מחירי החשמל המאמירים עתידים להקשות במיוחד על התעשייה הישראלית. ניהול אנרגיה במפעל ייצור יכול להפחית עד 15% מהעלויות, ללא השקעה נוספת בתשתית

תעשייה במשבר: על ניהול אנרגיה במפעל והדרך הבטוחה לחיסכון

כותב המאמר: ירון בן נון

העליות האחרונות במחירי החשמל שיסתכמו במרץ הקרוב ביותר מ 30%, קיבעו את הוצאות האנרגיה במפעלי תעשייה רבים במקום השלישי לאחר תשומות חומרי הגלם ושכר העובדים. תעשיינים רבים מחכים להשלמת תשתיות הגז ומקווים שמחירי החשמל ירדו אולם כל מי שמצוי בפרטים מעיד כי הסיכוי לכך שואף לאפס. חברת חשמל ספגה בשנים האחרונות הפסדים כבדים, (בין השאר כתוצאה משימוש בדלקים יקרים) והחוב שלה עומד על כ-70 מיליארד ש"ח.  במצב הנוכחי, כל שקל שיכנס לקופתה כתוצאה ממעבר לשימוש בגז, יעבור ישירות לכיסוי הריביות המפלצתיות של החוב הזה, ומיד אחר-כך לכיסוי החוב עצמו.

המצב הנוכחי מגביר מאוד את מצוקתו של סקטור התעשייה, שגם כך פועל בסביבת יבוא תחרותית, ותחת קושי אמיתי בהעלאת מחירים ללקוחותיו, אולם מתוך מצוקה זו, יותר ויותר מנהלי מפעלים מבצעים שינוי דרמטי באופן שבו הם התייחסו, עד היום, לחשבונות האנרגיה עליהם הם חותמים.

הוצאות האנרגיה בתעשייה: 4%-8% 

בישראל אלפי מפעלים. למעשה יותר מ 15,000 מפעלים ייצרניים מכלכלים את יסודות הכלכלה של ישראל. מתוכם, כ- 500 מפעלים משתייכים לקבוצה המובחרת הנקראת "מפעלי עוגן". (מפעל עוגן הוא כזה שמחזור המכירות שלו גבוה מ 100 מליון ש"ח בשנה).

כמה הנחות יסוד כלליות  שיכולות לעשות סדר בתמונה: המרווח התפעולי המקובל במפעלי תעשייה נע בין 4-8 אחוזים.  כלומר, אם נניח שמדובר במפעל עוגן שמחזור המכירה שלו הוא 100 מליון ש"ח בשנה, מדובר על כ- 6 מ' ש"ח בכל שנה. הוצאות האנרגיה משתנות מאוד מסוג ייצור אחד למשנהו, אולם מניסיוני, אני יכול להניח שהוצאה ממוצעת על אנרגיה של מפעל בתחום מזון ומשקאות, או פלסטיק תהיה פחות או יותר סביב אותם אחוזים. היינו 4-8%.

המשמעות ברורה: אם תצליח לחסוך 10% בהוצאות האנרגיה של מפעלך, תוכל להגדיל את הרווח התיפעולי ב10%. אז מה המשמעות של עלייה במחירי החשמל ביותר מ 30%? למפעלים רבים, המשמעות יכולה להיות צמצום הרווח בשיעור דומה. במפעלים פחות רווחיים, המשמעות עלולה להיות – סיכון היציבות הכלכלית של המפעל כולו.

הבלמים בדרך לחיסכון

נקודת האור בכל האמור לעיל היא שניהול אנרגיה אפקטיבי טומן בחובו חיסכון רב עבור מפעלים. כמה? מיד אגיע לכך, אבל קודם כדאי להבהיר מה הוא ניהול אנרגיה, ומה משמעות המילה "אפקטיבי", בהקשר זה.

במרבית המפעלים, מבצעים מנהלי התפעול ומנהלי הכספים חיתוכים חודשיים או רבעוניים על מנת להציג נתוני בסיס של עצימות אנרגטית. (עצימות אנרגטית הינה כמות האנרגיה המושקעת בכל טון תוצר גלם או לחילופין, כל יחידה אחרת של תפוקות הייצור). נתונים אלו נאספים ממוני צריכה ראשיים בד"כ ומחולקים בנתוני תפוקה המתקבלים ממערכות ניהול הייצור. נתונים אלו מוצגים להנהלה מדי חודש או רבעון והסיכוי שיוסקו מהם מסקנות אופרטיביות  הוא נמוך מאוד. למה? אני אתן כאן דוגמא פשוטה מעולם שמוכר לכולנו.

נגיד שהחלטתי לייעל ככל יכולתי את צריכת הדלק של הרכב שלי. כשאני ניגש למשימה אני יודע שיש שתי צורות בהן אוכל להפחית באופן משמעותי את צריכת הדלק: נהיגה חסכונית ושמירה על לחץ אוויר תקין בצמיגים. האמת היא שעל ידי שמירה על שני כללים אלו אוכל להפחית יותר מ 20% מצריכות הדלק שלי וזו עובדה. עכשיו, אני יכול לקבל על עצמי להכנס מדי שבועיים לתחנת דלק ולוודא לחץ תקין בצמיגים (צמיג סטנדרטי מאבד 2-3 PSI   מדי חודש). אבל, מה היא נהיגה חסכונית? ובכן, כאן נכנס אוסף של כללים שקיומם דורש ממני תשומת לב רציפה. המנעות מלחיצות מיותרות על הבלמים (עזיבת דוושת הגז במרחק גדול מספיק מנק' העצירה המתוכננת), המנעות מהאצות גסות, שמירה, ככל הניתן על מהירות שיוט קבועה ואופטימאלית (80 קמ"ש? 90 קמ"ש? 87.5 קמ"ש?).

עכשיו, נגיד שאני מקבל את נתוני צריכת הדלק שלי פעם בחודש, או אפילו פעם בשבוע. האם אוכל ללמוד באמת, כיצד לנהוג באופן חסכוני? לאיזו איכות של משוב זקוק אדם על מנת לשנות דפוסי התנהגות? לאיזו איכות של משוב זקוק אירגון עם 150 עובדים?

כמובן שמדובר בדוגמא מאוד בסיסית בהשוואה לעולם מפעלי הייצור על שלל מערכותיהם ואילוציהם. מה גם, שבחנו עד עכשיו את הנצילות התפעולית של הרכב מזווית אחת: ק"מ לליטר. אבל עוד לא בחנו שלל גורמים המשפיעים מאוד על התוצאה הסופית והיא: הוצאות הדלק שלי. כיוון שאם הייתי בוחן בקפידה את היעדים אליהם אני נוסע, האופן שבו אני מתכנן את נסיעותיי, היעילות התפעולית של השימוש ברכב עצמו, סביר להניח שהייתי מוצא עוד מרווח גדול בו אני יכול לתמרן. 

אבל כל אלו לא חשובים מספיק כשמדובר בהוצאה של 1500 ש"ח בחודש. לעומת זאת, אם ההוצאה שלי היא מליון ש"ח בחודש, יכול להיות ששווה לי להקדיש לכך תשומת לב ניהולית רבה קצת יותר. 

מערכת ניהול אנרגיה

ניהול אנרגיה במפעל ייצור יכול להפחית עד 15% מעלויות האנרגיה, זאת ללא השקעה בתשתית. (הכוונה, לפני שמחליטים להחליף צ'ילר, לעבור מסולר לגפ"מ, לשפץ את מדחס האוויר או לבצע חימום מקדים למי האוסמוזה במערכת הקיטור) 

היום, בניגוד לעבר, יש כלים יעודיים לניהול אנרגיה אפקטיבי במפעליי ייצור. הטובים שבהם מגיעים עם תמיכה והדרכה והנהגת שינוי תפיסה ניהולי מרצפת הייצור ועד להנהלה התפעולית. במאמר הבא שלי, אסקור כאן מקרי בוחן אמיתיים של מנהלי מפעלים שהחליטו, להכנס לעובי הקורה, להתכופף ולהרים את הכסף שמונח על רצפת הייצור שלהם. 

הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי בחברת "לייטאפ" שמערכת ניהול האנרגיה שלה מותקנת בעשרות מפעלים.