ועדה בינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל קבעה כי יש לקדם את הכרייה בשדה בריר על אף התנגדות משרד הבריאות לנושא. המלצות נוספות קובעות כי על רותם דשנים יהיה לשקם את השדות שננטשו זה מכבר

ועדה בינמשרדית קובעת: יש לקדם כרייה בשדה בריר

ועדת בינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל שהורכבה מנציגי משרד האנרגיה, המכון הגיאולוגי ומשרד הכלכלה, המליצה לפתח את שדה בריר הסמוך לערד לצורך כריית פוספט  וזאת על אף התנגדות ברורה של משרד הבריאות לפיתוח שכזה בשל חשש לפגיעה בבריאות הציבור. במסמך שמסכם את מסקנות הועדה נכתב כי "לאחר בחינת מצאי עתודות הפוספט בישראל ממליצה ועדת העורכים לתמ"א 14 ג' לקדם את שדה זוהר דרום, הכולל את שדה בריר, אשר עבורו קודמה כבר תוכנית מפורטת לכריית פוספט, ואשר מצויה בפני לשכת התכנון, מחוז דרום".

בדו"ח עצמו מפרטים נציגי הועדה וכותבים כי שדה בריר (כחלק משדה זוהר דרום) הנו מרבץ הפוספטים המשמעותי ביותר בתחומי ישראל. בשל העובדה שמחצבי הפוספט הולכים ומתמעטים, רואים נציגי הועדה חשיבות גדולה בפיתוח השדה ומבהירים כי אי אי קידום של תוכנית הכרייה תמנע אותה בהמשך, בשל תכנון אפשרי להקמת עיר באזור זה עבור האוכלוסיה הבדואית.

"חשוב לציין כי בשטח זה, בקעת ערד, ישנן תכניות עיור להקמת ישוב (אל פורעה) עבור הפזורה הבדואית ועל כן, לאורך זמן שטח זה לא ישאר פתוח לביצוע כרייה. למעשה העיר ערד נבנתה על עתודות הפוספט האיכויות ביותר של מדינת ישראל, ובכך אבדו למדינה עתודות יקרות שניתן היה לנצלן לפני הקמת העיר" לשון הדו"ח.

אך שדה בריר אינו הנושא היחיד שמטופל בדו"ח. נציגי הועדה קבעו כי בניגוד למתרחש היום, מדינת ישראל צריכה להמנע עד כמה שניתן מייצוא פוספט גולמי (כחומר גלם) ועליה להעדיף ולתמרץ ייצוא של מוצרי קצה מבוססי פוספט, שכן הרווחים וכתוצאה מכך גם המיסוי של מוצרים אלו, גבוה בהרבה.  כמו כן, הוועדה רואה לנכון להגביל את כמות הפוספט הנכרה לכמות הממוצעת השנתית העומדת על כ 7.5 מליון טון בשנה. נכון להיום מתוך כמות שנתית זו כ 25% מן המוצרים המיוצאים הינם סלע פוספט מועשר. הוועדה ממליצה כי ייצוא של סלע מועשר ירד בהדרגה על פני מספר השנים הקרובות, עד שבתום התקופה ניתן יהיה לייצא מוצרים סופיים בלבד. פרק זמן זה יאפשר לתעשיה להתארגן לצורך פיתוח מפעלים למוצרי המשך בישראל.

נושא נוסף שמטופל בדו"ח הינו הטיפול בשדות הכרייה לאחר סיום הפעילות בהם. על פי הדו"ח, קיים פער בטיפול במכרות הישנים אשר לא שוקמו. הוועדה סבורה כי כשם שהחברה המפיקה את הפוספטים רכשה מן החברות אשר קדמו לה את זכויות הכרייה, היא רכשה גם את החובות ובכללן האחראיות על שיקום המכרות הישנים. לפיכך, ממליצה הוועדה כי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ (כי"ל) תכין בהקדם תכנית אב, ותבצע שיקום מדורג של שטחי הכרייה ההיסטוריים עד לשנת 2021 בה מסתיימים זכויות הכרייה העכשוויות.