אל העתירה בבג"צ שהגישה עמותת אדם טבע ודין נגד ייצוא הגז, צורפה חוות דעת שמשכללת את ההוצאות המשקיות לייבוא דלקים בעוד 25 שנה מהיום
בג"צ נוסף נגד ייצוא הגז: "עלות יבוא הדלקים ב-2039 תעמוד על 13 מליארד ש"ח בשנה"
לאחר שחברי הכנסת מן הקואליציה והאופוזיציה הגישו בג"צ כנגד החלטת הממשלה בנושא ייצוא הגז, מגיע תור העתירה של ארגון "אדם טבע ודין" שדורש אף הוא להחזיר את הדיון לכנסת וקובע כי החלטה קרדינלית כמו זו של ייצוא הגז אינה יכולה לעבור בהצבעת ממשלה בלבד. לעתירה מצורפת חוות דעת של עו"ד אריה ונגר, מומחה בעל שם לענייני סביבה ואנרגיה.
על פי הערכתו של ונגר (שנסמכת בין השאר על נתוני ועדת צמח) ייצוא גז בכמויות שאושרו השבוע על ידי הממשלה יביא לכך שמדינת ישראל תאלץ לייבא גז לאחר 25 שנה בלבד, זאת בניגוד להערכות שר האוצר וראש הממשלה שקבע כי הגז יספיק ל-30 שנה לפחות. ונגר אף מגדיל לחשב את ההוצאות המשקיות שתיאלץ ישראל לשלם עבור ייבוא הגז לאחר שעתודות הגז המקומיות יסתיימו. על פי חישוביו, עלויות היבוא העתידיות יעמדו על סך של כ-13 מליארד ש"ח בשנה.
"בעוד 25 שנה מהיום (בשנת 2039) לעת אזילת הגז יהיה הייצור השנתי 128.25 מיליארד קוט"ש. לאור התכניות לבסס 75% מייצור החשמל בארץ על גז טבעי, הרי ש- 96.2 מיליארד קוט"ש מתוכם יאלצו להיות מיוצרים במזוט במקום בגז. אלה יתבטאו (בשנת 2039 בלבד) בפליטה עודפת של למעלה מ- 30 מיליון טון של פחמן דו חמצני, 115 אלף טון תחמוצות חנקן, 119 אלף טון גופרית דו חמצנית ו- 14 אלף טון חלקיקים. אלה יסתכמו לעלויות חיצוניות עודפות של 13,376,291,371." כתב ונגר בחוות הדעת שצורפה לעתירה.
בהמשך דבריו מתייחס ונגר גם לאפשרות ייבוא גז על פני שימוש בסולר ומזוט וכותב כי "ייבוא גז ממקומות מרוחקים שאינם מאפשרים הזרמתו לישראל דרך צינורות תחייב ייבוא שלו בצורה נוזלית דחוסה למסוף קליטה. מסוף זה הינו מתקן תעשייתי גדול שיקלוט מיכליות גז נוזלי, יפרוק את הגז וישנע אותו למערכת ההולכה הישראלית. כמובן שמסוף מסוג זה תופס שטחי קרקע משמעותיים לאורך החוף (או בים), ובנוסף על כך הוא בעל פוטנציאל לסיכון סביבתי (כתוצאה מתאונות ותקלות) ומקור לזיהום סביבתי שוטף לאוויר ולים כתוצאה מדליפות. אלה עלולים לגרום לפגיעה בטיחותית, בריאותית ואקולוגית".
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "כללי המינהל התקין מחייבים כי החלטת בסדר גודל משמעותי, כמו ייצוא הגז תתקבל לאחר דיון מעמיק ושקוף בכנסת ולא במחשכים. על אחת כמה וכמה, כאשר בכל יום שחולף מתגלים שיקולים נוספים שלא נלקחו בחשבון במסגרת ועדת צמח".
עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של 'תנועה לאיכות השלטון' הוסיפה ואמרה כי"על פי עקרון הפרדת הרשויות הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז, על השלכותיהן ארוכות הטווח על כל אחד מאזרחי המדינה, על המשק ועל עוצמתה של המדינה. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר, עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינה תמוה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה".