סחבת מתמשכת בקבלת החלטות וחוסר מסוגלות לעמוד ביעדים שהוגדרו על ידי ראש הממשלה הם רק חלק מהבעיות שתוקף מבקר המדינה בכל הנוגע למיגון תשתיות לאומיות
מבקר המדינה: ישראל אינה דואגת למיגון הולם לתשתיות החשמל הלאומיות
מבקר המדינה תוקף את בכירי המערכת הפוליטית בישראל בשל הזנחתם את מיגון תשתיות המים והחשמל של ישראל. בדו"ח שפורסם אמש על ידי המבקר, מוקדש חלק שלם להגנת על העורף בעיתות מלחמה ובו נקבע כי ממשלת ישראל מזניחה מזה שנים את השלמת המיגון על מתקני התשתית הלאומיים. כבר במהלך יולי 2009 התחייב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדאוג למיגון התשתיות ""עוד לפני המיגון הפיזי הכללי של האזרח". בהמשך אמר נתניהו כי "מפאת חשיבותו, יקבל הנושא קדימות בדיוניו של הקבינט הביטחוני". למרות הקביעה הזו, לא התקיים דיון של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנושא זה במשך למעלה משנה וחצי.
ב-10.4.11 החליט נתניהו בישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כי השר להגנת העורף ביחד עם ראש המטה לביטחון לאומי יערכו במהלך שמונת השבועות הבאים מיפוי של הצרכים והפעולות הנדרשות להכנת העורף לשעת חירום ויגבשו הצעות החלטה בעניין. בהמשך הועלתה הצעה להקמת ועדה בין משרדית שתדון בנושאים ותגיש את המלצותיה. עם זאת, עד הגשת דו"ח המבקר של יולי 2012, הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לא סיימה את עבודתה.
נתון מטריד נוסף בו עוסק המבקר הוא אי מסוגלותה של המדינה להגדיר את היעדים הלאומיים שזקוקים למיגון הדחוף. ב-13.7.11 התקיים דיון בראשות ראש הממשלה בנושא "מוכנות העורף". בדיון הטיל ראש הממשלה על השר להגנת העורף להכין רשימת תשתיות חיוניות על פי סדר עדיפות לטיפול, ולהכין תכנית למיגון מיידי של תשתיות אלו. בדיון שנערך חודשיים לאחר מכן, דרש נתניהו את אותה הדרישה פעם נוספת. רק במרץ 2012 הציג המשרד להגנת העורף רשימה ובה עשרה מתקני תשתית הנמצאים בעדיפות עליונה למיגון.
יש לציין, כי בדיון שנערך במועצה לבטחון לאומי בנושא נקבע כי "אין מדובר במיגון המתקן, אלא במתן יכולת הישרדות טובה יותר אל מול תרחיש הייחוס בכדי לייצר יכולת טובה יותר של רציפות תפקודית". עוד נקבע, "שלא ניתן להגדיר בכמה אחוזים שיפרנו כתוצאה מהמיגון, אך בהחלט ניתן המענה המיטבי בטווח הזמן שהוגדר לנקודות קריטיות המשפיעות על הייצור והתפקוד של המתקן".
ב-10.5.12 החליט ראש הממשלה במסגרת דיון בנושא "מוכנות החזית האזרחית לשעת חירום" על העברת מקדמה בסך 20 מיליון ש"ח לפיקוד העורף לצורך תחילת העבודות למיגון בעשרת מתקני התשתית שהוצגו , ועד שיוסדר אופן השתתפותן במימון העבודות של החברות שמחזיקות במתקנים האמורים. יש לציין, כי העלות הכוללת של עבודות המיגון הוערכה בכ-70 מיליון ש"ח.
בדיון שנערך ב-14.6.12 בנושא "מוכנות החזית האזרחית לשעת חירום" הנחה ראש הממשלה את המל"ל להציג בפניו בעוד שלושה חודשים את סטטוס ביצוע עבודות המיגון בעשרת מתקני התשתית שעליהם הוחלט, כאמור. מנכ"ל המשרד להגנת העורף, מר גבי אופיר, מסר למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2012, כי "בימים אלה שוקדים במשרד על הכנת מתווה לפיילוט הערכת סיכונים על בסיס המתודולוגיה שתסוכם בחודש הקרוב… בנוסף לפעילות זו פעל המשרד להגנת העורף בשיתוף עם פקע"ר, בהנחיית ראש הממשלה… לביצוע תעדוף מתקנים למיגון מיידי אל מול איום הייחוס הנוכחי (טרם אושר איום הייחוס המעודכן)".
בסיכומו של הדו"ח נכתב כי "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי למרות העובדה שאיום ירי רקטות וטילים על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, עבודת מטה מקיפה, שבתוצאותיה המלצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחד ממתקני התשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקודו של המשק, לרבות בחירום. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיות מתקני התשתיות הלאומיות חיוניים לצורך הפעילות הרציפה של המשק האזרחי ולצורך התמיכה בפעילות צה"ל, יש להאיץ את הטיפול בהסדרת כל הדרוש להמשך תפקודם בעת חירום ולמיגונם. משכך, על המשרד להגנת העורף לגבש, בשיתוף המשרדים הממשלתיים והגופים הרלוונטייים, תכנית כוללת, למיגון כלל מתקני התשתיות הלאומיות החיוניות, ולהביאה לאישור הממשלה בהקדם האפשרי".