בכדי למנוע מצב של יצרנים המתהדרים בתו תקן ירוק ללא כיסוי, המשרד להגנת הסביבה מחמיר את התקנים ומאיים כי יצרנים שיתנו הצהרות כוזבות יוכלו להגיע עד לבית המשפט

אנטי גרין וושינג: המשרד להגנת הסביבה מגדיר מחדש מהו מוצר ירוק

המשרד להגנת הסביבה יוצא כנגד תופעת ה"גרין ווש" (GREEN WASH) במסגרתה יצרנים ומפעלים מצהירים על הפקתם של מוצרים ירוקים בעוד שהם עצמם אינם עומדים בסטנדרט הסביבתי הראוי. בכדי למנוע מצב זה מוציא המשרד  תקנון חדש במסגרתו יחויבו היצרנים להבהיר מה הופך את המוצר שלהם לנקי מבחינה סביבתית. על פי הודעת המשרד, חברות שייתפסו בהצהרות כוזבות ייאלצו לשלם על כך בבית המשפט. 

כך למשל, יצרן המעוניין לטעון כי מוצריו עשויים מחומר ממוחזר, עליו לציין על גבי האריזה את שיעור החומר הממוחזר במוצר ולעמוד בדרישות סף של שיעור מינימאלי. כמו כן, על מוצרים שנטען כי הם מתכלים, פריקים ביולוגית או עשויים מחומר ממוחזר יש לציין איזה מכון תקנים אישר עובדה זאת או להציג בדיקות מעבדה על האריזה, באתר אינטרנט או במוקד השירות של החברה.

על מוצרים המיועדים לשימוש חוזר יחוייב היצרן לציין את מספר הפעמים המוערך שבו הצרכן יוכל לעשות במוצר שימוש חוזר. כמו כן, הצהרה על מוצר שכזה יחייב את היצרן לקיים מנגנון איסוף עבור אותו המוצר. מי שיטען שהמוצר שלו "ידידותי לסביבה" יצטרך לגבות זאת בהוכחות עובדתיות ובבדיקות הרלוונטיות ואם לא יוכל לעשות זאת, יסתכן בהטעיית הציבור ובהליכי אכיפה של הגורם המוסמך ובתביעות אזרחיות.

בתוך דפי התקנון שפרסם המשרד להגנת הסביבה נכתב כי מספר מחקרים מהשנים האחרונות ניסו לאמוד את האופן בו פער בין מוצר המוצהר כירוק למוצר ירוק באמת, משפיע על הצרכנים. מסקר בינלאומי שנערך בנושא נמצא כי הגורם המשמעותי ביותר המרתיע אנשים מהתנהלות צרכנית מתחשבת בסביבה הוא "הצהרות שקריות שחברות טוענות על ההשפעה הסביבתית של מוצריהן". באותו הסקר עלה כי החשש ממחיר גבוה הגיע למקום החמישי בלבד.

"אנחנו עושים הכל כדי שעידן 'הירוק המתחזה' ייפסק" אמר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ " לא ניתן שיישאו את שם הירוק לשווא. אם חברה צובעת את ארובות המפעל בירוק, זה לא אומר שהזיהום קטן ואם שכונה בונה שערים ירוקים, זה עוד לא אומר שהיא שכונה ירוקה. אם חברה תרצה לטעון שהמוצר שלה באמת מועיל לסביבה היא תצטרך להסביר כיצד הוא תורם לה ולהציג הוכחות לכך".