ויטנאם מתחדשת: כפרים מבודדים והרריים במיוחד הקימו תחנת כוח סולארית בעלת יכולת אגירה שמספקת את צרכי האנרגיה שלהם מבלי להתחבר לרשת הארצית
ויטנאם מציגה: כפרים מנותקים מהגריד זוכים לחשמל סולארי
אנרגיות מתחדשות שתופסות מקום מרכזי במדינות מתפתחות הופכת לעניין שכיח. כך למשל וייטנאם, שמתקשה לספק חשמל לכפרים המרוחקים והמבודדים מהרשת הארצית, תרה אחר פתרונות סולאריים. דוגמא להצלחה וייטנאמית ניתן לראות במחוז Hoa Binh שבצפון המדינה, מחוז המתאפיין בהיותו הררי ומרוחק. מתוך משאבי האנרגיה הנקיים הקיימים בו, מצאו מדענים שהאנרגיה הסולארית היא בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר. לפי בדיקות שנערכו , מתקיימים מדי שנה 1,545 שעות שמש, מספר גבוה יחסית בהשוואה למחוזות אחרים במדינה הטרופית.
לפי מחלקת התעשייה והמסחר של המחוז, עד 2011, 77 כפרים נותרו ללא חשמל באזור המחוז. הצפי הוא כי 31 כפרים יוותרו ללא חשמל מהרשת הארצית, זאת בשל שיעור ההשקעה הגבוה ותנאי השינוע הקשים. לכן, תקוות גדולות נתלו בטכנולוגיה חדשה שהגיעה מהאקדמיה הוייטנאמית למדע וטכנולוגיה שהמודל שלה יכול להיות מיושם בקנה מידה גדול בפתרון אפקטיבי לאספקת חשמל לאזורים מרוחקים.
מודל זה בא לידי ביטוי בפרויקט ניסיוני שמטרתו לבנות במחוז מנגנון ייצור חשמל עצמאי שישתמש בפאנלים סולאריים ומנועי דיזל באחד מכפרי המחוז. הכפר הנבחר ממוקם 10 קילומטרים ממרכז המחוז על שטח הררי, 800 מטרים מעל פני הים. המנגנון כולל שתי תחנות עצמאיות עם ניטור אוטומטי שמספקות חשמל לשתי שכונות המגורים בכפר. התחנה הראשונה מספקת חשמל ל-30 משקי בית, מרכז קהילתי ובית ספר לאחיות. התחנה השנייה מספקת חשמל ל-11 משקי בית.
לפי נתוני המחוז, החל מ-2011, כאשר המודל נכנס לפעולה, הוא סיפק חשמל ללא כל הפרעות. יחד עם זאת, המקומיים לא משתמשים בכמויות חשמל גדולות משום שהם עוזבים את הבית לעבודה ביום וחוזרים להשתמש בחשמל בערב. אם כן, סך החשמל שנצרך בתחנה הראשונה חושב כ-32% מהאנרגיה האצורה בבטריות, בזמן שבתחנה השנייה הנתון עומד על 36%. המדענים מצאו שהחשמל שסופק לא הופרע אפילו במהלך 20 ימים רצופים של גשם. הבטריות הוטענו בימי שמש כאשר לפאנלים הסולאריים יש נצילות גבוהה. שעתיים או שלוש שעות בלבד של שמש יכולות להטעין את הבטריות במלואן.
מאחר והתחנות פועלות עם יחידות של טיימר, העובדים בהן יכולים לווסת את פעילות התחנה באופן גמיש. הם יכולים להפעיל ולכבות את הציוד, לצפות בפעילות התחנות ממרחק, ללא הצורך להגיע פיזית לתחנות. בנוסף, האנרגיה שמיוצרת לא מזיקה לסביבה, לאור השימוש באנרגיה סולארית נקייה. השאלה היא כעת באיזה אופן תמנף וייטנאם את ההצלחה הכפרית הזו.