיות: על פי קנדל, סה"כ התעריף לקוט"ש PV עומד על 47.6 אג' לקוט"ש כאשר חלוקת רכיבי התעריף היא כדלקמן: סעיף הדלקים המזכה כל קוט"ש ב-27.8 אג', מרכיב הסביבה המזכה כל קוט"ש ב-9.8 אג', סעיף ההון  המזכה כל קוט"ש ב-7.4 אג', וסעיף בטחון אנרגיה  המזכה כל קוט"ש ב-2.6 אג'. במקרה של מתקן PV קרוב לאזור צריכה, נוסף פרמטר של צמצום איבודים המזכה כל קוט"ש ב-3.5 אג' והתעריף מטפס ל51.1 אג'. במקרה של מתקן סולארי עם אמצעי אגירה, משולבים גם פרמטרים של הון אגירה ( המזכה כל קוט"ש ב-13.5 אג') וכן פרמטר של אגירה  המזכה כל קוט"ש ב-4.2 אג' וכך התעריף מגיע ל-65.3 אג' לקוט"ש. כל זה אינו תקף ל-2014 עת אין עדיין אגירה, וסעיף הדלקים עומד על 24.8 אג', כך שהתעריף ל-PV בשנת 2014 יעמוד על 44.8 אג'.

הועדה ערכה סימולציות עם חברת החשמל בכדי לבחון את כמות הדלקים שיחסכו בעתיד. על פי הנתונים והמתודולוגיה שנבנו הגיע הועדה למסקנה שיש לתת תגמול ליזם ע"פ שעת אספקת החשמל וכן לתמרץ מתקנים יעילים ויכולות אגירה. בנוסף הסיקה הועדה כי "מתקן המייצר כבר בשנת 2013 יחסוך 3 אגורות יותר לקוט"ש ממתקן זהה שייכנס ב 2014". נתון מעניין נוסף שגילתה הוועדה: ייצור סמוך לצריכה מצמצם עלויות הולכה ואיבודים – כימות התועלת (פרמייה של כ-3 אגורות לקוט"ש).

במסגרת החיפוש אחר חסכון בעלויות ההון, הועדה חישבה את השפעת שילוב האנרגיות המתחדשות על הצורך בבניית מתקנים קונבנציונליים. אחת המסקנות קובעת כי "החיסכון בהון יורד ככל שאמצעים דומים פועלים ברשת". בנוסף, העריכה הועדה את התועלת העודפת של מתקן הפעל/נתק (Dispatchable) "המאפשר למנהל הרשת גמישות בהפעלתו" בכ-17 אגורות. מעבר לכך, הועדה ממליצה על אשראי קיבולת (capacity credit) של 0.3 למתקן PV, כשלשיטת הועדה, "החיסכון יבוא לידי ביטוי רק בעוד מספר שנים בשל פיתוח יתר". קרי, בשנת 2013 , כל מגה וואט סולרי נוסף יחסוך צורך של 0.3 מחזור משולב או טורבינת גז בתכנית פיתוח משק החשמל. עם זאת, בגלל שכבר ניתנו הרבה רשיונות למחז"מים בשנים הקרובות, צמצום בנייה זה יחול רק קרוב לסוף העשור.

בנוגע לפליטות, הועדה עמלה על חישוב השפעת המזהמים וכן עלות גזי החממה על פי מחירם בשוק העולמי. מסקנת הועדה בנושא היא "החישוב מביא בחשבון כי התועלת הסביבתית של מתקנים אלו תפחת בשנים הבאות בשל הצפי לשילוב גז טבעי בהיקף רחב במערכת החשמל, והתקנת סולקנים ביחידות הייצור הפחמיות"

מתקנים היברדיים כנראה מציתים את הדמיון של ועדת קנדל, והועדה מציעה מתודלוגיה (שטרם פורסמה) "להסדרת מתקנים מסוג זה באמצעות פרמיה עבור התועלת (בסביבה ובטחון אנרגיה) המתקבלת מייצור באנרגיה מתחדשת, לצד מחיר החשמל שהמתקן מקבל באופן כללי".

אחת המסקנות המתבקשות מעבודת הועדה היא בנושא הבטחון האנרגטי. הועדה אכן מסיקה שמקורות מתחדשים מגוונים את מקורות האנרגיה "ומצמצמת החשיפה לתקלות באספקת דלקים". בנוסף מאמינה הועדה, ששילוב מתחדשות יסייע בייצוב תעריף החשמל. החישוב הכמותי של תועלת המתחדשות ברשת נעשה באמצעות השוואה לעלויות של תחנת קו-גנרציה (תצורה שנועדה לתת גיבוי במקרה של תקלה באספקת הדלק המרכזי של התחנה – לרוב גז טבעי) ושוקלל ביחס לשעות הפעילות של המתקן המגבה.

מסקנה (כמעט מתבקשת) נוספת, היא שהורדת העלויות תלויה גם ברגולציה ובירוקרטיה. ראשית – מתווה הלווה הבודד המכריח את היזם להעמיד 20% הון עצמי. הועדה גם מציעה לייסד מסלול ירוק ומהיר למתקנים קטנים, וכן להסדיר את נושא עלויות הקרקע והיטלי השבחה. אולם המסקנה המעניינת ביותר היא ההצעה להתחייב לרכישת חשמל לתקופה ארוכה מחיי המתקן. לדברי הועדה "לאחר עשרים שנים יוותרו מתקנים בעלי יכולת לייצר חשמל כמעט ללא עלות לתקופה של 5-10 שנים. התחייבות רכישה ארוכת טווח תוזיל את עלויות היצרנים והצרכנים כאחד, ותגביר וודאות לשניהם".

סיכום הועדה קובע שראשית יש צורך בתיאום בין הפיתוח של מתקני ייצור חשמל מסורתיים (גז, פחם וכו') ולמתקנים ממקורות מתחדשים "על מנת לוודא את האופטימיזציה ברמת הרשת". בנוסף, לדברי הועדה "יכולות אגירה, ניהול וחיזוי הינן קריטיות לניצול מיטבי של התועלות" וכמובן שגם תכנון מתאים ואף התאמת רשת ההולכה לכך.

הועדה כללה נציגים של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, משרד האנרגיה והמים, רשות החשמל, משרד האוצר, משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת. מטרת הועדה הייתה להעריך את התועלות הכלכליות ולמסד מדרג תעדוף בין אופני הייצור על בסיס כדאיותן הכלכלית תוך הערכת עלותן העודפת למשק. בנוסף, נדרשה הועדה להתחשב בתמרוץ התייעלות טכנולוגית וחדשנות, הצורך ביצירת ודאות ארוכת טווח במשק, השלמת הפערים לביצוע החלטת הממשלה באופן היעיל ביותר – זאת כיוון שעל פי הערכות (כולל של יהודה ניב, ראש מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים) המדינה לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. בנוסף הועדה נדרשה להכין מתודולוגיה המתאימה להערכת כל טכנולוגיה וכלי משלים להסדרת ה "Net Metering" המאפשרת לצרכנים לייצר חשמל במקום צריכתו מהרשת .