שר האנרגיה והמים סילבן שלום פתח הבוקר את ועידת תעשיית העתיד ה-3 לגז טבעי, התייעלות אנרגטית וניהול אנרגיה של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים בתל אביב

שר האנרגיה בועידת תעשיית העתיד: יצוא הגז לא דורש חקיקה נפרדת

שר האנרגיה והמים סילבן שלום פתח הבוקר את ועידת תעשיית העתיד ה-3 לגז טבעי, התייעלות אנרגטית וניהול אנרגיה של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים בתל אביב. בדבריו התייחס שלום להחלטת הממשלה בדבר ייצוא הגז ופנה למתנגדי ההחלטה כשהוא מבהיר כי מדינת ישראל אינה רוצה לחזור לתקופה בה השקיעה בעצמה סכומי עתק בקידוחים שנמצאו רוב הזמן יבשים. "כל מי שרוצה לחזור לתקופה שבה המדינה השקיעה בקידוחים צריך לקחת בחשבון שכשעשינו את זה ולא מצאנו את הגז והנפט, עלתה המון ביקורת על הקידוחים הריקים. בסופו של יום יש גם תגליות גז וכאשר יש תגלית היזמים רשאים וזכאים להינות מהשקעתם. ועדת צמח החליטה להשאיר 450 BCM ומאחר והיו שני קידוחים יבשים ומאחר שאני חשבתי שצריך לשמור על עצמאות אנרגטית ל-30 שנה עם אופק לתחבורה ולתעשייה כדי לפתוח עוד קווי ייצור – החלטנו לשנות את המכסה ל-540 BCM".

הדבר הראשון שטיפלתי בו הוא לא נושא הגז אלא נושא החשמל מחחש שנחזור למצב של בצורת חשמל בקיץ, לאחר מכן הייתי צריך לעסוק בנושא ייצוא הגז. עסקתי בדו"ח צמח שקיבלה שורה של החלטות לטיפול אמיץ בעקבות גילויי הגז. אמרתי שבן אנוש יכול לשנות כל דבר כתוב חוץ מספר התנ"ך. התחלתי ללמוד את הנושא וקיימתי פגישות עם כל גורמי המקצוע. כדי לקבל את ההחלטה, החלטתי לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת צמח, מהלך של שקיפות שאפשר לאנשים לראות שהדיון היה מקצועי וכל אחד לפי השקפתו ולפי דעתו. הדבר השני היה לחתום על צו שמחייב את הזכייניות להעביר אלינו את החוזים שהם חתמו עם החברות ולבדוק שהמחירים הוגנים ובסופו של יום קיבלנו את החוזים ועברנו עליהם ואם נגלה שיש משהו שצריך לשנות נשנה. היה ויכוח לגבי תשלום התמלוגים: מאחר ויש להם מספר השגות על הסכומים שהושתו עליהם – אמרו שלא ישלמו עד שיגיעו לכדי פתרון. תבעתי מהם קודם כל לשלם ואח"כ להתמקח. הדברים הללו יצרו כוונה ברורה מה אנחנו הולכים לעשות. הטיפול חייב להיות טיפול אמיתי. כך יכולנו להתחיל לגבש את ההחלטה לגבי כמה גז ניתן לייצא.

"צריך לזכור עוד דבר" הוסיף שלום " אנשים שואלים מה יהיה בעוד 30 שנה כשיגמר הגז? גם בהנחה שלא יהיו גילויים נוספים וכל הקידוחים הנוספים יהיו יבשים – ונגיד שלא תהיה אנרגיה חדשה שתכנס למשק, עדיין בשנה ה-31 זה לא אומר שאין גז, זה אומר שלפי הערכות שלנו- נפגוש מצב שבו יש פחות גז לצרכי השוק המקומי. כאשר רוצים לפתח תעשייה מבוססת גז אנחנו צריכים לעודד את אלו שקודחים. במידה והם לא יוכלו להביא פירות להשקעה, הם לא יוכלו לקדוח. במצרים היום יש יותר גז ממה שיש במדינת ישראל, אבל הם לא קודחים. אנחנו רוצים להגיע לאיזון. אני החלטתי להמליץ שהאיזון הנכון הוא לצמצם בכמעט רבע את היקף הייצוא ולהשאיר 60% ממאגרי הגז הטבעי בארץ".

בהמשך דבריו התייחס שלום לסוגיה שתעסיק בקרוב את שופטי בית המשפט העליון בדבר קבלת ההחלטה על ייצוא הגז. כזכור, עשרות חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה הגישו עתירה לבג"צ במסגרתה דרשו להעביר את החלטת הייצוא לידיה של הכנסת. על כך אמור שלום כי "נשאלת השאלה אם ההחלטה צריכה להגיע לכנסת: צריך להבין – כנסת זה לא מקום שמקבל החלטות. לכנסת יש רק תפקיד אחד: לחוקק חוקים. היא לא יכולה לקבל החלטות במקום הממשלה. יש שיאמרו שצריך לחוקק חוק אבל היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין מניעה משפטית להעביר את ההחלטה בממשלה. כך או כך, מה שבית המשפט יחליט, יחליט. בועדת שישינסקי שינו את החוק שהיה כרוך בנושא מיסוי ולכן היו חייבים להביא את ההחלטה לכנסת.

כשנכנסתי לתפקידי אמרתי שאני רואה בתפקיד את חוד החנית הכלכלי אבל גם הצרכני – את המאבק ביוקר המחיה אני רואה דרך משרד האנרגיה והמים. כל הפעולות שאנחנו קמים בבוקר קשורות למשרד. מדליקים אור, פותחים ברז, נכנסים לרכב – כולן קשורות למשרד. כולם מצפים שהאספקה תהיה אמינה, סדירה וזולה וכולם סובלים מתופעת הנימבי – לא בחצר האחורית שלי. קו המתח הגבוה והנמוך לא יעבור ליד הבית. כשמדברים על מים – מתקן ההתפלה לא יהיה ליד הבית. אם זה דלק אז שהצינורות לא יעברו ליד הבית.

במשק החשמל יהיה שינוי הרבה יותר גדול והכניסה של הגז תשנה את הכל. ב-2015 אנו מקווים שתגיע ירידה של עשרות אחוזים בחשבון החשמל. אחר כך יש את הורדת מחירי המים בעקבות השימוש היקר בחשמל במתקני ההתפלה. למשל מפעל שניב באופקים – בגלל החיבור שלו לגז חוסך 50 אלף ש"ח ביום, מליון ש"ח וחצי וכמעט 20 מליון ש"ח בשנה. גם בפיניציה הסיפור דומה כך שפנינציה ושניב וכל מפעל אחר, אם זה לייצוא, אז שווקים חדשים נפתחו בפניו. גם עבור השוק המקומי יהנה מהתוצאה של כניסת הגז.

בנושא בצורת החשמל נכנסו לפעילות מואצת כדי להשמיש את הטורבינה בתחנת הכח גזר והבאנו אחת מהולנד. היא חוסכת שנה של שימוש בדלקים מזהמים ויקרים ומביאה את האפשרות להשתמש בגז טבעי. מה קורה בחברת החשמל? כשהייתי יו"ר חברת החשמל, החברה הייתה יציבה פיננסית. יכלה לגייס כפסים ללא ערבות מדינה. היום לחברה יש 76 מיליארד ש"ח חובות והדירוג שלה הוא BB-. קרו הרבה דברים שצריכים לחקור ואולי נדרשת ועדת חקירה. איך הגענו לזה? לפני שבודקים את העבר, צריך לטפל בהווה. רוצים לעשות רפורמה ואני חושב שהרפורמה היא דבר חשוב והיא צריכה לכלול משא ומתן עם העובדים על פרישת העובדים וחיזוק מבנה ההון של החברה. גם יח"פים וגם אנרגיה מתחדשת, הכל עולה כסף. זה לא דבר שיפתר יש מאין. מאחר ויש הבטחת תשואה גם ליחפים וגם לאנרגיות מתחדשות, מישהו אמור לממן את זה. הציבור יממן בתעריף החשמל של כולנו. בסופו של דבר, חברת החשמל קונה חשמל במחיר איקס אבל מוכרת את רק בחצי איקס. לא מדובר כאן רק על הצרכן הבודד אלא על הורדת יוקר המחיה במשק.

לסיום: אני רוצה שנמשיך את הכיוון שהתחלנו בו של הוזלת המוצרים זוללי החשמל לציבור. בין אם מזגנים, דודי חשמל, מקררים – אנחנו משקיעים בפרויקט הרבה מאד כסף. יש גם את התוכנית של חסכת הרווחת. חזרתי למשרד שהייתי בו בעבר ואני חוזר למקום שרציתי להיות בו. אתם מהווים את אותו חוד החנית שיכול להוביל את המדינה לאותם יעדים: ביחד ונעשה ונצליח.