אהוד גונן, ראש המכון הישראלי לכימיה, מבהיר כי הגז הטבעי יכול להפוך למשאב שיפעל לפיתוח המשק, המדע, התעסוקה והחברה גם יחד. עכשיו נשאר לקוות שמסקנות ועדת צמח לא יעברו כפי שהן. טור דעה

מה יהפוך את ישראל למרכז עולמי בתחום תחליפי הנפט?

מאת: אהוד גונן

הגילויים האחרונים של מצבורי הגז הטבעי עשויים לשנות את פני הכלכלה הישראלית כולה ואת מעמדה הגיאו-פוליטי של המדינה בזירה הבינלאומית. גילויים אלו מציבים הזדמנויות חסרות תקדים לתעשייה בישראל, הנובעות מניצול הגז הטבעי לא רק כדלק, אלא, ובעיקר כבסיס לתעשיות עתירות טכנולוגיה.

מרבצי הגז הטבעי שהתגלו באגן המזרחי של הים התיכון הינם תגלית הגז הטבעי במים עמוקים הגדולה ביותר שהתגלתה בעולם בעשור האחרון. ככזו היא אטרקטיבית מאד במונחים גלובליים. חברות ענק רב לאומיות המתמחות בהפקת גז מקידוחי עומק ימיים מתמודדות יחד עם שותפות ישראליות על זכיונות ההפקה. הפקת הגז הינה פעילות סבוכה ויקרה הכוללת בניית אסדות, קידוח, הפקה, הובלה (אם בצינור או באוניות) כאשר המודל הכלכלי הוא שמימון האופרציה המורכבת והרווחים ממנה נעשים על ידי מכירתו של הגז בשווקים הבין לאומיים במחירי שוק (יצוא מישראל).

מהצד השני עומדת האפשרות לשימוש מקומי ישראלי בגז (במחירים או מכסות שיקבעו מראש על ידי הממשלה). בעבר, השימוש היחידי בגז טבעי היה שריפתו כדלק – וזה לא מעט – הגז יכול להחליף חלק מתוצרי הנפט המיובא לארץ לשימושים תעשייתיים ולתחבורה ואף להוזיל את מחירי המים המותפלים. אם זאת בעתיד ישתמשו בו כחומר גלם לייצור דלקים סינתטיים “ירוקים”, כגון מתאנול, DME ודלקים נוזליים אחרים, ניתן יהיה לייצר ממנו אמוניה ולהיפטר סוף סוף ממיכל האמוניה במפרץ חיפה, ניתן יהיה לייצר מונומרים לתעשיית הפלסטיקה, ועוד מוצרים רבים אחרים בעלי ערך.

גז טבעי הוא הרבה יותר מאנרגיה

כלל בסיסי בכלכלת משאבי טבע הינו שככול שהמדינה מוכרת את המשאב בשלב גבוהה יותר של עיבוד כך הערך המוסף למדינה גדל. ערך מוסף אינו רק תמלוגים או פדיון יצוא במונחים של דולרים, ערך מוסף הוא גם (ובעיקר) יצירת תעשייה יציבה שתמשיך להתקיים ולספק מקומות עבודה וליצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה הן כספית והן כלכלית (כגון מוצרי אנרגיה ידידותיים יותר לסביבה).

פיתוח תעשיית תחליפי דלקים עומדת גם בשורה אחת עם החלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל לא רק לשחרר את המשק הישראלי מן התלות בנפט אלה להפוך את ישראל למרכז עולמי בתחום תחליפי הנפט לתחבורה ולהשיג בכך מטרות סביבתיות כמו גם פוליטיות (מרבית הנפט בעולם מרוכז כידוע במדינות שאינן ידידותיות לישראל).

ועדת צמח לא מספקת אופק לתעשיית תחליפי הנפט 

מעניינת במיוחד ההתייחסות של סקטור התחבורה להתפתחויות אלו. נראה כי לפחות בעתיד הקרוב הרכב החשמלי נתקל בקשיי כניסה לשוק. השינויים האחרונים בחברת 'בטר פלייס' הינן דוגמא לכך אך הם אינם מיוחדים לה. מן הצד השני מכוניות היברידיות נראות על הכבישים וכן מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימית המונעות על ידי תחליפים דלקים שונים, תוספים, דלקים מהולים באתנול ועוד. סקטור התחבורה משלב הן רגולציה מקומית ותמיכות בשוק הדלק המקומי ומהצד השני יצרנים גלובליים. ספקיות הדלקים נמצאות בתווך כאשר הן צריכות להתאים את הדלקים לדרישות המקומיות מחד אך גם לדרישות יצרן הרכב מאידך וזאת על מנת שלא לפגוע באחריות היצרן. 

ועדת צמח ניסתה לאזן בין שני וקטורים אלו (יצוא ושימושים מקומיים) וקבעה אופק של 25 שנה לתהליך. על פי עמדת התעשייה הישראלית, שהחברה לכימיה שותפה לה, פיתוח תעשייה משמעותית בתחום טומנת בחובה השקעות של מספר שנים בציוד ובהון אנושי ולכן פרק הזמן הריאלי שמקציבה ועדת צמח ליהנות מפירות השקעה זו הינו פחות מ- 20 שנה, זהו פרק זמן שאינו מספקי על מנת לממן את ההשקעות הכבדות הנחוצות.

גז הטבעי הוא הרבה יותר מדלק. ניתן להפוך אותו לעשרות מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, הן ליצוא והן לשוק המקומי. לצורך כך נדרש חזון ואורך רוח. התעשייה הישראלית תעשה כבר את כל השאר. 

הזדמנות ליצירת אלפי מקומות עבודה במרכז ובפריפריה

מנתוני מחקר של המכון הישראלי לתכנון כלכלי, גוף בלתי תלוי שבדק את הנושא, עולה כי  בעוד שבמדינות מפותחות סדרי גודל של כ- 1/3 מצריכת הגז מיועדת ליצור חשמל והשאר לצרכים אחרים (תחבורה ותעשייה), הרי שבישראל 92% אחוז מן הגז הטבעי מיועד כיום ליצור חשמל. המשמעות הברורה מכך היא כי המשק הישראלי טרם חווה את השינוי המבני של יצירת תעשייה המבוססת על גז טבעי וכן פיתוח הצריכה של גז טבעי לתחומים נוספים כגון תחבורה.

השינוי המבני אינו נעצר שם, בישראל הידועה כ'אומת הסטארט-אפ' פועלות כבר כיום בתחום תחליפי הדלקים כ- 100 חברות הזנק לצד חברות מבוססות יותר. הפניית הגז לתעשייה יכולה להכפיל את מספר החברות העוסקות בתחום משמעותית ולהפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחום תחליפי הנפט כמו בסקטור חברות תקשורת או בתחום החברות ליצור ציוד ומיכשור רפואי.

הניסיון שנצבר במשרד התמ"ת מראה כי לחברות טכנולוגיה עילית מכפיל תעסוקה גבוה מאד. כלומר הן יוצרות מקומות תעסוקה רבים נוספים מחוץ למועסקים הישירים על ידן בשל היותן צרכניות גדולות של שירותים שונים. בניית אשכול או 'קלסטר' של חברות טכנולוגיה עילית בתחום תחליפי הדלקים בצמוד למרכז התעשיות הכימיות בנגב ובמפרץ חיפה יכולה לתרום רבות ליצירת מקומות תעסוקה בפריפריה.

הכותב הוא עורך הבלוג 'יחב"ל על הזמן' ובעבר הנספח המסחרי של משרד התמ"ת באוסטרליה