קרן ממשלתית לנושאי התייעלות אנרגטית, ביקורת רבה על רשות החשמל ביחס למונה נטו וחסמים במודל האסקו הם רק חלק מהנושאים שעלו במסגרת הפאנל המסכם של כנס "אנרגיית העתיד" ה-4 מבית תשתיות

 סיכום פאנל "יוצאים לעולם אנרגטי חדש, מציאות או חלום"

בתמונה: משתתפי הפאנל המסכם של כנס אנרגיית העתיד ה-4 מבית תשתיות. צילום: עידן גור

 "יוצאים לעולם אנרגטי חדש, מציאות או חלום". זה היה שמו של הפאנל המסכם בכנס אנרגיית העתיד ה-4 של פורטל תשתיות. במהלך הפאנל נידונו סוגיות בוערות שעל סדר היום בעניין הסדרת מונה נטו והבעיות שהיא מכילה, נכון לימים אלו. לצד סוגיה זו עלו לדיון תקציבי המדינה לתחומי ההתייעלות וכן התמודדות היזמים והיבואנים בתחום הסולארי לנוכח אתגרי התקופה. 

דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל תקף את רשות החשמל ביחס להסדרת מונה נטו ואמר  "איך יכול להיות שמבחינת מימון החלטתם לתקוע את הענף הסולארי ולהעביר אותו לתחום ההתייעלות? איך יכול להיות שבישראל יש קנס על ייצור סולארי . בכל מדינות העולם, עוד לא נתקלתי בדבר כזה. כיזם סולארי,  אתה מוריד את מחיר התעו"ז, מוריד את רמת הזיהום ובסוף אתה מקבל קנס שגם הוא עשוי להשתנות.  בסופו של יום מונה נטו יגיע לישראל כמו שהטוויטר יגיע לאיראן. יש פה כוחות שוק שישפיעו וזה יקרה אבל צריך להבין שיש פה החלטות לא נבונות שהתקבלו. אפשר לציין בהקשר הזה את המכסה השלישית והרביעית, שבעיניים מקצועיות וניהוליות, היו כישלון גמור. מישהו צריך להתעורר ולבחון את הדברים האלו. יש פה בעיה שהולכת לשכפל את עצמה ולי יש בעיה עם ארגון שלא לומד מטעויות. בפועל, שמים כל הזמן מקלות בגלגלים של השוק החופשי. המונה נטו הוא תינוק שנולד טרם זמנו ולא בצורה חכמה. בארה"ב , אגב, יש מנגנון מצוין שעובד כמו שצריך ויש שם הבטחות ברורות למשק עד 2016. כל אזרח שם יכול להתחבר למכסה ללא תלות בשום רגולטור. הדבר הזה לא ניתן במדינת ישראל. יש פה משהו מהותי שלא עובד כמו שצריך. רשות החשמל חייבת להבהיר מה תהיה עלות הקנס שהיא מחייבת במסגרת ההסדרה. נכון לרגע זה יש פה מכשולים מהותיים שמביאים אותנו למצב של כשל שוק". 

דני רוזנר, מנהל פיתוח עסקי בחברת החשמל הביע תמיהה על העובדה שגופים רגולטוריים לא מקדמים הליך של התייעלות בחברת החשמל שכן הליך שכזה עשוי להביא עימו תוצאות משמעותיות.  "תחנות הכוח בעולם הן מרכז של התייעלות אנרגטית.  בארה"ב, צרפת, אפילו בדרא"פ, יש להם תוכניות של מיליארדי ראנדים בשנה. חברת החשמל בישראל מאד מעוניינת לעבור תהליכים של התייעלות והיא גם מסוגלת לכך מכיוון שיש לה מאות מהנדסים בעלי ידע שאפשר לנצל אותם גם לגבי התחומים של ההתייעלות. מצד שני, אנחנו לא פועלים בחלל ריק אלא במסגרת הרגולציה הקיימת. מדינת ישראל צריכה להעניק לנו את המשימה הזו ואנחנו נשמח לפעול. הפוטנציאל בהתייעלות אנרגטית הוא אדיר. צריך לראות איך עומדים ביעדי הממשלה של 20-20. החסם המשמעותי הוא בעיקר נושא המימון. הבנקים עוד לא מכירים את הדברים האלו ולא יודעים למדוד התייעלות. קרנות מדינה בהחלט יכולים לתת מענה לנושאים הללו. אנחנו נשמח לקחת חלק משמעותי בעניין הזה.  אנחנו כל הזמן משדרים לציבור שצריך לעשות שימוש מושכל בחשמל כי שיאי הביקוש בקיץ מקשים עלינו ומייקרים את עלויות הדלקים. במיוחד הנושא של מזגנים. זה יוביל לניצול משאבים נכון של המשק". 

ד"ר גיל פרואקטור, מהמרכז לשינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה סיפר כי  בשנה החולפת (2012) אושרו על ידי המרכז פרויקטים ומענקים בהיקף של כ-107 מליון ש"ח שמונפו להשקעות של כחצי מיליארד ש"ח. "מה שחשוב בפרויקטים האלו בתחום ההתייעלות הוא שבסופו של יום, תוך זמן די קצר,  הפרויקט מניב רווחים תוך 3 שנים" אמר פרואקטור "מעבר לזה, מקדמים אצלנו מספר תוכניות בנושא הזה והשבוע השקנו תוכנית חדשה לסיוע לפיתוח בר קיימא והתייעלות אנרגטית בעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו נותנים ייעוץ מקצועי על ידי יועצים שמוינו ויבצעו סקר מאד מקיף. לאחר מכן אותו יזם שיקבל את השירות,  יקבל ליווי וייעוץ פיננסי ונעזור לו לגייס את ההון הדרוש בכדי לעבור את תהליך ההתייעלות. אנחנו מסתכלים על זה כעל ציר פעולות שאנחנו צריכים לעשות כדי להתגבר על החסמים השונים: אנחנו מנסים להגביר את המודעות ואת הידע והשיווק  של רעיון ההתייעלות. הרבה מקבלי  החלטות לא מבינים את היתרונות של תחום ההתייעלות. אנחנו מבקשים להנגיש את הדוגמאות והידע הרב שהצטבר. עובדים על פרויקט די גדול לכתיבה של מדריכים שייסייעו לקבל עזרה למקבלי ההחלטות. להציג את התועלות מתוך רמה סקטוריאלית. כותבים מדריך לרשויות המקומיות. מעוניינים לתת להם את העצות כדי ליישם את זה בפועל לגבי מקורות מימון, צעדים ארגוניים וכו'. כל אחד יכול להוריד היום את אותו קובץ חכם ולבצע באמצעותו ועל ידי איש מקצוע , את הסקר ובסופו של יום – היישום והמימון. עוד דבר שאנחנו מנסים לקדם הוא כל העניין של הלוואות עם ערבויות מדינה. זה אחד האתגרים הכי גדולים. אנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם החשב הכלכלי של משרד האוצר. מלבד זאת,  יש קרן ענקית של מיליארד וחצי ש"ח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שאנחנו רוצים לפתוח לטובת פרויקטים למימון של התייעלות. אנחנו ביקשנו תקציב של  150 מליון ש"ח לשנתיים הבאות אבל לא יודעים אם נקבל את זה. נוכל לדעת רק אחרי שתוקם ממשלה ויעבור התקציב". 

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל נשאל כיצד הוא רואה את הקווים המחברים בין האנרגיה סולארית להתייעלות האנרגטית. "הסוגיה הזו היא סוגיה מורכבת שהולכת איתנו כבר שנים רבות. דוחות שנעשו כגון דוחות מקינזי מראים שההתייעלות האנרגטית היא הכלי היעיל ביותר בכל הקשור להפחתת פליטות. נשאלת השאלה מדוע הנושא הזה לא פרץ לאורך השנים והתשובה היא תשובה שקשורה במימון וניטור. כשברשות החשמל התווינו את מונה נטו, הסוגיא הזו הייתה מאד מרכזית. אחד הדברים שהכנסנו להסדרה בדבר העברת קרדיט בין צרכנים, אמורה לעזור בהקשר הזה".  בהתייחס לטענות נציג חברת החשמל, אמר קבלו כי "אני מאד מעריך את הרצון וההיענות של חברת החשמל אבל אני לא יודע אם מצבה הפיננסי מאפשר את הפתרון הזה (ל תהליך התייעלות-א.ש.). הסיפור הזה לא פשוט". 

לאחר מכן ענה קבלו למקטרגיו ביחס להסדרת מונה נטו ואמר "יש פה האשמה שמפריזה בכוחנו. לא אנחנו אלו שקובעים את המכסות אלא ממשלת ישראל. ביולי 2011 התקבלה החלטה שאלו היעדים ואלו המכסות. רשות החשמל קבעה תעריפים ומתוך רצון לקדם את הענף ולשפר את העמידה ביעדי הממשלה מעבר להחלטה היא פרסמה את הסדרת מונה נטו בהספק של 400 מגה וואט. עכשיו נוצר מצב מעניין שבעקבות היוזמה הזו רשות החשמל מואשמת שהיא מחזירה את הענף אחורה ופוגעת בו.אני לא מבין את הטענה שקובעת כי מדובר בהסדרה גרועה כל כך ולכן היא לא מספיקה.  מרוב שההסדר הוא כל כך בעייתי, השוק טוען שהמכסה שנקבעה על 400 מגה וואט – לא מספיקה לו. נקודה נוספת: יש הרבה טענות מהעולם שההסדרים קמצניים מדי, התעריפים נמוכים מדי וכו'. בסופו של דבר, כשאנחנו מסתכלים על העולם ורואים מה קרה שם כשהרולגטור התנהג בצורה שהיא לא מספיק מתונה ואחראית, התיקון היה הרבה יותר כואב ומזיק. ספרד זו כמובן הדוגמא המוחצת. הוטלו שם מיסים באופן רטרו אקטיבי והפחתות תעריפים של תעריפי הזנה. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. אנחנו נאלצים לנהוג בצורה שבעינינו היא מתונה ואמינה ואם זה אומר שמתקן סולארי פוטו וולטאי באי אנרגטי ששמו ישראל מייצר עלויות כאלו ואחרות למשק החשמל, אנחנו בהחלט נפנים אותם בכל הסדר צרכני שיהיה. אם לא היינו עושים את זה, היינו סותרים את החלטת הממשלה מ-2011".

שרגא גרינוולד, שותף מייסד ב"גדיר הנדסה" הינו אחד מהכוחות הותיקים במשק בתחום ההתייעלות האנרגטית. "אנחנו עושים שני דברים מרכזיים" אמר גרינוולד "סקרי אנרגיה ופרויקטים לשימור אנרגטי. את הפרויקטים אנחנו מבצעים או באופן של turn key או בשיטת האסקו. אני חושב שהכסף שהממשלה הוציאה, לא הוצא בכיוון הנכון. הבעיה היא לא  עלות המימון אלא הכדאיות שלו. כיום, בפרויקטים איכותיים יש מספיק רווח ליזם, לבנק ולכולם. יש מימון בשוק ויש הרבה כסף במדינת ישראל. הבעיה היא שכסף חיצוני לוקח ריביות של 12-14 אחוז. לכן הבעיה המרכזית היא לא מנוף המימון אלא הכדאיות שלו. מה שנאמר כאן בדבר הקרן לפיתוח, זה יכול להיות הפיתרון המוצלח. כמו אצל המדען הראשי שבודק את רמת הסיכון של הפרויקט ואז מחליט אם להשקיע בזה או לא. בעיה נוספת היא מה שאני קורא לה "בעיית החליפה ליתום". בפרויקטים כאלו צריך לבדוק את היתום, איך הוא נראה, איך הוא גדל וכך הלאה. אסקו לא מתרומם בארץ כי כל המכרזים הגדולים שהמדינה הוציאה, בלתי ניתנים ליישום. כל מכרז צריך להיות תפור ספציפית בהתאמה מלאה אליו. קשה למצוא פרויקטים של אסקו כי שיטת המדידה לא ברורה דיה. צריך להיות מודל ברור שיאפשר את זה". 

לירון קפלן, מנהל תחום אנרגיה מתחדשת ב"מגוון אנרגיה מתחדשת" אמר במהלך הפאנל כי "גם אנחנו רואים ומכירים את הבעיות שחונקות את התעשייה אבל בסופו של יום אני חושב שאפשר להסתכל על זה כעל תיאוריה מרקסיסטית שאומרת שהמוצר הטכנולוגי ישנה את כוחות השוק. הציפייה הייתה שמחירי הציוד ירדו ומחירי הפאנלים ירדו והגענו למצב שהיצרניות הפסידו כסף וגם חברות הממירים סבלו מהמקום הזה. כרגע הגענו למחיר שוק. זה לא מחיר מרצה. עכשיו מוטלת עלינו המשימה לייצר ערכים מוספים. יכול להיות שתחום ההתייעלות הוא זה שיביא את הערך המוסף בהקשר הזה. בין אם זה בתחום הממירים שיביאו נצילות גבוהה יותר, כך לא נקבל זליגות לכאן או לכאן. יכולים לבוא ולקרות כל מיני התפתחויות טכנולוגיות שיאפשרו לנו להתמודד עם הבעית התעריפיות שנוצרו ואולי כך גם הרגולטור יבוא יותר לקראתנו". 

צפריר יואלי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב"אנלייט" הביא עימו רוח חיובית לפאנל וקבע כי בעוד שרבים נוטים לראות את השוק הולך ומדרדר, הוא עצמו רואה את השוק ככזה שעובר תהליך בריא של למידה והתפכחות. "כחברה יזמית בתחום שבאמת הובילה את תחום הייזום בכל סדרי הגודל , חווינו את הקשיים והצלחנו גם להתגבר על רובם. השוק עבר תהליך בריא של השתפרות והשתכללות. אנחנו שמרנו על אופטימיות זהירה כל הזמן. כשאנחנו מסתכלים קדימה ורואים גם מה קורה בחו"ל , מבינים שצריך לייצר תמהיל של רגולציה  שמאפשר צמיחה של השוק תוך ניצול היתרונות היחסיים של המדינה. היתרונות בישראל הוא גם בתחום השמש וגם בתחום היזמי. אם רוצים להתקרב ליעדי הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת, חייבים לייצר תמהיל שנשען על היזמים באופן ניכר. הנט מיטרינג צריך להמשיך לחיות לצד ההתקנות הגדולות. המגזר היזמי הוא זה שמוביל בסוף את הצריכה. מכרוז של העסק הזה הוא לא הפתרון. ישראל היא לא מדינה שחזקה בעניין הזה. אסור להזניח את הבנייה ארוכת הטווח. הישענות על מכרזים בלבד היא לא הסתכלות נכונה".

אדי בית הזבדי, האחראי על תחום ההתייעלות במשרד האנרגיה נשא אף הוא דברים בפאנל והבהיר כי "פוטנציאל החיסכון באנרגיה עד 2020 שווה להספק של 3500 מגה וואט. זו תחנת כוח וירטואלית שניתן לחסוך. בתוכנית הלאומית הצענו פתרון של קרן אבל כמו שכולם ידועים, הממשלה החליטה את מה שהחליטה ואנחנו היינו חייבים ליישם את החלטות הממשלה. אנחנו מנסים לקדם את נושא האסקו אבל בינתיים זה לא עולה כל כך בהצלחה. לפני כחודש הנחנו מסמך על שולחן מנכ"ל המשרד בו נכתב כי יש חברת ייעוץ שעוזרת לנו בקידום האסקו. וודאי שיש פה חסמים שהבנקים חוששים מהם. במרץ 2012 זימנתי ליום עיון 6 בנקים ואף אחד אפילו לא טרח להופיע. אנחנו מתכוונים לקיים סמינר בן 5 ימים בספטמבר 2013 בנושא של אסקו וטכנולוגיות מימוניות להתייעלות אנרגטית כאשר נביא אנשים מחו"ל ומבנקים באיטליה ובנק אירופאי שעוסק בהתייעלות אנרגטית".