כרוניקה של מוות לא ידוע מראש: כך ייבשה ממשלת ישראל את התעשיה הסולארית

לבדה העלתה ובכוחות עצמה הורידה

מאת: אורית מרום אלבק

זה היה בדיוק לפני שלוש שנים וחצי, כשנסעתי לאילת לקבל את פניה של משלחת סימנס, שהגיעה מקצוות עולם לקיבוץ קטורה, לטקס החתימה על השקעותיה בישראל בתחום הסולארי. השקעה ראשונה מסוגה, בסדר גודל כזה, של חברת ענק בינלאומית בתחום הסולארי בישראל. הסתובבתי עם המשלחת בערבה, אשר באותם זמנים ממש נעשו בה מאמצים אדירים, למתג אותה כמרכז העולם בתחום האנרגיה המתחדשת. ראיתי את ראש המשלחת מסתובב ומתכנן את השקעותיו הנוספות באיזור. בתוכי הרגשתי גם אני גאווה, כמי שיזמה את המהלך על בסיס המדיניות האוהדת של ממשלת ישראל והרגולציה המיטיבה. 

כמה ימים אחרי, קבלתי טלפון מקרן אמריקאית שהחליטה גם היא להשקיע בתחום הסולארי בישראל. ולאחריה הגיעה למשרדנו חברה מצ'כיה, אשר שטחה בפניי את תוכניותיה הגרנדיוזיות להשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. בד בבד הוקמו חברות מכל הסוגים – קבלני הקמה, מתכננים, יועצים, יזמים, משקיעים, ועוד… אלו משכו אליהם את מיטב כוח האדם, שנפלט באותם זמנים משוק ההיטק שהיה אז בירידה. המון פעילות, הרבה עבודה וצבר השקעות מהארץ ומחו"ל בפתח. אפילו חברות הנדל"ן הגדולות מיהרו לפתח פעילות להשקעות באנרגיה מתחדשת. כל זה קרה כתוצאה ממדיניות אוהדת ומתמרצת של ממשלת ישראל. ישראל נראתה באותם ימים כאחת המדינות המבטיחות והאטרקטיביות בעולם להשקעות באנרגיה מתחדשת. כל אלו משכו אלינו עוד ועוד השקעות ועוד ועוד פעילות. רק שלוש שנים וחצי חלפו מאז והכול נראה כל כך אחרת. כאילו הכל היה לשווא. 

לפני כמה שבועות הודיעה סימנס על סגירת פעילותה בתחום. החברה הצ'כית מזמן כבר הדירה רגליה, הקרן האמריקאית העבירה את הפעילות שלה ליזמים מקומיים, ובלבד שתשתחרר ממחויבותיה לשוק המקומי. החברות הקטנות הפסיקו אט אט את פעילותן, החזקות שרדו אבל חייהן אינם קלים. 

אין ספק שגם לרשויות התחום הזה מהווה אתגר. אין לי גם ספק שגם הן רוצות שהדברים יתפתחו אבל הבירוקרטיה, הסחבת בקבלת ההחלטות, הזיגזג בהחלטות  ובתעריפים, כל אלו התישו, ממש כך, את הפעילים בתחום. משך הזמן לקבלת אישורים שונים הפך לאבן נגף. פיתוח פרויקט עומד על לא פחות משנתיים שלמות, שנתיים שבהן התחייבויות וכספים שוכבים ללא כל תכלית. ומעבר לכך, התקבלו שורה של החלטות ברשויות, שהעמיסו נטל כבד נוסף ובלתי סביר על היזמים. הוסיפו לכך את המינהל, שהחליט בדיעבד לגבות על הקרקע סכומם לא מבוטלים וללא פרופורציה. 

 אולי מה שרואים מכאן לא רואים משם. ואולם, אלו ורק אלו, הבריחו את מי שבא בהתלהבות גדולה, והותירו את אלו הנשארים לנהל את מלחמותיהם. על כך אני אומרת לבדה העלתה ובמו ידיה הורידה. אפילו אם לא לכך פללה.

הכותבת היא עורכת דין וכימאית, שותפה במשרד שבלת ושות' עורכי דין וראש מחלקת איכות סביבה, קלינטק ושינויי אקלים