עד כמה משתלם לבנות ירוק? למה בארץ אין לנו תקנים רלוונטיים ומה יש לנו ללמוד מאירופה? על שאלות אלו ועוד ענו מומחי הפאנל ""גישה הוליסטית – כלכלית לשימור אנרגיה במבנים" במסגרת כנס תשתיות להתייעלות מוסדית

בנייה ירוקה: חזון אוטופי או אתגר משתלם כלכלית?

"איפה הכסף? גישה הוליסטית – כלכלית לשימור אנרגיה במבנים" היה נושאו של פאנל שהתקיים במסגרת כנס תשתיות להתייעלות מוסדית ביום חמישי האחרון, בו השתתפו (מימין לשמאל בתמונה למעלה) מנחה הפאנל – דרור חביון, מנכ"ל משותף בחברת אנאסקו, אינג’ חיים גלנצר, מנכ”ל המכון לשמאות והנדסה,  יפית מישורי סבג, מנהלת ביה”ס לבנייה ירוקה, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, רונן עזורי, מנכ”ל עזורי אקו טאוור, מוטי דטלקרמר, מנהל תחום נדל”ן, BDO Consulting Group, וכפיר גולדהמר, סמנכ”ל שיווק מגן שמש. 

"כולם שואלים בכמה הבנייה הירוקה מייקרת את עלויות הדיור" פתחה מישורי סבג את הדיון "על פי נתונים בעולם, בממוצע, הבניה הירוקה יקרה יותר (אם בכלל) בין 1-3% והכל תלוי ברמת המבנה. בארץ אין מאגר נתונים, כיוון שהבניה הירוקה בחיתוליה. התאחדות בוני הארץ פרסמה דו"ח, ואנחנו במועצה נפרסם דו"ח בקרוב שיעזור להבין יותר טוב את עלויות הבנייה הירוקה. בדו"ח התאחדות בוני הארץ נלקחו השערות לבנייה בתקן 5281 – שם היקור נע בין 5-15%". 

על פי מישורי סבג, שאלת עלויות הבניה הירוקה מהווה מעין חסם בישראל והיא צופה שכאשר הסוגיה תתבהר, אנשים יפסיקו לחשוש. עם זאת היא מדגישה שיש לזכור את התועלות – הישירות והעקיפות במעבר לבנייה ירוקה. באופן ישיר נחסכים עלויות אנרגיה ומים, בריאות ואיכות חיים. ברמה הכללית יותר מופחת השימוש בפליטות ונחסכים משאבים רבים בהקשר של אנרגיה, מים ותשתיות. 

מוטי דטלקרמר, מנהל תחום נדל”ן, BDO Consulting Group, הצטרף לדבריה של מישורי סבג והבהיר כי התשואה על בניינים ירוקים עומדת על 12% (עבור בנייני משרדים ו- 8% על בנייני מגורים). "השאלה היא למה בישראל לא רואים באמת בנייה ירוקה מאסיבית או בלי תמריצים? אנחנו חושבים שהאתגר נובע מכך שאין הגדרה מסודרת לבנייה ירוקה, למרות שישראל משתפרת בכך. הנושא השני הוא חינוך הצרכנים. באירופה נוהגים בשתי שיטות של פתרונות – סובסידיות והקלות מס לבעלי בניינים ויזמים. הפתרון השני הוא הקלה לבעל הבית (בתים פרטיים),כאשר למעשה בעל הבית יכול לקבל עד 850 יורו לשנה במדינות כמו בלגיה. אם אני בעל מקבץ דירות, אני יכול גם לקבל הטבות מס. ככה מתגברים על הגדרות בעייתיות והתנהגות צרכנים".

רונן עזורי, מנכ"ל אקו טאוור סיפר על הבניין הירוק שהקים לפני כשנה וחצי. "אנחנו אוספים נתונים ברמה יומית המנטרת את איכות חייו של הדייר וההכנסה שלנו. ecowiz, חברת הייעוץ שהקמנו, נולדה מתוך דרישת שוק לתת מענה לבעלי עניין המעוניינים לקבל החלטות. כשהפניתי שאלות כלכליות בזמן המיזם, לא היה מי שיענה לי", אמר עזורי והוסיף כי  רוב המדינות באירופה מובילות בהרבה על ישראל ברמה הרגולטורית. "כל הצורך והרצון שלנו היה להציב בניין יעיל אנרגטית שאני אוכל להציע לכל דייר עתידי הנחה של 35-40% מחשבון החשמל שלו, תוך שיפור החיים של כל הצוות המגיע לבניין. מתוך כך נולדה ecowiz – לתת את התשובות למעוניינים ללכת בדרכנו. צרכן לא צריך לעשות תחקיר מעמיק בפני עצמו לגבי עלויות אנרגיה בבניין X לעומת בניין Y. המטרה שלנו היא לדעת כמה תוציא על תשתיות ואנרגיה פר מטר רבוע". 

בהמשך עבר עזורי לדבר גם על מבני ציבור ואמר כי "במקרה של עיריות, שם יש הרבה בניינים, אני יכול להשוות בין כל הבניינים ולתת מענה היכן שהמצב קריטי יותר. המטרה של ecowiz היא להציע טכנולוגיות קיימות ולהיות מתווך המאפשר לארגון להתייעל".

חיים גלנצר, מנכ”ל המכון לשמאות והנדסה אמר כי "מבנים מהווים 40% מצריכת האנרגיה במשק. בנוסף לכך הם אחראיים ל-32% מהפליטות. מטרת הבנייה הירוקה היא להוריד את עלויות התפעול ולשפר את רמת החיים. ממחקרים שעשינו, גילינו שבנייה ירוקה מספקת החזר של פי שלוש לעומת העלויות הגבוהות שבפתיחת התהליך. יש להבדיל בין בניינים שקבלן בונה למכור לציבור, לעומת נכסים מניבים. בבתי דירות יש המון גרינוואש. נכון שיש תקנים מקומיים שאתה חייב לעמוד בהם על מנת לזכות בהיתר בנייה. אבל זהו איננו תקן מחייב, אינו ארצי. אני קורא לרשויות השלטון, במסגרת תיקון חוק המרפסות, זו ההזדמנות להכניס את תקן הבנייה הירוקה שיהיה תקן מחייב, כמו תקני כיבוי אש. יש מספיק כוח אדם (300-400 מלווי בניה ירוקה) שילוו את השוק". 

כפיר גולדהאמר, סמנכ"ל שיווק בחברת "מגן שמש" המספקת ציפויים לחלונות המונעים התחממות, שיתף ואמר כי "אם לכולנו היה את הכסף להשקיע בטכנולוגיות שאנחנו רואים בכנס של תשתיות, המצב היה אחר. אך אני לא פסימי. אנחנו מתמחים בנושא של מיגון וציפוי לחלונות. זה מתקשר לאתגר הוצאות האנרגיה על חימום וקירור. המטרה היא לשלב את המוצר שלנו במבנים בכדי להוריד ב-40% את רמת הצריכה. אנחנו לא מחליפים מערכות אלא משתמשים בזכוכית הקיימת ומצליחים לעצור 85% מהאינפרא אדום מחוץ לחדר. החזר ההשקעה שלנו עומד כיום על שנתיים בלבד".