את הדברים הללו אמר השר סילבן שלום למקבילו הקפריסאי שפגישה שנערכה אמש. במהלך הפגישה הסכימו השניים לקדם את פרויקט הנחת הכבל התת ימי שיחבר את ישראל לאירופה
"הפשרת היחסים עם תורכיה לא תבוא על חשבון היחסים עם קפריסין"
שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, נפגש אמש (שלישי) בת"א עם שר החוץ של קפריסין, לואניס קאסולידס ועם מקבילו שר האנרגיה, המסחר והתיירות הקפריסאי, יירגוס לאקוטריפיס, ודן עמם באפשרויות שיתופי הפעולה והידוק הקשרים בין המדינות. במהלך הפגישה אמר השר שלום כי "ישראל רוצה לשתף פעולה עם קפריסין לשם פיתוח יעיל של משאבי הטבע באגן המזרחי של הים התיכון. על כל המדינות באזור למקסם את הרווח הגלום בתגליות הגז הטבעי, זאת באמצעות שיתוף פעולה אזורי ולמען היציבות באזור". דבריו של השר שלום נאמרים כאשר ברקע לוחצת קפריסין על ישראל לאשר את מסקנות ועדת צמח בנושא ייצוא הגז ובמקביל מנהלת שיחות עם גורמים בלבנון בנוגע לעתודות הגז שברשותה.
השר שלום והשרים הקפריסאיים דנו בין השאר בהתקדמות סקר התכנות להנחת כבל חשמלי תת ימי בין ישראל לקפריסין ומשם ליוון ולשאר מדינות אירופה. מדובר בכבל תת-ימי שיונח לאורך 270 ק"מ ויחבר אנרגטית בין ישראל לקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק כ-2000 מטרים מתחת לפני הים צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, ואמור להיות אחד הגדולים מסוגו בעולם. חיבור זה יתווסף לכבל נוסף, באורך של כ-600 ק"מ, אשר יחבר בין קפריסין ליוון, וייצור את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם בין קפריסין ויוון. במהלך הפגישה בין השר שלום לעמיתיו הקפריסאיים התברר כי עלות הפרויקט כולו (ישראל-קפריסין-כרתים), מוערכת בכ-1.5 מיליארד יורו, כאשר המקטע שבין ישראל לקפריסין מוערך בכחצי מיליארד אירו. התשואה הצפויה מהפרויקט היא כ-17.5 מיליארד יורו.
השר שלום מסר לעמיתיו הקפריסאים כי הפשרת היחסים עם תורכיה לא תבוא על חשבון היחסים עם קפריסין. כמו כן, הציג השר שלום בפני עמיתיו את היוזמה להקמת מסגרת חירום אזורית (REF) על מנת לטפל באירועי חירום אזורים שאינם ביטחוניים כרעידות אדמה, הצפות ופגעי טבע. השר שלום בנוסף ביקש את מעורבותה והשתתפותה של קפריסין בארגון ואירוח הכנס הראשון שיניעו את הפרויקט.
גם שר הכלכלה נפתלי בנט נפגש אתמול עם יורגוס לאקוטריפיס. השר הקפריסאי עדכן את השר בנט במשבר הכלכלי והיקפי האבטלה הגבוהים בקפריסין אך הביע ביטחון בכלכלת האי ואופטימיות בכל הנוגע ליציאת כלכלת קפריסין מהמשבר הפיננסי הפוקד אותה בחודשים האחרונים. השר הקפריסאי הביע הערכה לחדשנות הישראלית וברך את השר בנט על התנעת פעילות הגז בקידוח "תמר". השר בנט הודה לעמיתו הקפריסאי וציין בתגובה כי: "מדובר בעניין רב חשיבות שיש בו על מנת להשפיע על כלכלת ישראל ב 50 השנים הקרובות".
השניים סיכמו בניהם על קידום שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הסולארית וקידום אפשרי של הסכם המו"פ בין המדינות שנחתם בשנה שעברה. בנוסף, ציין השר הקפריסאי כי על פי התחייבות קפריסין כלפי האיחוד האירופי, היא מחויבת לייצר כעשרים אחוז מסך ייצור האנרגיה כאנרגיה ירוקה ולכן יש בכך הזדמנות לחברות טכנולוגיה ישראליות מתחום הקלינטק להשתלב בפרויקטים קפריסאים בתחום. "אתם אי מדיני ואנחנו אי פיזי ולכן יש לנו הרבה מן המשותף" אמר השר הקפריסאי לשר בנט שסיכם ש"אנחנו שכנים, היינו שכנים טובים ואני סמוך ובטוח שנמשיך להיות שכנים טובים ונפעל יחד להידוק שיתוף הפעולה בין המדינות".